‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעקב אחר עובדים הגבול בין זכות הקניין לזכות לפרטיות?

תוכן עניינים

מבוא. 

מתחלפי מוסר. 

השוק. 

החוק: מעקב אחר דואר אלקטרוני 

סינון תכנים. 

מעקב אחר תוכנות מותקנות. 

חקיקה בארץ. 

זכויות האדם מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות

הסביבה החברתית. 

מוסר. 

מסך הבערות. 

גישת התועלתנות. 

הסכמה חברתית. 

האילמות המוסרית. 

סיכום. 

עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה רובנו עומדים למול אובדן חלק גדול מאנונימיות ומהפרטיות, שהיינו רגילים להנות ממנה. ההתכתבויות בדואר האלקטרוני מחליפות יותר ויותר את שיחות החולין שהיו נערכות בפינות הקפה או העישון במקום העבודה. ההבדל הוא עיקרי, שיחות אלו לא היו נשמרות ולא היו מנוטרות על ידי המעביד!

עיקר הבעיה בנושא הפרטיות במקום העבודה היא, כי הזכות לפרטיות יוצרת מתח בינה לבין אינטרסים כלכליים. מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות מגדילה את העוגה החברתית, שכן אדם נחשב לפורה ופרודוקטיבי, בהיותו חופשי מהתערבות חיצונית ולחצים. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות כרוכה בבזבוז משאבים ולפיכך העלות הכלכלית גבוהה. ניתוח כלכלי של הזכות לפרטיות עשוי להביא למסקנה כי מדובר בזכות שאינה יעילה כלכלית, שכן הפרטיות עוצרת את זרם המידע שהינו תנאי לקיומו של שוק משוכלל ויעיל. בנוסף, מידע הוא משאב כלכלי שניתן לסחור בו (D'Arcy, Hovav, & Galletta, Dennis).

בעקבות שינויים טכנולוגיים חל גידול חד במערכות לניטור עובדים בעיקר בארגונים גדולים וההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות מספקת למעבידים כלים יעילים וחדשים למעקב אחר עובדיהן. מערכת הקלטות, הקלטת מסכים, מצלמות, איכון טלפונים סלולאריים, הפעלת אמצעים סמויים, כל אלה הינם חלק מהאמצעים בהם נוקטות חברות לביצוע מעקב אחר עובדיהן. מצידו השני של המטבע ישנם עובדים אשר עושים שימוש במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים, כמו צילום מסמכים, גלישה באינטרנט, ביצוע שיחות טלפון פרטיות וכ"ו על כן למעסיק נגרם נזק כלכלי עקב ניצול משאבי החברה לצרכים פרטיים ופוגעת ביעילותו של העובד ובתפוקתו.

השאלה העולה מיחסים אלו בין עובד למעביד היא היכן עובר הגבול בו המעסיק מלבין את מעשיו הלא כשרים ומבצע רחיצה מוסרית? האזנה לשיחות פרטיות, איכון הטלפון הסלולארי לאחר שעות העבודה, ניטור מיילים פרטיים. האם עצם שימושו של העובד באמצעים שהמעביד העמיד לרשותו מקנה למעסיק זכות יתר ולעובד לוותר על חירותו? עת החליט הארגון לנטר ולעקוב אחר עובדיו מהי המשמעות המוסרית של ההתנהגות הארגונית? דילמה שנוצרת עקב השימוש באמצעי ניטור היא, האם כל חברי הארגון מנוטרים במידה שווה? האם מנהלים חפים מביצוע מעשים לא מוסריים?

הצורך העסקי להגדיל רווחים, לשפר ביצועים, לשמור על מובילות בענף, גלובליזציה של הסביבה העסקית והתגברות האיומים, מחייבים את הארגונים להתייעל ולייצר סביבת עבודה יצרנית ואיכותית. השימוש באמצעים לניטור עובדים נפוץ ביותר ויותר ארגונים, מערכות לניטור עובדים הופכות להיות חלק מסביבת העבודה במטרה לשמור על זכות הקניין וליצור בידול תחרותי.

בעבודה זאת נבחן את הגבול והאם קיים גבול? בין הצורך העסקי, זכות הקניין, לבין הזכות לפרטיות והפגיעה בזכות זאת (Palm ).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבע, אביבה  "טיפולוגיה של בעיות במוסר בעסקים", ניהול שקוף, גיליון מס' 5, אוניברסיטת ת"א

גבע, אביבה . "מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים", הוצאת הקיבוץ המאוחד

D'Arcy, John; Hovav, Anat & Galletta, Dennis . "User Awareness of Security Countermeasures and Its Impact on Information Systems Misuse: A Deterrence Approach", Information Systems Research, 20(1), pp. 79-98,155,157