עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון הסכם השילומים עם גרמניה, קבלת החלטות שילומים, פיצויים שואה (9369)


‏290.00 ₪

31 עמ'

סמינריון ניתוח המניעים אשר הובילו את ישראל לחתום על הסכם השילומים עם גרמניה,תוך פחות מעשור מהשואה

שאלת מחקר

מה היו המניעים אשר הובילו את ישראל לחתום על הסכם השילומים עם גרמניה,תוך פחות מעשור מהשואה?

 

 

תוכן עניינים

בעית המחקר

מבוא. 

רקע תיאורטי 

רקע יחסי ישראל גרמניה לפני ההסכם 

פתיחת המשא ומתן 

גיבוש ההסכם.

ההפגנה נגד ההסכם

מה הגורמים לחתימת ההסכם

טיעוני התומכים בהסכמה לקבל השילומים

טיעוני המתנגדים

המטבע הזר שייכנס למדינה

מעורבות מעצמות הכיבוש ומדינות ערב בנושא השילומים

המשטר הכלכלי 

סיכום

ביבליוגרפיה

 

הסכם השילומים עם גרמניה היה אחד מההסכמים הקשים ביותר אותם קיבלה ממשלת ישראל.

בעבודה זו ניסינו לבדוק האם המדיניות המתקבלת מושפעת מניגודי אינטרסים. הנחנו כי עצם קיומם של ניגודי אינטרסים משפיע באופן ישיר על המדיניות המתקבלת בסופו של דבר, ובהעדרם לא הייתה מתקבלת מדיניות זו או אחרת. באופן זה שיערנו כי ככל שישנם יותר ניגודי אינטרסים כך קשה יותר לקבוע מדיניות.

 

מתוך החומר אשר הובא במחקר זה, השערת המחקר נמצאה כנכונה. לפיכך ניגודי האינטרסים החריפים שעלו סביב סוגיית קבלת השילומים מגרמניה, וכן המחלוקות העמוקות אשר רווחו בציבור בשלהי שנות ה-40 ובראשי שנות ה-50 הקשו במידה ניכרת על מקבלי ההחלטות במדינה, קרי חברי הכנסת וחברי ממשלת ישראל. ניתן להניח כי אלמלא הקוטביות העזה בין המפלגות ואף בקרבן, קל יותר היה להגיע לכלל החלטה בנושא, ולבוא בתביעה שלמה ומגובשת אל גרמניה המערבית. מאחר והמחלוקות היו כה רבות נתקלו קברניטי המדינה בסוגיות המצריכות התייחסות על כל צעד ושעל, החל ממידת ישירותו של המשא ומתן וכלה בשאלה העקרונית בדבר קבלת שילומים מגרמניה על כל מורכבותה ועל רקע התקופה הרגישה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

האינטרסים העיקריים בנושא היו, כאמור, כלכליים, מדיניים ואישיים, ומושגים כמו מוסר, כבוד, מצפון ונקם הטרידו את מקבלי ההחלטות. כל מושג שכזה קיבל פירוש לכאן ולכאן וניתן היה להצדיק כל דעה והחלטה שהיא (לחיוב ולשלילת קבלת השילומים) בהתבסס על עובדות ועל הזיכרון.

"הם דיברו על פוליטיקה, מוסר, שקלו את צרכי המדינה מול צווי המצפון, את הכבוד מול התועלת, הרגש מול השכל".

בנוסף על כל זאת, האינטרסים של המדינות, שגם להן הייתה נגיעה לנושא,כמו מעצמות הכיבוש ומדינות ערב תרמו תרומה בלתי מבוטלת לתהליך הסבוך בדרך לקבלת ההחלטה ואין ספק שאף הם הטו את הכף והשפיעו בסופו של דבר על ההחלטה שהתקבלה.

כל אלו תומכים, אם כן, בהשערה כי ריבוי ניגודי אינטרסים, בין אם בבית, ובין אם בין מדינות שונות מקשים על גיבוש מדיניות בכל נושא שהוא, ובמחקרנו זה על ההחלטה מורכבת. ההחלטה שנתקבלה משפיעה על מדינת ישראל עד לעצם היום הזה וסייעה רבות בכינון מיסוד ועיצוב המדינה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אורבך, יהודית. החלטות מדיניות ושינוי עמדות: ישראל - גרמניה. ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים(מהדורה מעודכנת).

נעימה ברזל, "התביעה ביישוב להענשתה של גרמניה  ", בתוך: קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשרי תשנ"ה, חוברת 73, עמודים.

Balabkins, Nicholas, " West German Reparation to Israel", Rutgers University Press

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)