‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג מיעוטים בהרכב הדירקטוריון?

תוכן עניינים

מבוא  

Corporate Social Responsibility – אחריות תאגידית. 

תיקון 12 לחוק החברות. 

רקע  

עיקרי התיקון 

הגברת כוחו של הציבור. 

דירקטור בחברה ממשלתית. 

תנאי הכשירות למינוי דירקטור בחברה הממשלתית. 

דמ"צים בדירקטוריון 

הצורך למנות דירקטורים מקרב הציבור/דירקטורים חיצוניים, וועדות הביקורת. 

מיהו הדמ"צ הנבחר?.

ייצוג עובדים בדירקטוריון

נשים בדירקטוריון

קצת סטטיסטיקה. 

ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וציבוריות. 

חברות ממשלתיות.

הוראות החוק בעניין ייצוג הולם של נשים. 

פעולות ליישום הוראות החוק בדבר ייצוג הולם של נשים. 

חברות ייחוד. 

נתונים על ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. 

חברות ציבוריות. 

ערבים בדירקטוריון 

ייצוג האזרחים הערבים בשירות המדינה. 

יישום החלטות הממשלה בנוגע לייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה. 

ייצוג האזרחים הערבים בחברות הממשלתיות. 

ייצוג האזרחים הערבים בדירקטורים. 

ייצוג האזרחים הערבים בקרב העובדים בחברות הממשלתיות. 

חסמים ומכשולים בפני מועמדים ערבים בחברות ממשלתיות. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

על פי תיקון 12 יוגברו עצמאות ואחריות הדירקטוריון וועדת הביקורת ועסקות בעלי שליטה ומינוי דירקטורים חיצוניים יאושרו ברוב מהציבור.

אושר תיקון מס' 12 את לחוק החברות[1] ע"י מליאת הכנסת. תיקון זה מגדיל את עצמאותם ואחריותם של הדירקטוריון ושל ועדת הביקורת, ומעצים כוחו של המיעוט באישור פעולות בניגוד אינטרסים, דרך הגדלת הרוב הדרוש מקרב בעלי המניות שאין להם אינטרס אישי בעסקת בעלי שליטה - משליש לרוב. התיקון, שמסיים את יישומן של המלצות ועדת גושן להתייעלות הממשל התאגידי, הינו תוצר של עבודה מתמשכת שבוצעה ע"י משרד המשפטים בראשותו של השר יעקב נאמן ורשות ניירות ערך בראשות היו"ר, פרופ' זוהר גושן.

העבודה תדון ייצוג מיעוטים בהרכב הדירקטוריון- מדיניות של Corporate Social Responsibility בהרכב הדירקטוריון.

בתחילה היא תבאר מהו תיקון 12 לחוק החברות. תוך נתינת הרקע לתיקון החוק, עיקרי התיקון ומדוע זה גורם להגברת כוחו של הציבור.

לאחר מכן נדון בהרחבה בהגדרת דירקטור בחברה ממשלתית ותנאי הכשירות למינוי דירקטור בחברה הממשלתית.

ע"פ הפקודה[2] (ס' 96) כשחברה ציבורית מנפיקה את מניותיה לציבור היא מוכרחה למנת שני דמ"צים ובמינוי ועדת ביקורת. חובה זו מתקיימת גם בנוגע לחברה ההופכת לחברה נסחרת תוך 60 יום מיום שמניותיה נקנו לראשונה על ידי הציבור.

העבודה תדון בהחרבה מהו דמ"צ וועדות ביקורת ולמה יש צורך בהם בכלל, נדון מיהו הדמ"צ הנבחר, משך כהונתו ודרך מינויו, הניגוד אינטרסים המשתמע מהתפקיד הנ"ל. נספר מהם הסמכויות והחובות של הדמ"צים וועדות הביקורת וכן מהם אמצעי האכיפה אותם הם יכולים לאכוף ולבסוף מהן היתרונות והקשיים אותם הם חווים[3].

ע"פ חוק החברות[4] (ס' 239 (ד)): בחברה שבזמן מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם גברים, תמונה אישה לתפקיד הדירקטור החיצוני הממונה, ולהיפך.

העבודה תדון לאחר מכן במעמדן של נשים בדירקטוריון, תוך נתינת נתונים סטטיסטים על אחוזי הנשים הנמצאות היום בעמדות דירקטור בחברות הממשלתיות השונות, הפרק ידון על הפעולות שנעשו ונעשות עד היום ליישום הוראות החוק בדבר ייצוג הולם של נשים, נדון על השינוי שנעשה במעמד האישה בחברות הממשלתיות עקב תיקון 12 לחוק החברות[5]. וכן, לבסוף נדון האם ישנו באמת צורך אמיתי בייצוג שוויוני של נשים בדירקטוריונים.

במאי 2000 קיבלה הכנסת תיקון לחוק החברות הממשלתיות   [6] אשר הבטיח כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסייה הערבית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק החברות

Generally, Bowen, William G., The Board book: an insider's guide for directors and trustees W. Norton & Co