‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי הגנת הפרטיות בהקשר של דיני משפחה והרבנות?

תוכן עניינים

 מבוא...........................................................................................................3

פרק ראשון – הגנת הפרטיות בעבר בהווה........................................................6

1.1               הגנת הפרטיות במשפט הישראלי....................................................................6

1.2               הגנת הפרטיות בראי הדין העברי....................................................................7

1.3               הגנת הפרטיות עובר כינונו של חוק יסוד : כבוד האדם וחרותו...........................8

1.4               העצמת הזכות לפרטיות לאחר כינונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.............9

פרק שני – הזכות לעיצוב חיי המשפחה כזכות חוקתית...................................11

2.1        פירוק החבילה- הסיבות לקושי להתרת הקשר..................................................11

2.2        זכות האדם לעיצוב חיי משפחתו.....................................................................12

2.3        זכות האדם לעיצוב חיי משפחתו על אף היותה זכות לא מנוייה..........................13

2.4       הזכות לעיצוב חיי משפחה – תמורות ושינויים בשנים האחרונות.........................14

פרק שלישי – הדין הדתי עובר קום המדינה ולאחריה.....................................17

3.1        נישואין וגירושין עובר קום המדינה – התקופה העות'מאנית והבריטית...............17

3.2        אלמנט ההסכמה בעת הליכי גירושין...............................................................18

3.3       הזכות לעיצוב חיי משפחה-זכותו האוטונומית של האדם ובעיית הדין הדתי.........19

3.4    

פרק רביעי – אי התערבות בג"ץ בענייני גירושין – הסיבות ודרכים לפתרונם......20

4.1             פסקת שמירת הדינים – האמנם סוף פסוק?.....................................................20

4.2             פסקת שמירת הדינים – ואולי שומר את דיני הראיות של המשפט העברי............21

4.3             מגילת העצמאות – אולי עצמאות מעגינות.......................................................23

   פרק חמישי – התנגשות זכות היסוד להתגרש למול זכות היסוד לפרטיות.. .......24

5.1   הבעיה- אין מענישים אלה אם רואים...................................................................24

5.2    התוצאה – קרב ראש בראש, זכותי להתגרש למול זכותה לפרטיות.........................25

5.3    פרמטרים שעל ביהמ"ש היה לשקול....................................................................28

 פרק ששי – דיני המשפחה- זכות ביהמ"ש להגמשת דיני הראיות........................32

6.1    הקמת בתי המשפט לענייני משפחה.....................................................................32

6.2    הגמשת דיני הראיות בתוך ביהמ"ש לענייני משפחה..............................................33

6.3   גמישות בראיות – גם על מדרגות הרבנות..............................................................35

פרק שביעי – רעיון לפתרון...........................................................................38

פרק שמיני – סיכום .................................................................................. .40

ביבליוגרפיה...............................................................................................41

בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת באחוזי הגירושין[1] בקרב בני זוג יהודים במדינת ישראל.

כידוע, לפי חוקי מדינת ישראל כיום, הסמכות לנישואין וגירושין לבני זוג יהודיים נמצאת בסמכותו [2]הבלעדית של ביה"ד הרבני מכוח ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים שבנושאים אלו פוסק ביה"ד הרבני [3]ע"פ דין תורה בלבד מכוח ס' 2 לחוק. [4]בהיעדר הסכמה בין בני הזוג בנוגע לרצונם החופשי להתגרש, יהא על בן (או בת) הזוג שברצונו להתגרש להגיש תביעת גירושין ולהוכיח את אחת העילות המוכרות לגירושין בכדי שביה"ד הרבני יפסוק שעל הצדדים חובה להתגרש.

אחת מעילות הגירושין המסורתיות שהינה גם העילה החזקה ביותר הינה "זנתה תחתיו" אותה יש להוכיח לפי דיני הראיות שבמשפט העברי באמצעות "מכחול בשפופרת", קרי, באמצעות 2 עדים כשרים שראו במו עיניהם את האקט המיני בין האישה לבין גבר זר שאינה בעלה. כאמור,לצורך הוכחת עילה זו יש לראות את מעשה האקט המיני באופן ברור וחד משמעי ולכן הוכחת מעשה זה גורם באופן אוטומטי פגיעה בפרטיות הן של האישה והן של אותו גבר איתו האישה מקיימת את האקט המיני.

בשנים האחרונות וכחלק מהשתכללות אמצעי המעקב והחקירה שכוללים בין היתר מצלמות סמויות, הקלטות, האזנות לטלפון,  חיפוש במחשב ועוד הורחבה האפשרות להוכיח עילה זו. ואולם, מנגד עלה גם ערכה של ההגנה על פרטיותו של האדם וזאת בייחוד לאחר כינונו של [5]חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שם הועלה ערך הגנת פרטיותו של האדם למעמד חוקתי שאין לפגוע בזכות זו ואף לא בחוק אלה אם כן יעמוד חוק זה בגדריה של [6]פסקת ההגבלה המצויה באותו חוק יסוד זה קרי, שומר על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית,לתכלית ראויה ועומד בתנאי המידתיות.

במצב הדברים הנוכחי, קיימת התנגשות מתמדת ובלתי נמנעת בין הזכות לפרטיות של האישה בעת שהיא מתרועעת עם גבר שאינו בעלה, לבין דרישת ביה"ד הרבני להבאת ראיות ברורות וחד משמעיות בדבר הבגידה אשר בסופו של דבר יבשילו לידי פס"ד שיחייב את האישה בקבלת גט, ושכתוצאה מזה יוכל הבעל לממש את זכותו להתגרש ולעצב את חיי משפחתו מחדש והכול כפי שנראה בפרק השני גם זכות זו היא זכות חוקתית שנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובנוסף, באמצעות ראיות אלה לא יאלץ הבעל לשלם את כתובתו ומזונותיה של אשתו, מאחר ואישה שזנתה תחת בעלה מפסידה את כתובתה ומזונותיה[7], דבר שימנע פגיעה בקניינו של הבעל.

אומנם העילה זנתה תחתיו הינה עילה של הבעל כלפי אשתו, ואולם יובהר, כי ביה"ד הרבני מחייב בגט גם בעל שהוכח שהינו מתרועע עם נשים, גם לצורך זה ידרוש ביה"ד הרבני ראיות חד משמעיות ומוצקות שדרך השגתן אף היא יכולה לכלול בתוכה גם חדירה לפרטיות.

סמינריון זה יעסוק בעיקר בהתנגשות בין הזכות לפרטיות האישה לבין זכותו של הגבר להתגרש ולעצב את חיי משפחתו (וכמובן, באופן סימטרי זכותה של האישה להתגרש).

במסגרת סמינריון זה, אבדוק האם יש מקום להגן על פרטיות האישה בעת הליכי גירושין אל מול זכותו של הגבר להתגרש ובכך לעצב חיי משפחתו תוך הצגת האינטרסים הן של האישה והן של הגבר כשברקע הסמינריון, אעמוד בהרחבה על פס"ד המפורסם פלונית נ' ביה"ד הרבני נתניה שעורר דיון ציבורי נרחב ושבסופו של דבר נקבע פה אחד, כי זכות האישה לפרטיות גוברת על זכות הבעל להתגרש למרות שבידי הבעל היו ראיות ברורות וחד משמעיות בנוגע לבגידת אשתו בו ושגרמו לביה"ד הרבני הן האזורי והן הגדול לקבוע שעל האישה חלה החובה לקבל את גיטה ולהפסיד את כתובתה.

סמינריון זה יבחן דווקא את הנקודות אשר בהן לא עסק פסק הדין, נקודות אלו שלאו דווקא יש קשר ביניהן, מאחר וכל נקודה עוסקת בפאן אחר של פס"ד מן ההיבט המשפטי, אולם חיבורן של נקודות אלו והאפקט המצטבר שלהן לו היה נטענות בפס"ד יכלו להביא את ביהמ"ש העליון לאיזון שונה מהיזון שנקבע בפס"ד.  

בפרק הראשון (ועל מנת לעמוד על יסודות הגנת הפרטיות) יעסוק סמינריון זה בנושא הזכות הפרטיות תוך הבחנה בין הגנה זו עובר כינונו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ולאחר כינונו של חוק זה וכן אסקור בקצרה את הגנת הפרטיות בדין העברי על מנת להבין את משמעות ההגנה הגבוהה לה זוכה זכות זו.

בפרק השני, ועל מנת להסביר את האינטרס השני העומד למול הגנת הפרטיות כפי שיובהר בהמשך הסמינריון,  אסקור את זכות האדם לעצב את חיי משפחתו ובכללה הזכות להתגרש כזכות חוקתית ואצביע על הבעייתיות בעיצוב חיי המשפחה בשיטת המשפט הישראלית אשר כבולה לדין העברי.

בפרק השלישי ועל מנת לעמוד הדין הדתי החל במדינת ישראל, אסקור את התפתחות דין זה עוד עובר הקמת המדינה והשפעתו על דיני הנישואין והגירושין בשים לב לבעיית הגירושין ואלמנט ההסכמה הכרוך בכך.

בפרק הרביעי אעמוד על הסיבה מדוע בג"ץ אינו מתערב בדין הדתי המהותי, מצב אשר נובע בעיקר  לאור פיסקת שמירת הדינים אשר נמצאת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירות ואשר מונעת הלכה למעשה מבג"צ ביקורת שיפוטית. אציע דרכים לפיתרון בהם יוכל בג"ץ על אף פסקה זו למצוא פתרונות לבעיה כאמור.

בפרק החמישי אעמת את שתי הזכויות בהם עוסק סמינריון זה זכות האדם להתגרש אל מול זכות האדם לפרטיותו ראש בראש, תוך כדי עמידה על פרמטרים בהם על ביהמ"ש להתחשב עת שם הוא את שתי זכויות אלו על לשון המאזניים.

בפרק השישי אבחן האם ניתן להחיל גם על ביה"ד הרבניים את רוח האמור בסעיף 8 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה "הכלי המיוחד" אשר קיים לשופט ביהמ"ש לענייני משפחה ואשר מעניק הוא לו הזכות להגמיש את דיני הראיות עת יושב הוא על כס השיפוט, עקרון אשר לא הוזכר ולא בא לידי ביטוי כלל בפס"ד פלונית נ' ביה"ד הרבני נתניה.

בפרק השביעי אסכם את הסמינריון וכמו כן אציע הצעות איתם יוכל ביה"ד הרבני מחד להמשיך ולקיים עילה זו ומאידך לצמצם את הפגיעה בפרטיות האישה שכיום, וכפי שיובהר בהמשך, בג"ץ ביטל [8]כל אפשרות של הוכחת עילה זו.  

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מנחם שאווה,הדין האישי בישראל ,כרך א' 587 (מהדורה רביעית מורחבת)

חיים כהן, "כפייה דתית בישראל" בתוך ספר ברנזון, כרך ב' - בני סברה, הוצאת נבו,  עמ' 307

אהרון ברק, פרשנות במשפט-פרשנות חוקתית, פרשנות חוקתית של חוקי היסוד בדבר זכויות אדם, פרק 3 עמ' 301.