‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי חופש הביטוי באינטרנט?

תוכן עניינים:

מבוא

הזכות לחופש הביטוי. 

האינטרנט והמשפט

האם החקיקה ודיני לשון הרע חלים על הפרסום באינטרנט?

האנונימיות וחופש הביטוי.

מניעה מראש, לאחר מעשה וחלוקת האחריות.

חופש השימוש ברשת

חופש הביטוי התוכני

ייחודיות המדיום בארה"ב ובישראל. 

ייחודיות המדיום באמצעי התקשורת המסורתיים

האינטרנט – ייחודיות למדיום.

פיקוח וטכנולוגיה.

השפעת חופש הביטוי ברשת על חופש הביטוי באמצעי תקשורת אחרים

עם הפנים לעתיד

האינטרנט וחופש הביטוי

האינטרנט כבמה לחופש ביטוי.

הביטוי האנונימי ברשת האינטרנט

משפט משווה - הדין בארצות הברית.

הדין הרצוי.

חשיפת זהות הגולשים

האם יש לחייב את הספקים לחשוף את זהות הגולשים?

סיכום.

ביבל'

בעשורים האחרונים הפכה רשת האינטרנט לכלי מרכזי, מוביל ומשפיע בחיי האדם המודרני.[1] בשל חשיבותה והשפעתה של רשת האינטרנט על חיינו עוסק בה בית המשפט רבות. רשת האינטרנט אינה טכנולוגיה בלבד אלא מהפכה תרבותית וחברתית[2]. בעקבות הטכנולוגיה החדשה נוצר משפט חדש לשם הסדרת השימוש בה, מניעת שימוש בלתי ראוי וקביעת פיצוי על נזק הנגרם בעקבותיו. 

מתוך כך עולה השאלה, האם יש לראות במשפט האינטרנט ענף משפטי עצמאי שבמסגרתו מתפתחות דוקטרינות עצמאיות ועקרונות מנחים ייחודיים או שמא מדובר בתחום שאינו עומד בזכות עצמו יש ל התמודד עמו באמצעות הכלים המשפטיים הקיימים? בפועל בשל היעדר התייחסות משמעותית בדין לעולם הווירטואלי שיצרה רשת האינטרנט מחיל עליו בית המשפט ככל שניתן את הדינים הנוגעים לסוגיות משפטיות בעולם הממשי.[3] 

בעבודה זו אבקש לדון בכללים המשפטיים הנוגעים להסדרת חופש הביטוי באינטרנט. חופש הביטוי הינו זכות המוכרת כאבן יסוד בחברה הדמוקרטית.[4] לחופש הביטוי קיימות במות מגוונות כגון עיתון, טלוויזיה, רדיו ואף בימת ביטוי ישירה במבנים ואזורים ציבוריים בה מתקיימות הפגנות, נאומים ציבוריים, חלוקת עלונים וכדומה. במציאות הטכנולוגית של ימינו מהווה רשת האינטרנט במה לחופש הביטוי. חופש הגישה לכלי התקשורת ובניהם האינטרנט, כמו גם החופש לבטא עמדות ודעות, מהווים תנאי למימושו של חופש הביטוי.[5]

רשת האינטרנט, בשל מאפייניה הייחודיים, מהווה במה נוחה יותר מכל במה אחרת למימוש חופש הביטוי. היא מאפשרת מתן ביטוי לרבדיה השונים של החברה, לרחשי הלב של הציבור, היא מהווה כלי להעברת מסרים בין הפרט לבין כולי עלמא, ומאפשרת פריקת תסכולים.[6] המאפיין האנונימי של הביטוי באינטרנט מאפשר את חופש הביטוי מחד ואת הפגיעה בזכויות אחרות מאידך.  

חופש הביטוי מתנגש בזכויות אחרות של הפרט כגון זכותו לפרטיות, זכותו לשם טוב, זכות לקניין רוחני וכדומה. חופש הביטוי מתנגש אף באינטרסים ציבוריים כגון אינטרס ביטחוני, אינטרס כלכלי, רגשות הציבור ועוד. חופש הביטוי כזכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד- כבוד האדם וחירותו[7] אינה זכות מחולטת ויש לאזן בינה לבין זכויות פרט ואינטרסים ציבוריים אחרים.[8]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלקלעי רחל "אחריותו האזרחית של ספק שירותי האינטרנט להעברת מידע מזיק" המשפט ו 151.

אהרון ברק "זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות" משפט וממשל א 253,

אהרון ברק "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות" משפט וממשל א 9.

יצחק זמיר "חופש הביטוי באינטרנט" משפט וממשל ו 353.

M. Cave & W.H. Melody "Models of Broadcasting Regulation: The UK and North America Experience" in Freedom in Broadcasting, (London) p. 224.