‏290.00 ₪

תוכן עניינים

רקע. 3

שאלת המחקר. 3

סקירת ספרות. 4

ייצוג הנאציזם והשואה בקולנוע האמריקאי 6

ייצוג הנאציזם והשואה בקולנוע היהודי-ישראלי 11

ייצוג הנאציזם והשואה בקולנוע הגרמני 14

מתודולוגיה: ניתוחי סרטים.. 21

אושוויץ/ אווה בול  22

ילדה רעה/ מיכאל וורהובן  24

היום התשיעי/ וולקר שלונדורף  26

הזייפנים/ סטפן רוזוויצקי (אוסטריה/גרמניה) 28

סיכום.. 29

ביבליוגרפיה. 32

פילמוגרפיה. 33

סרטים אשר דנים בנושא השואה מעלים ז'אנרים שונים ונרטיביים אשר משתנים ככל שהזמן עובר, על פי רוח התקופה וכן בהתאם לאמירתו של יוצר הסרט. לפעמים, הבמאים מציגים בסרט הנוגע לשואה מסר אשר משלב בו דעות חברתיות, פוליטיות ולאומיות המתאימות לאותה תקופה, כמו כן הנרטיב מעוצב על פי שיקולים אומנותיים ומסחריים, כך שהתיעוד ההיסטורי לא תמיד תואם באופן עובדתי את האפוסים על "מסך הקסם" ומשנה "שתי וערב" את תפיסתו האפיסטמולוגית של מושג השואה. דמויות ניגודיות של "טוב" ו-"רע","קורבן" ו-"גיבור" מתחלפות בדמויות היברידיות אשר בניגוד לתיאורים ההיסטוריים נחלשה ההבחנה בין כל אלה. הסיפור איננו עוד מציג נקודת מבט אחת של קורבנות השואה, אלא עשוי להציג נקודת מבט רב לאומית אוניברסאלית יותר.

(רוזנסטון, רוברט א)

כל יוצר מציג את השואה ומפרש אותה על פי תפיסת העולם האישית שלו. בסרט "רשימת שינדלר", סטיבן ספילברג מציג את האידיאולוגיה הקפיטליסטית כדרך שבאמצעותה ניתן לשרוד בגטו. סרט זה למעשה מהווה סוג של סגירת מעגל וכן מכיל נרטיב רב לאומי אשר מספק את היהודים, הגרמנים והאמריקאים. בסרטו של רומן פולנסקי, "הפסנתרן" הבמאי הפולני שם דגש רב על ההתנגדות הפולנית, ומראה את גבורתם של הפולנים נגד הגרמנים במרד וורשה. כמו כן, סצינה זו הינה הרבה יותר ארוכה ומפורטת מלמשל, הסצינה שמציגה את המרד היהודי, אשר מרפרף מעליו. בסרט האמריקאי "נער קריאה", שהוא עיבוד לרומן גרמני, מדובר על החברה הגרמנית בנוגע לשאלת האחריות הקולקטיבית הבין-דורית לכל אשר קרה בשואה. קייט ווינסלט משחקת את דמותה של "הנאצית הטובה". היא השתתפה ברצח של 300 נשים יהודיות אשר נשרפו בגטו. עם זאת, פן זה כמעט ואיננו נראה שכן הסרט בתחילה מתרכז באי יכולתה לקרוא ובנער אשר מקריא לה וכן מנהל עימה רומן על אף פערי הגילאים ביניהם. היא למעשה מייצגת את ה-"נאצית האנושית", אשר לא באמת רצתה לקחת יד ברצח בני-אדם אך עשתה זאת מכיוון שהיה עליה.ההזדהות עם דמותה המורכבת (נאצית, אך אדם טוב) מעלה דילמה הפורטת על הנימים הדקים, החשופים והטעונים של השואה, המעלה את סוגיית הקולנוע הפוסט מודרני על פניו השונים.

(צימרמן, משה)

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחסה של גרמניה לעברה, כפי שהוא מוצג בסרטי הקולנוע המוצגים ו/או המופקים בה כיום?

הסרטים:

"אושוויץ" מאת אווה בול

"ילדה רעה" מאת מיכאל וורהובן

"היום התשיעי" מאת וולקר שלונדורף

"הזייפנים" מאת סטפן רוזוויצקי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בורשטיין, ז"אן ז"ראר. "הפסיכואנליזה של הנאצים מסה על הרס הציביליזציה". רסלינג, תל-אביב. מצרפתית: מרים מאיר. הקדמה מאת: אפרים מאיר. השואה כשחכת החוק: מליוטאר ועד בורנשטיין, עמ" 15.

בנקיר, דוד. "איתותי התעמולה הנאצית בזמן המלחמה". בתוך: היטלר, השואה והחברה הגרמנית, שותפות ומודעות. עורכים: מכמן דן וגוטרמן בלה. יד-ושם, ירושלים. עמ" 155-183.

קניוק, יורם.  "הברלינאי האחרון". ידיעות אחרונות. ספרי חמד, תל-אביב.

Birdwell,  Michael E. "Celluloid Soldiers Warner Bros Campaign Against Nazism". New-York University Press. Pp. 1-87, 177-179, 154-172.

Cocks, Geoffrey. "The Wolf at the Door: Stanley Kubrick,  History, and the Holocaust". Peter Lang Publishing.

Davies, Fred. "Film, History and the Holocaust". Frank Cass Publishers.