‏290.00 ₪

העבודה הסמינריונית מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון בכלל.

שאלת המחקר

האם סיקורו של העיתון "ידיעות אחרונות" היה אוהד יותר כלפי אהוד אולמרט במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לעומת סיקורו של העיתון "ישראל היום"?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

פרק א': סקירת ספרות. 4 

תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה. 4

גישות תקשורתיות לסיקור הזירה הביטחונית. 7

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני 10

אסטרטגיה צבאית. 14

פרק ב': האירוע, ראש הממשלה והתקשורת. 14 

פרק ג': ממצאי המחקר. 16 

קשיים ובעיות. 16

כתבה 1: 16

כתבה 2: 16

כתבה 3: 17

ידיעות אחרונות. 17

כתבה 1: 18

כתבה 2: 18

כתבה 3. 18

פרק ד': דיון וניתוח. 18 

סיכום ומסקנות. 21

ביבליוגרפיה. 24

נספחים: 26

מדינת ישראל הינה מדינה הנמצאת באופן תמידי במצב ביטחוני רגיש, על כן קיימת לעיתים התנגשות בין השאיפה לקיים אורך חיים דמוקרטי המבוסס על חופש המידע לבין התחשבות בסוגיויות הביטחוניות. בגלל ההתנגשות הזו, קיימת שליטה במידע שיכול להופיע בשידורי אמצעי התקשורת ולפעמים אוסרים על פרסום דברים אשר עלולים לפגוע בביטחון המדינה. איסור זה נקרא צנזורה, והיא פוגעת בחופש העיתונות, המידע, הביטוי וזכות הציבור לדעת. אך למרות פגיעה זו, נראה כי ב"מדינת מלחמה" חייבת להתקיים הגבלה על הדיווחים הקשורים למלחמות וטרור. לאור מצב זה, מתקיימים מקום המדינה ועד היום עימותים רבים לגבי מינוני הצנזורה, שטענה כי לציבור יש זכות לדעת והתקשורת אמורה לקיים את תפקידה המקורי והוא- להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה[1].

בזמן מלחמה מתאפיינים אמצעי התקשורת בהידוק הקשר ביניהם לבין המערכת הפוליטית, שיתוף הפעולה ביניהם מתעצם והרבה פעמים התקשורת מדווחת את החדשות כפי שהם מותאמים לאינטרסים של הממשלה באותה תקופה. נקודת מבט נוספת היא מכבסת השפה בה משתמשת התקשורת בכדי להקל על הציבור לעכל מקרי אסון, אותה מציג רוביק רוזנטל . לטענת רוזנטל לכל מוסד ישנו אינטרס ביצירת לקסיקון המשרת את צרכיו והתקשורת משמשת כסוכן לשוני לערוציה השונים. מכאן עולה כי התגייסותה של התקשורת לא נוצרת רק בגלל תחושת ההזדהות והרצון להקל על הציבור בשעת משבר, אלא כי התקשורת זנחה את תפקידה בתור "כלב השמירה של הדמוקרטיה" בכדי לשרת נאמנה את האינטרסים הפוליטיים של מדינתה[2].

יתרה מכך, לא רק שמשמשת התקשורת כסוכן נאמן של הממסד, אלא שאנשי התקשורת ויתרו על תפקידם כמבקרי המידע שמגיע אליהם, ניתוחו והעברתו בצורה מבוקרת לציבור ולא פעם שיתפו פעולה עם גורם ממסדי זה או אחר בכדי לשמור על הסדר החברתי. למשל, הייתה כוונה סמויה לגרום לציבור לחשוב כי מצב המלחמה או המשבר בו נתונה המדינה הינו בעיה הדורשת פתרון ולא סיטואציה בה כוחותינו גורמים להרס והרג במידה לא פחותה מכוחות האויב. נראה כי כאשר התקשורת תלויה בגורמים אחרים בכדי לקבל מידע ולדווח עליו, היא בוחרת לא "להסתכסך" עם הדרגים הפולטים והיא מתגייסת למען מטרות מסוימות ומעבירה את המסר מבלי לבקרו כלל וכך פוגעת בזכות הציבור לדעת[3].

אכן, בעת מלחמה העיתונות ניצבת בפני דילמה קשה. האם להתגייס ולתמוך במאבק הלאומי או שמא להיות ביקורתיים כלפי הממשלה. עד מלחמת יום הכיפורים, התקשורת הישראלית הייתה מגויסת לשלטון ונמנעה מלהעביר ביקורת בנושאי צבא וביטחון. השינוי בתקשורת הישראלית החל עם חשיפת מימדי מחדל מלחמת יום הכיפורים, שבין היתר הייתה אחראית לו התקשורת, בשלב זה החלה התקשורת לבקר את עצמה ואיבדה את האמון

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יעקב בר-סימן-טוב, המעבר ממלחמה לשלום: המורכבות בקבלת החלטות – המקרה הישראלי (תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב, .109-103 ), ע"ע 33-10

דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל.

יהושפט הרכבי , מלחמה ואסטרטגיה תל-אביב: מערכות, ע"ע 238-217 , .650-593 487-433

Berenice Carroll, "How Wars End: An Analysis of Some Curent Hypotheses", Journal of Peace Research Vol. 6, No. 4 pp. 295-320

Michael Handel, "War Termination – A Critical Survey", in Nissan Oren (ed