עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, שלילת חירות של נאשם או חשוד, דיני המעצר (9362)


‏290.00 ₪

32 עמ'.

סמינריון מעצר עד תום ההליכים המשפטיים

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעצר עד תום ההליכים המשפטיים?

 

 

תוכן עניינים

מבוא. 

פסקת ההגבלה. 

המתח בין מטרות החוק השונות. 

העיקרון של שיוריות המעצר. 

ביטול מעצר החובה. 

עקרון העדיפות של הצו השיפוטי 

סמכויות. 

סמכות מקומית. 

סמכות עניינית. 

כלל ההמשכיות. 

תקופות המעצר ומניינן 

תחילת המעצר וסיומו 

קיצור תקופת מעצר ללא צו

קיצור תקופות מעצר נוספות. 

עילות המעצר. 

מעצר בצו לפני הגשת כתב-אישום.

מעצר עד לתום ההליכים.

מעצר ללא צו שופט. 

פרשנות העילות של מעצר המנע. 

בעלי סמכות מעצר. 

שחרור ושחרור בערובה. 

שחרור על-ידי השוטר העוצר. 

שחרור בערובה בתחנת המשטרה. 

שחרור בערובה בבית-המשפט. 

עיכוב. 

עיכוב במקום.

עיכוב לצורכי חקירה. 

תנאי המעצר. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

 

עם כניסת חוק המעצרים לתוקף, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], הם שהכילו את דיני המעצר והעיכוב העיקריים[1]. בחקיקת חוק המעצרים ביקש המחוקק בראש ובראשונה לפרוע את השטר עליו חתם כשכונן חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[2]. בעיקר מקוימת הבטחתו של המחוקק הקבועה בסעיף 5 לחוק-היסוד, לפיה "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת". אומנם, החוק החדש מבוסס על הנוסח שהציעה הוועדה לסדר דין פלילי (אמצעים משטרתיים) בראשותו של השופט דב לוין,[3] שהחלה את עבודתה עוד בדצמבר , כשהיא עצמה מתבססת על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (אמצעים משטרתיים) שהגיש השופט ד"ר דן ביין [4] כמעט עשור שלם לפני חקיקת חוק היסוד; עם זאת, חקיקת חוק-היסוד חוללה שינוי באופיו של חוק המעצרים המתוכנן, מחוק טכני משהו, שעיקרו אמצעים משטרתיים (כפי שעולה גם משמו הראשוני), הוא נהפך לחוק מהותי יותר, המבקש, קודם לכל, לשמור על זכויות הפרט בדרך של הגבלת הסמכויות של גורמי אכיפת החוק[5].

השוואה בין דו"ח הוועדה ונוסח תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (אמצעים משטרתיים), התשנ"ג-[6] לבין נוסח הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - עיכוב, מעצר ושחרור), התשנ"ה-[7], לבין נוסחו הסופי של החוק, מדגימה זאת יפה.

בעוד שבדו"ח ובתזכיר אין כל אזכור למושגים "כבוד האדם", "זכויות הפרט" ו"חירות האדם", לא בנוסח החוק המוצע ולא בעיקריו המבוארים, בדברי ההסבר להצעת-החוק כבר נאמר מפורשות:

"מאחר שעיקרה של הצעת חוק זו ענינו הגבלת חירותו של הפרט, מונחית ההצעה על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו (להלן - חוק היסוד), ותנאי סעיף 8 שבו, באשר לערכים הולמים, התכלית הראויה והמידה שאינה עולה על הנדרש."

 

ואילו בנוסחו הסופי של החוק כבר עוגנה ההנחיה בחוק עצמו, אשר סעיף קטן 1(ב) לו מורה:

"מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מירבית על כבוד האדם ועל זכויותיו."

 

דברים מפורשים נאמרו אף בכנסת על-ידי ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בדברים שהקדים להצבעה על חלקו השני של החוק...

 

בחוק ישנו עיקרון של שיוריות המעצר, נקודת-המוצא שמניח המחוקק היא שאדם ייעצר רק אם מעצרו הכרחי. לשון אחד: המעצר הוא אמצעי שיורי שראוי לעשות בו שימוש רק כאשר לא ניתן להסתייע באמצעים חלופיים, פוגעניים פחות בחירותו של אדם. עיקרון זה נלמד מסעיף 13(ב) לחוק, הקובע ביחס למעצר לפני הגשת כתב-אישום כי "שופט לא יצווה על מעצר... אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה"; מסעיף 21(ב)(1) לחוק, המורה הוראה דומה ביחס למעצר לאחר הגשת כתב-אישום; ומסעיף 23(ג) לחוק, הקובע ביחס למעצר חשודים שלא בצו שופט כי "לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב". בכך הרחיב החוק החדש את העיקרון, שהיה קבוע בהסדר הקודם רק ביחס למעצר לאחר אישום,[1] לכל סוגי המעצרים. משנכנס החוק לתוקפו, לא ניתן עוד לעצור אדם, ויהיו הנסיבות אשר יהיו, בלא לבחון קודם לכל חלופות למעצר[2]. העצמת העיקרון הביאה גם לידי קיצור פרק-הזמן עד להבאת העצור לפני שופט, שכן קיצור זה נבע בין היתר מהרצון שהוא יגרום "ליתר מיון של המקרים בהם המעצר הוא צעד הכרחי" וגם לצמצום סמכויות המעצר והיקף המוסמכים לעצור.

העיקרון של שיוריות המעצר נוהג ברוב המדינות הדמוקרטיות.[3] עם זאת, בחלק משיטות המשפט, העיקרון מנוסח לא רק כהנחיה לשופט ולגורמי המערכת של אכיפת החוק, אלא גם כזכות ישירה של העצור, הניתנת לאכיפה בבית-המשפט. זו, למשל, הטכניקה החקיקתית בצ'רטר הקנדי [4] וב-1976 Act Bail האנגלי.[5] להבדלים ברטוריקה עשויה להיות נפקות, הן כנקודת-מוצא לשיח הפרשני העתידי והן מבחינת היקף ההגנה שתהיה המערכת המשפטית מוכנה לספק לפי הניסוחים השונים[6].

 

 

הרחבת העיקרון של שיוריות המעצר בחוק החדש מתבטאת גם בביטול המושג "מעצר חובה". עובר לחוק המעצרים, היה בית-המשפט חייב במקרים מספר [7] לצוות על מעצר נאשם בלא שהוסמך לשקול חלופות למעצר. הוראות דומות קיימות בדברי חקיקה זרים רבים,[8] אף שבווריאציות שונות: יש ביניהם המחייבים מעצר חשודים ברשימת עבירות ספציפיות (כרצח, למשל), בדומה להסדר הישראלי הקודם; [9]אחרים מחייבים מעצר חשוד על בסיס האישיות של החשוד (למשל, איסור לשחרר בערובה חשוד שהורשע כבר בעבר בפלילים), אך מובן שהעצמת העיקרון של שיוריות המעצר בחוק החדש אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם "מעצר חובה", ולכן מושג זה עבר מן העולם, ותחתיו אומצה חזקה סטטוטורית.

עמדה על כך השופטת ביניש בבש"פ 2646/97 עודה נ' מ"י[10]. באותו מקרה הואשמה העוררת יחד עם אחרים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ורצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 21ב לחסד"פ, היה בית-המשפט חייב לעוצרה,[11] אולם - קובעת השופטת ביניש - משנכנס חוק המעצרים לתוקפו -

"אין עוד הוראה בדבר מעצר חובה, על פי החוק החדש משבוצעה עבירה חמורה, מאלה המנויות בסעיף 21א(1)(ג) ועבירה שדינה מאסר עולם היא כזאת, קמה חזקה כי קיימת עילה למעצר בשל החשש שהנאשם יסכן את שלום הציבור, אלא אם יוכיח הנאשם אחרת. משקמה העילה למעצר על בית המשפט לשקול בכל מקרה אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה (כאמור בסעיף 21(ב)(1) לחוק). על בית המשפט לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה למעצר אף כשיש נגד הנאשם ראיות לכאורה לביסוס האישום."

 

עוד קובעת השופטת ביניש כי באישום של רצח בכוונה תחילה יהיה ניתן להסתפק בחלופה "רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן" (להלן: כלל הנדירות). אולם - היא מוסיפה:

"עם זאת, משקבע המחוקק כי גם בעבירות שדינן מאסר עולם חובה יש לבחון את הסיכון הנשקף מהנאשם, ואם ניתן הדבר יש לנסות להשיג את מטרת המעצר בחלופה - הרי שלימדנו כי גם לכלל זה יש חריגים, חריגים אלו - מעטים ונדירים ככל שיהיו - מחייבים אותנו לבחון בכל מקרה לגופו האם נאשם בעניין בו אנו דנים אינו בא בגידרם."

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי (בורסי)

י' קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני ושלישי , דיונון אונ' ת"א

ק' מן "סדר הדין הפלילי" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"א (א' רוזן-צבי עורך) 334, 336:

י' שחר "סדר-דין פלילי" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג (א' רוזן-צבי עורך) 375, בע' 337-338. 

 

בש"פ סנזיאנה נ' מ"י (טרם פורסם)

בש"פ מ"י נ' זאדה, פ"ד נ(2) 133, 176

 בש"פ מ"י נ' חורי (טרם פורסם) 

 

 22  ,Stanford) Sanction Criminal the of Limits The Packer .H.L

 Third a or Procedure Criminal in Ideology" Griffiths .J

359 .J .L Yale 79 "Process Criminal the of 'Model'.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)