‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

האם ראוי לאפשר קיומו של רצח ברשלנות? או שמא יסוד הרשלנות שולל את קיומו של ביצוע רצח?

תוכן עניינים:

מבוא. 

רצח. 

הריגה 

גרימת מוות ברשלנות. 

שאלת המחקר

היסוד הנפשי Mens Rea 

מחשבה פלילית 

רשלנות. 

אחריות קפידה. 

עבירת הרצח. 

רצח בכוונה תחילה

רצח במזיד. 

סעיפי רצח נוספים

ענישה. 

קטגוריות מיוחדות של רצח. 

המתת חסד

רצח פוליטי 

רצח נשים ע"י בני משפחותיהן 

גאולת הדם

קטל תינוקות. 

ביצוע רצח תוך כדי עבירה. 

פרשת יעקובוביץ' – "הרצח בגן מאיר". 

הצעת חוק – שינוי מדרג עבירות הרצח. 

דו"ח קרמינצר - עיקרי ההמלצות. 

עבירות רצח. 

עבירות הריגה. 

המתה בקלות דעת. 

המתה בעקבות בקשת הקורבן 

עבירות רשלנות. 

גרימת מוות ברשלנות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

העבירות במשפט הפלילי שעוסקות בהמתה של אדם מתחלקות ע"פ המשפט הישראלי לשלושה דרגים, שעניינם הוא חומרת העבירה, גם מבחינת הנאשם וגם מבחינת העונש.

רצח – נקבע בס' 300 לחוק. העונש בצידו הינו מאסר עולם כעונש חובה. (סעיף 300א לחוק קובע אפשרויות הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים). עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: 1) המתה בכוונה תחילה. 2) המתת הורה או סב. 3) המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת או כדי להקל על ביצועה. 4) המתה לאחר ביצוע עבירה אחרת על מנת להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. עבירת הרצח מתחלקת לשני סוגים, רצח בכוונה תחילה ורצח שהינו הריגה עם תוספת. הרשעת אדם בעבירה של רצח בכוונה תחילה נעשית על ידי הוכחת שלושה מרכיבים – החלטה להמית, הכנה לקראת ההמתה והעדר קנטור מצידו של המנוח. עבירת הריגה עם תוספת, שהיא הסוג הנוסף של עבירת הרצח, יכולה להיות הריגתו של בן משפחה, גרימת מוות של אדם תוך כדי ביצוע עבירה, גרימת מוות במזיד תוך כדי ניסיון לחמוק מעונש וכו'.

חשוב לציין שעבירה נוספת ההופכת עבירת הריגה לעבירת רצח לא תהיה כל עבירה שהיא. ישנם שופטים הטוענים כי על עבירה נוספת זו להיות עבירה מסוג פשע. הנושא הינו שנוי במחלוקת וסוגיה זו טרם יושבה.

הריגה – נקבע בס' 298 לחוק. היסוד הנפשי הדרוש בה הינו מחשבה פלילית, והעונש המקסימאלי בצידה הינו 20 שנות מאסר. היקף העבירה רחב, והיא תחול על אותם מקרים של המתה בכוונה שאינה כוונה תחילה ואינם נמנים על אחת החלופות האחרות בעבירת הרצח הנ"ל. עבירת הריגה הינה העבירה השנייה בחומרתה מבחינת הדין הפלילי. למעשה, ההבדל בין עבירת הריגה לבין עבירה של גרימת מוות ברשלנות הוא בכוונה. ניתן לומר כי מדובר במחשבה פלילית נוגדת. בשביל להרשיע נאשם בעבירת הריגה, יש להוכיח קיומה של מודעות אצל הנאשם.

לפי חוק העונשין[3], אדם מואשם בהריגה כשהוא מביא בפעולה או במחדל אסורים למותו של אדם. ההלכה שנפסקה קובעת שסף הכניסה לתחום עבירת ההריגה, בכל הנוגע ליסוד נפשי זה, תלוי בפזיזותו של ההורג.

בעבירת הריגה, צריכה התביעה להוכיח שהנאשם חזה את האפשרות האמורה ואת ההשלכות האופציונאליות של מעשיו. המודעות אינה דורשת כי עובר העבירה יצפה את האירוע מראש על כל פרטיו. מספיק שהנאשם בעבירת ההריגה יבין שישנה אפשרות שהתנהגותו תביא לתוצאה הקטלנית.

גרימת מוות ברשלנות – עברה זו הינה עבירת ההמתה הכי פחות חמורה מבין השלוש. על מנת להביא להרשעה של אדם בגרימת מוות ברשלנות, די לתביעה אם תשכיל להציג בפני בית המשפט הוכחה לכך שאדם מן היישוב היה נמנע מלבצע את המהלכים שהביאו להמתה. לדוגמא, נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינה עבירה אשר ידוע כי היא עלולה לסכן את העוברים והשבים בכביש. בהתאם לכך, במקרה בו נהיגה תביא למותו של אחד הנוסעים או המשתמשים בדרך, עשוי הנהג להיות מורשע בגרימת מוות ברשלנות.

כיצד ניתן להבחין בין העבירות ? בשביל לענות על שאלה זו, חשוב לציין כי כל עבירה פלילית מכילה שני יסודות - היסוד הפיזי והיסוד הנפשי. בעבירות המתה היסוד הפיזי זהה בכל העבירות, דהיינו גרימת מותו של אדם אחר. האבחנה בין העבירות השונות טמונה אם כן ביסוד הנפשי הנלווה למעשה. אם כן, היסוד הנפשי הדרוש לביסוסה של עבירת הרצח בכוונה תחילה, הינו כוונה מיוחדת, דהיינו מטרה לגרום למותו של אדם. כדי להוכיח רצח מתוך כוונה תחילה, יש להוכיח כי הנאשם החליט לגרום למותו של אדם אחר, כאשר לא היה קינטור מצד הקורבן. עבירת הריגה מתקיימת כאשר מתקיים יסוד נפשי של פזיזות, דהיינו הנאשם היה מודע לאפשרות של גרימת המוות והיה אדיש או קל דעת באשר לתוצאה הקטלנית של מעשיו. עבירת גרימת המוות ברשלנות תתקיים כשבנאשם ישנו יסוד נפשי של רשלנות – כלומר, הנאשם לא הכיר באפשרות שמעשיו יביאו לתוצאה קטלנית, במצב בו אדם סביר היה מכיר באפשרות זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017). 

וילנסקי ובס, "לפרשנות היסודות של הכוונה תחילה: תגובה למאמרו של פרופ' אנקר" משפטים ו' 511-507

י' רונן י , א' טל. גרימת מוות בידי קרובי משפחה. הכנסת - מרכז המחקר והמידע 

ש"ז פלר דיני עונשין חלק א, המכון למחקרי חקיקה ע"ש הארי סאקר, האונ' העברית ירושלים