עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון ירושלים - מעמדה המשפטי של ירושליים (עבודה אקדמית מס. 9271)

‏290.00 ₪

46 עמ'.

סמינריון ירושלים - מעמדה המשפטי של ירושליים

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמדה המשפטי של ירושלים?

 

תוכן העניינים

 

מבוא.. 4

רקע היסטורי 4

ירושלים הישראלית.. 4

קדושתה של ירושלים ביהדות.. 5

שאלת המחקר. 6

מטרת המחקר. 6

מעמד ירושלים בהצעותיהם המדיניות של בריטניה וארצות הברית בשנים 1946-1945. 6

ירושלים בשנים 1948-1967. 6

מלחמת העצמאות ותוצאותיה. 8

ההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל. 9

ראשית הקמת מבני השלטון והאתרים הממלכתיים.. 9

ירושלים המחולקת.. 10

שנות ה-50. 10

שנות ה-60. 11

איחוד ירושלים- קביעת הגבולות.. 12

טדי קולק.. 14

ירושלים בשנים 1967-1988. 17

קבלת החלטות הקברניטים לגבי ירושלים מחתימת הסכמי אוסלו ועד ימינו 19

ההסכם הראשון 20

תוכן הסכם אוסלו 21

המשך הסכמי אוסלו 21

הסכם טאבה אוסלו ב' 21

תקופת ממשלת נתניהו ואחריה. 22

פרוץ האינתיפאדה הראשונה. 24

הרקע לאינתיפאדה. 24

ערביי ישראל. 25

דינמיקה פנים ערבית.. 25

אירועים בולטים בהמשך האינתיפאדה. 27

מעמדה החוקי של ירושלים.. 30

החלטות בעלות תוקף חוקי בינלאומי 30

טענות משפטיות.. 31

קביעת ירושלים כבירת ישראל. 31

משכן הכנסת בירושלים.. 32

איחוד העיר לאחר מלחמת ששת הימים.. 32

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. 32

היחס הבינלאומי לנושא.. 33

עמדת ישראל. 33

חופש הדת והפולחן 34

עמדת הפלסטינים.. 34

עמדת האו"ם.. 35

עמדת ארצות הברית.. 36

חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים.. 36

פעילות הקונגרס.. 37

עמדת האיחוד האירופי 37

עמדת בריטניה. 38

השגרירויות הזרות בירושלים.. 39

עמדת מדינות ערב. 39

פירוט על חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. 40

תוצאות חקיקת החוק.. 40

בזירה הבינלאומית.. 41

סיכום ומבט לעתיד. 42

ביבליוגרפיה. 46

 


מטרת המחקר

בחינת מעמדה של ירושלים בעיני הזירה הפנימית והבינ"ל.

 

ירושלים, בירתה של מדינת ישראל היא העיר בגדולה ביותר בארץ ישראל, כמו כן מהווה ירושלים עיר המקודשת לשלוש הדתות המונתאיסטיות הגדולות: אסלאם, נצרות ויהדות. ירושלים היוותה את לב חיי העם היהודי בימי קדם,והייתה למושא לכמיהתו וגעגועיו בגלות. בשל חשיבותה של העיר בעולמם של המאמינים, הייתה העיר ועודנה מוקד למלחמות וויכוחים. מאז סוף המאה תשע עשרה צמחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, שמרכיבות כיום את רוב העיר. הגבול בין מזרח העיר למערב העיר הוא הר הבית הנמצא במרכז ירושלים השלמה[1].

סיום מלחמת העולם השנייה הביאה לשינוי בהחלטותיה של בריטניה וארה"ב בכל הקשור לארץ-ישראל. גילוי מימדי השואה יצרו בדעת הקהל האמריקאית תחושה שיש צורך לעזור לפליטים היהודיים מאירופה מה שגרם לממשל האמריקאי להקדיש משאבים למציאת פתרון לבעיה הארצישראלית. מצד שני, בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה איבדה מסבלנותה לבעיה היהודית בא"י[2]. אחרי המלחמה היתה בריטניה במצב כלכלי קשה ולצבאה לאחר המלחמה חסר כוח האדם הדרוש בכדי להחזיק את האימפריה שלה. בשל כך לא הקדישה בריטניה את מירב מרצה למציאת פתרון לבעיה בא"י אלא חיפשה אמתלה לצאת מהבוץ שאליו נקלעה בא"י. הוועדה האנגלו-אמריקאית שהוקמה דנה בפתרונות האפשריים לבעיה, אבל לאחר כמעט שנה של חקירה הגיעה למסקנה אחת בלבד - חלוקת הארץ למעין קנטונים דוגמת שוויץ[3].

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

ידוע גם כחוק ירושלים, שנחקק בידי הכנסת התשיעית ב30 ביולי 1980 י"ז באב התש"ם, קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. חוק היסוד קובע גם חובת שמירה על המקומות הקדושים בעיר לכלל הדתות וקובע כי ירושלים תזכה לתקציב מיוחד שיקרא מענק הבירה שיועבר לפיתוח העיר, תשתיותיה, רווחת תושביה ושמירת צביון העיר.

 

 נוספו לחוק 3 סעיפים שקבעו כי:

 

לא תעבור סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר, מדיני או שלטוני,

שתחום ירושלים, על פי החוק

וכן ששני סעיפים אלו ניתנים לשינוי רק באמצעות חוק יסוד אחר וברוב חברי הכנסת.

כן נקבע בתיקון כי "אין בהוראות חוקיסוד זה כדי לגרוע מהוראות חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה הגבלת פעילות, או מהוראות כל דין".

 

תוצאות חקיקת החוק

לחוק ירושלים הייתה בעיקר משמעות הצהרתית. מבחינת הדין הישראלי שורר סטטוס קוו במעמדה של מזרח ירושלים מאז   עת תיקנה כנסת ישראל את פקודת סדרי השלטון והמשפט והוסיפה את סעיף 11ב' המחיל את החוק הישראלי על מזרח העיר. מוסדות המדינה המרכזיים כבר שכנו בירושלים כמתחייב מהחוקים שעוסקים בכל אחד מהם בנפרד. בעת שנחקק החוק לא הייתה ברורה עליונותם של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים.

 

למען הסר ספק, ולאור העברת סמכויות בשטחים שונים של יהודה, שומרון וחבל עזה לרשות הפלסטינית, נחקקו סעיפים 57 לחוק, שקובעים במפורש כי שטח העיר ירושלים הוא השטח שקבעה הממשלה, כי אין אפשרות להעביר סמכויות של מדינת ישראל או של עיריית ירושלים לגורם זר, וכי שינוי שטח העיר או העברת סמכויות תתבצע רק באמצעות חוק יסוד שיתקבל ברוב של חברי הכנסת 61 ח"כים. [1]

 

בזירה הבינלאומית

מועצת הביטחון של האו"ם הגיבה לחקיקת חוק היסוד בהחלטה מספר 478, שהגדירה את חוק היסוד כחסר משמעות וחייב להתבטל. ההצעה עברה בתמיכתן של 14 מדינות חברות, בלא אף מתנגדת, בהימנעות של ארצות הברית, ובלא הטלת וטו מצד החברות הקבועות. בעקבות קבלת ההחלטה העבירו כל השגרירויות שהיו בירושלים את מקום מושבן מירושלים לתל אביב. שתיים מהן חזרו לירושלים זמןמה לאחר מכן, אך הועברו ממנה שוב.

 

מדינות העולם המחזיקות שגרירויות בישראל קבעו את מיקומן בתל אביביפו, ברמת גן, בהרצליה, במבשרת ציון או בראשון לציון. כמה מדינות, בהן: ארצות הברית, בריטניה, איטליה, בלגיה, יוון, ספרד, צרפת, שבדיה וטורקיה, מחזיקות קונסוליות נמוכות דרג בירושלים, אולם הנציגויות האלה אינן מואמנות לנשיא המדינה ואינן כפופות לשגרירויות בתל אביב. ארצות הברית, לדוגמה, הגדירה את תחום האחריות של הקונסוליה האמריקאית בירושלים כטיפול בעניינים הקשורים בעיר ירושלים עצמה, בגדה המערבית וברצועת עזה.

 

הקונגרס של ארצות הברית קבע בחוק, כי ירושלים תוכר על ידי ארצות הברית כבירת ישראל וכי שגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לתחומי העיר ירושלים. עם זאת, החוק מסמיך את הנשיא לעכב את העברת השגרירות בצו נשיאותי. צו נשיאותי כזה אמנם פורסם, והוא מחודש מדי חצי שנה, כך שלעתעתה נכון העברת השגרירות מושהית.

 

ב18 באוגוסט החליט נשיא קוסטה ריקה אוסקר אריאס, להעביר את שגרירות מדינתו מירושלים לתל אביב, וזאת עלמנת: "לתקן טעות היסטורית שפגעה במעמדנו בעולם ובעיקר במעמדנו בעולם המוסלמי", כדבריו. בעקבותיו,החליטה גם אל סלוודור, המחזיקה את השגרירות האחרונה בירושלים, להעבירה לתל אביב עקב מה שהיא מגדירה "המצב הנוכחי במזרח התיכון" כנראה המדובר בסמיכות ההחלטה למלחמת לבנון השנייה. בעקבות כך נותרה ירושלים הבירה היחידה בעולם שאין כל שגרירות בתחומה

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דורי גולד המערכה הדיפלומטית על ירושלים, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

אורי ביאלר, ‏הדרך לבירה – הפיכת ירושלים למקום מושבה הרשמי של ממשלת ישראל, קתדרה 35

משה קול, ‏הדיון במועצת המדינה הזמנית על ירושלים כבירת ישראל, קתדרה 37

זכי שלום, מאבקה של מדינת ישראל לסיכול החלטת עצרת האו"ם על בינאום ירושלים בשנות החמישים, עיונים בתקומת ישראל ‏3

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות