עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית הרמת מסך, שיקול דעת עסקי (BJR), מסך ההתאגדות של חברה בע"מ, תאגיד בסיכון עסקי (עבודה אקדמית מס. 9299)

‏290.00 ₪

45 עמ'.

עבודה אקדמית הרמת מסך, שיקול דעת עסקי (BJR), מסך ההתאגדות של חברה בע"מ, תאגיד בסיכון עסקי

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שקול דעת עסקי ודיני הרמת מסך במצב של סיכון עסקי?

תוכן עניינים 

הקדמה

פסיקה להדגמה

שיקול דעת עסקי- Business Judgment Rule - BJR

מבחן "הקליפה הריקה" של העסק

נטילת התחייבויות במסגרת הניסיון להציל את העסק מקשיים, והטעיית נושים

התקופה שלאחר חקיקתו של תיקון מס' 3 לחוק החברות

סעיף 6 של חוק החברות

אין די ב"מימון דק" על מנת להביא להרמת המסך

צמצום היקף התחולה של הרמת המסך לתנאים "צודק ונכון" ו"מקרים חריגים"

דרישת ה"ידיעה" ועצימת העיניים

פטור מאחריות במקרה של "רשלנות גרידא"

האיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה כלפי חברה שהתנהלה באופן כלכלי כושל תוך נטילת סיכון עסקי מיותר

הסיכון העסקי - מהות

מבחן "קליפה ריקה" כביצה דקה

ההבחנה בין יזמים סדרתיים לבין מקימי עסקים ממשיים

פיזור הסיכון העסקי

"הנושא היעיל" בסיכון העסקי

חובות הנוצרים במהלך הניסיון להציל את ה"עץ הבוער"

חבות מכוח אחזקה במניות למול חבות מכוח שליטה

דילול זכויות הנושים למול סיכונים עסקיים מחושבים והגיוניים

ההבחנה בין נושים רצוניים לבין נושים לא-רצוניים

הרמת המסך לטובת בעלי המניות

מגמות הפסיקה להרמת מסך בגין נטילת סיכון עסקי

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח : סעיף 6 לחוק החברות

בימי המשבר הכלכלי הגלובלי עקב הקורונה ענינים של שיקול דעת עסקי היו אקטואליים מאוד. כמו כן התרגשו סכנות חדלות פרעון תאגידיות.  הרעיון העומד בבסיסו של ההסדר המשפטי של הרמת המסך הינו פשוט וחיוני: הכרתה של מערכת המשפט בקיומה של אישיות משפטית שאינה טבעית – פותחת פתח לניצול לרעה בידי פרטים אופורטוניסטיים, העלולים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות על מנת להתחמק מהתחייבויות שנטלו על עצמם. לכן, בצד התפתחותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתחה גם הדוקטרינה של הרמת המסך, המאפשרת לבית-המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת.

הרמת המסך כרוכה בהתעלמותו של בית-המשפט מן ההפרדה שבין ישותם המשפטית של בעלי המניות לבין ישותה של החברה. בדרך כלל, משמעותה של הרמת המסך היא הרחבה של מעגל היריבויות: על-פי העיקרון של האישיות המשפטית הנפרדת, יריבותם של נושי החברה מצטמצמת ליריבות עם החברה עצמה בלבד.

 הרמת המסך, לעומת זאת, יוצרת יריבות גם בין הנושים לבין בעלי המניות של החברה.  כאשר מרים בית-המשפט את מסך ההתאגדות, הוא יוצר יריבות ישירה בין הנושים לבין בעלי המניות, על מנת לשרת את האינטרס של הנושים להיפרע את מלוא החובות כלפיהם. אלא שהרחבת מעגל היריבויות יכולה לפעול גם לטובתה של החברה עצמה, כאשר זו מבקשת את הרמת המסך על מנת למצוא את הנושה אחראי אישית כלפי בעלי המניות של החברה.

לפני חקיקתו של חוק החברות, התפתח ההסדר של הרמת המסך בחקיקה השיפוטית. בית-המשפט הרים את המסך כתגובה לשימוש לרעה שעשו בעלי המניות במסך ההתאגדות. אכן, עקרון האישיות הנפרדת מיועד לאפשר ליזמים ליהנות מתוצאות טובות יותר מאלו שהיו יכולים להשיג בקשרים חוזיים רגילים, תחת משטרו של המשפט הפרטי הקלאסי. בפרט, עיקרון האחריות המוגבלת מאפשר ליזמים ליצור חיץ בין עושרם הפרטי לבין מקורות ההון שבחרו להשקיע בחברה. לכן, עצם ההנאה שמבקש בעל המניות להפיק מהגבלת האחריות עדין אינה נחשבת לשימוש לרעה במסך ההתאגדות. אלא שמערכת המשפט מניחה שעל היזם לעשות שימוש הוגן.

בדרך כלל, התאימו בתי-המשפט את תחולתה של הלכת הרמת המסך לקונטקסט הקונקרטי שבו מדובר. כך למשל, בסכסוכים בין בעלי מקרקעין לבין דיירים מוגנים, נקשרה הכרעת בית-המשפט, בסוגיה של הרמת המסך, במידת הצדק שבאכיפת הדיירות המוגנת במקרה הנדון. כמו כן, בעוד שמבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות נראה כמבחן המתאים לביטול האחריות המוגבלת ולהטלת אחריות אישית על בעלי המניות לחובות החברה; הרי שדווקא מבחני השליחות נחשבו למבחנים הראויים לחול ביחס לדרישות הגילוי על-פי חוק ניירות הערך. הקרבה שבין החברה הציבורית לבין בעלי השליטה בה היא ההופכת את המידע של האחרונים לרלוונטי למשקיעים מן הציבור, כאשר אלה שוקלים את כדאיות ההשקעה במניותיה; ועל פני הדברים נראה, שאין צורך להתנות את הרחבת דרישות הגילוי בשימוש לרעה של בעלי השליטה במסך ההתאגדות.

הרמת המסך כביטוי לעיקרון תום הלב

לפני חקיקתו של תיקון מס' 3 ולאחריו, בלט בפסיקה השימוש המוגבר בהלכת הרמת המסך על-ידי בתי הדין לעבודה בשל ניהול עסקי שנגד טובת העובדים. כאשר מרים בית-המשפט את המסך לטובת עובד, הוא מטיל על בעלי המניות או על נושאי המשרה הבכירים של החברה, את אותה האחריות המוטלת על החברה-המעסיקה. כל זאת, במידה שאותם בעלי מניות או
נושאי משרה בכירים הם שפעלו בשמה של החברה על מנת להעסיק את העובד.  

בעניין זה, ההלכה המנחה הקודמת לתיקון מס' 3 היתה הלכתו של בית הדין הארצי לעבודה, מפיו של כבוד השופט שמואל צור. בית-המשפט מרחיב את עיקרון תום הלב, ומרכיב אותו על הלכת הרמת המסך: כאשר הפרט פועל בשם חברה על מנת להעסיק עובד, עליו לפעול כלפיו בתום לב. חובת תום הלב מחייבת אותו, בין השאר, לבחון את מידת יכולתה הצפויה של החברה לעמוד בפירעון התחייבויותיה כלפי אותו עובד. במידה שהפרט הפועל בשם החברה יודע שקיים חשש משמעותי שהחברה לא תוכל לקיים את התחייבויותיה כלפי אותו עובד, עליו להימנע מלהעסיקו, או לפחות, להזהירו מפני התוצאות האפשריות של חדלות הפירעון של החברה. אחרת, עצם הפרת חובת תום הלב יכולה לשמש כבסיס מספיק על מנת להרים את מסך ההתאגדות, ולהטיל על הפרט שפעל בשם החברה, בהעסקת אותו העובד, אחריות אישית בגין ההתחייבויות שנטלה על עצמה החברה-המעסיקה. בלשונו של השופט צור בהלכת  זילברשטיין10:

"הקלות שבעלי עסקים מקימים מיזם עסקי ולימים סוגרים את עסקיהם תוך שהם מעמידים את עובדיהם – לעתים במפתיע – אל מול שוקת שבורה, היא בלתי נסבלת ובלתי ראויה. אחריות זו לא מן הראוי שתעצר למרגלות מסך ההתאגדות ובנסיבות המתאימות יצא בית הדין להגנת העובדים, ירים את מסך ההתאגדות ויחשוף את הגורם הכלכלי האמיתי המסתתר מאחורי המסך. אכן, סבור אני שבכל הנוגע לזכויות של עובדים, עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמיתי, אל בעל השליטה, אל אותו גורם – כמו בענייננו – שבמהלך העסקים מפעיל למעשה את החברה, תוך שימוש לא מתאים ולא מסודר בחברת האם או בגופים כלכליים אחרים שלו."

ההנחה שהנחתה את השופט צור היא שיחסי עובד-מעביד מצדיקים מערכת כללים מיוחדת ביחס להרמת מסך ההתאגדות. האופי האישי של ההתקשרות בין העובד לבין הפרט המייצג את החברה-המעסיקה, וכן, הנזק המיוחד הנגרם לעובד הנפגע כתוצאה מפירוקה של חברה, מחייבים את הפרט המייצג את החברה-המעסיקה בחובות משפטיות מיוחדות. עליו להימנע מלגרור את העובד הפוטנציאלי למצב שבו הוא מסתמך על התחייבויות שנוטלת החברה על עצמה כלפיו, כאשר הפרט הפועל בשמה מודע לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

לינק למצגת אקדמית ספיציצפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כהן מ., דלומי ר. דיני תאגידים (הוצאת בורסי) (2020)

אוריאל פרוקצ'יה, אופיר מ', פלח ת' "‏הרמת המסך: בחינה עיוני ואמפירית" עיוני משפט מ"ב, תשע"ט (2019)

עמיר ליכט "אמצעי זהירות ושיקול-דעת עסקי של נושא-משרה" משפט ועסקים יט, 475

N. A. Mendelson, A Control-Based Approach to Shareholder Liability for Corporate Torts, 102 Colum. L. Rev. 1203

Stephen M. Bainbridge "UNCORPORATION: A NEW AGE?: ABOLISHING VEIL PIERCING” U. Ill. L. Rev 77

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה