‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי נשירת תלמידים ערבים מבתי ספר?

תוכן

מבוא. 

מטרת המחקר

השערת המחקר. 

שאלת המחקר. 

רקע תיאורטי 

על מהות תהליך הנשירה. 

ההתמודדות עם הנשירה הגלויה והסמויה. 

הגדרת תופעת הנשירה והיקפיה. 

התמודדות מדינת ישראל עם בעיית הנשירה במגזר הערבי 

מדיניות ממשלת ישראל  בבעיית הנשירה במגזר הערבי 

הקצאת התקציבים של משרד החינוך למגזר הערבי 

הסכום אשר מקדיש משרד החינוך לתלמידי התיכון לפי מגזר(בדיקת תקציב משרד החינוך) 

הטיפול בנוער הערבי הנושר

השירותים הבלתי פורמאליים המוצעים

השירותים הפורמאליים המוצעים

מתודולוגיה

כלי המחקר

השערות המחקר

אוכלוסיית המחקר

דיון על הראיונות

תמה ראשונה: הכשרה לעבוד עם נוער נושר.

תמה שנייה:הקשיים הניהוליים.

תמה שלישית: איתור נשירה עתידית. 

תמה רביעית: דרכי הטיפול בנוער נושר. 

תמה חמישית: הקשיים המרכזיים שאיתם אתה מתמודד בעבודה עם נוער בסיכון 

תמה שביעית: יחס משרד החינוך. 

סיכום.

בתשובה לשאלת המחקר. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.

נספח 1: נתוני הלמ"ס ביחס לחינוך בישראל

נספח 2: תמלילי הראיונות. 

נספח 3 דוח וועדת שושני 

4. שיטת התקצוב המוצעת כתחליף לשיטה הקיימת.

נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות.

חלק מבני הנוער בגיל ההתבגרות עוזב את בית הספר או את מסגרות החינוך הפורמאלי האחרות לפני המועד הקבוע בחוק. נערים אלו נכשלו בלימודים ולא הסתגלו לבית הספר מסיבות שונות, ביניהן בעיות התנהגות ותוקפנות (וולנסקי וכפיר).

החברה הישראלית עדה לתופעות נרחבות של נוער במצבי סיכון וניתוק, תופעה הבולטת אף יותר בקרב נוער עולה כפי שניתן לראות בהמשך מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). לדעת להב (להב), מצוקות המתבגרים בחברה הישראלית באות לידי ביטוי בהיעדר מיומנויות והרגלי למידה, הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן, הימצאות במגמות / הקבצות או במסגרות נמוכות ה"משדרות" ציפיות נמוכות, דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים המתבטאים במוטיבציה נמוכה ללימודים, היעדרויות תכופות וממושכות מבית הספר, התנהגויות בעייתיות (כגון: בעיות משמעת, אלימות, עבריינות, שימוש בסמים וכו') והיסטוריה של נשירה ומעברים בין מסגרות. מצוקות אלה, עלולות להוביל ליציאה אל מחוץ למעגל הלימודים ומשם אל הרחוב. חלק מהמתבגרים אלו, יוצרים לעצמם תת-תרבות המאופיינת בנשירה סמויה או גלויה מבתי הספר תוך עיסוק בעבודות מזדמנות, שוטטות, שתייה, אלימות ואף עבריינות מזדמנת או מאורגנת.

בישראל כמעט ולא קיימת בעיית הנגישות להשכלה (פרט מאשר במגזר הבדואי, שאינו נמצא בהתיישבות מסודרת ומוכרת), אך קיימת בעיית השלמת השכלת יסוד בקרב כמה מאות בני נוער בכל שנתון, שלא מסיימים לימודים פורמאליים של שמונה שנות לימוד. בנוסף לכך, נתקלים בכמה אלפי בני נוער בכל שנתון שאינם מסיימים את לימודי החובה של תשע ועשר שנות לימוד (להב). 

דוג' מראיון:

1. כיצד אתה מאתר תלמיד בנשירה עתידית?

• הנשירה מתחילה עוד כאשר התלמיד נוכח בבית הספר, אני רואה נסיגה בהישגיו הלימודיים הוא נמנע מללמוד , נעלם משיעורים, מתבודד, מסתגר. לפעמים יש לי קושי לראות את הדברים כי אני מנהל ויש לי עוד 600 תלמידים אבל המורים מדווחים לי. בנוסף כאשר התלמיד נעדר מבית הספר ללא אישור מתחיל תהליך של בדיקה קודם טלפוני איתו או עם הוריו ואחר כך כשהמצב לא משתפר אני נוסע יחד עם המחנך לביקור בית כדי לבדוק מה מצבו.
• עישון , לא מתחבר לתלמידים האחרים , כעסים לא מוסברים. חוסר מוטיבציה לימודית, חוסר חשק להגיע לבית הספר.
• כאשר התלמיד מגיע בתדירות נמוכה לבית הספר, מתנתק למשך זמן מסוים או כאשר יש אירוע משפחתי חריג והתלמיד נשאר בבית לעזור. לפעמים אני רואה הידרדרות פתאומית בלמידה או במצב רוח ואז זה מדליק לי נורה אדומה שמשהו לא בסדר.
• יש מקרים מסוימים שהתלמיד בא ומדבר עם המורה על ההרגשות שלו והוא מנסה לדבר איתו ולשכנע אותו שיישאר אך ברגע שתלמיד מתחיל להחסיר המון ולא לענות לטלפונים אפשר לראות שהוא מתכנן לנשור.

מהם דרכי הטיפול בתלמיד שנעדר מבית הספר?

• אז זהו, שזה לא קל.. בעיקר שבמגזר שלנו יש כל כך הרבה מקרים כאלה אבל אפשר לטפל בזה שיחות טלפון, ביקורי בית, שיחות אישיות וניסיון לאתר את הסיבה שבגללה אינו מגיע.
• דבר ראשון אני מבקש מהמחנך ליצור איתו קשר לוודא מה שלומו לפעמים אין תשובה מהנער מספר ימים אז אני מיידע את הוריו על כך ומבקשת שיעזרו בהבאתו לבית הספר שנוכל להבין מה קרה. לפעמים ההורים לא מתפקדים או לא מעורבים והתפקיד העיקרי הוא שלנו. ברב הפעמים אני יוצא לביקור בית מפתיע יחד עם המחנך ומוצאת את הנער ישן עד שעות מאוחרות או עובד במשק כדי לעזור להוריו. אחרי שיחה אישית בסביבה הטבעית שלו, הוא מבין שאני לא יוותר עליו כל-כך מהר והוא מגיע כבר למחרת לבית הספר.

במקרים מסיימים אנחנו מערבים קבס"ים (קציני ביקור סדיר) או את הרווחה. אחרי שהתלמיד מגיע לבית הספר נעשית איתו שיחת משמעת על החיסורים, רוב הזמן הוא נדרש להשלים את הימים שהוא החסיר. למרות נסיבות חייו הקשות אנחנו מעבירים לו מסר שזוהי חובתו ועליו למלא אותה.

• שיחות טלפון וביקורי בית אם צריך המון שיחות ועידוד ושכנועים בכדי שיישאר. למרות שלרוב ברגע שהתלמיד מחסיר יותר מידי ימים מאוד קשה לשכנע אותו לחזור.
• לדבר איתו בכל צורה שהיא ולתת לו הרגשה שאנחנו מאמינים בו וביכולת שלו ולתת לו הרגשת שייכות....

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חסונה ערפאת, ספיה. אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה הערבית על תרומת התיווך לאוריינות הילד הצעיר. מכון מופ"ת, (2017) 

אבו-עסבה, ח.  'מערכת החינוך הערבית וסוגיית השוויון". מפנה עמ'  58: 50-43

אביאל, ע.  'מועדוני נוער וחבורות רחוב'. משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער, ירושלים.

בר אילן, מ., סופר, ש., טלל, ד. וכהן- נבות, מ.. עבודת הוועדה  ודו"ח מחקר בנושא הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער. מרכז מחקר ומידע של הכנסת ,המרכז לילדים ולנוער, מכון ברוקדייל ירושלים.

Amos, J. . Dropouts, Diplomas, and Dollars: U.S. High Schools and the Nation’s Economy. Washington, DC: Alliance for Excellent Education

Appleton, J. J., Christenson, S. L., & Furlong, M. J. Student engagement with school

***** ***** ***** **