‏390.00 ₪

סרטון יוטויוב הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק!  לינק:

https://youtu.be/eA4944_UO9o

שאלת המחקר:

האם קיים שילוב של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה בישראל בהשוואה לשנים שעברו?

תוכן עניינים:

מבוא    

שאלת המחקר   

מוגבלות

הביטוח הלאומי בישראל  

סוגי לקויות        

מודלים של מוגבלות        

שכיחות של מוגבלות באוכלוסייה הישראלית

תפיסות, מגמות משפטיות עיקריות בקידום תעסוקה, חסמים ומאפיינים בעשור האחרון 

חקיקה למען שילוב מוגבלים בעולם העבודה

מהפיכת חוק לרון - החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד   

עיקרי התיקון     

שיעורי הקצבה   

חסמים ואפליה בעולם התעסוקה של אנשים עם מוגבלות       

פערים בתעסוקה

עמדות מעסיקים 

איך מעודדים מוגבלים להשתלב בעבודה     

תוכניות קיימות להגברת השילוב   

משפט משווה-    

חוקים ותקנות בעולם בנוגע לשילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה

דין רצוי והמלצות

השוואה בין מה שהיה בעבר להיום ( האם חל שיפור או לא)   

סיכום   

בתשובה לשאלת המחקר 

ביבליוגרפיה      

מספרם הכולל של אנשים עם מוגבלות בכל הגילאים, שחיו בישראל, נאמד בכ- 1,555,000 נפש,

כחמישית מהאוכלוסייה הישראלית. כמחציתם היו בגילאי עבודה, 29% בגילאי זקנה ו- %22 היו ילדים עד

גיל 17 (כולל) אנשים עם מוגבלות מחולקים לאנשים עם מוגבלות חמורה - 721 אלף, ומתונה - 834 אלף.

יותר מחצי מיליון נוספים (523 אלף) מדווחים על בעיית בריאות כרונית ללא מוגבלות.

תפיסות, מגמות עיקריות בקידום תעסוקה, חסמים  ומאפיינים בעשור האחרון

• עבודתם של אגשים עם מוגבלות הינה בעלת ערך כלכלי - מראשית הקמתו דגל המטה בתפיסה כי העסקת עובדים עם מוגבלות צריכה להיעשות על בסיס כלכלי ועל יסוד ההכרה בתרומתם למקום העבודה ולא על בסיס תפיסה של עשיית חסד ורחמים, זאת מתוך ההבנה כי העסקה על בסיס של חסד ורחמים אינה מאפשרת לעובד עם המוגבלות להשתלב בתפקיד שהולם את יכולותיו וכישוריו ושיביא בהדרגה למיצוי הפוטנציאל שלו. כאשר ההעסקה הינה על בסיס של עשיית חסד, היא לרוב נובעת מתוך תפיסה כי מדובר באוכלוסיה חסרת יכולות וכך, עובדים שנקלטים על רקע זה, לעולם לא יוכלו להתקדם במקום עבודתם ולשבור את תקרת הזכוכית.
• קידום בעבודה - כאמור, פעמים רבות אנשים עם מוגבלות נקלטים לעבודה מתוך גישה של חסד ורחמים ומתוך תפיסתם ככוח עבודה זול ולא מיומן. כך, עובדים רבים נקלטים לעבודות שכלל אינן הולמות את כישוריהם ויכולותיהם הגבוהים וחמור מכך, הם ״נתקעים״ באותו תפקיד במשך שנים ולא מצליחים להתקדם בעבודה, לא בתפקיד ולא בשכר. המטה סבור כי לעובדים עם מוגבלות, בדומה לכלל העובדים במשק, צריכה להינתן ההזדמנות והזכות להתקדם בעבודה ולפתח מסלולי קריירה ובהתאם, מפתח המטה תוכניות שזו תכליתן.
• הפעלת שירותים במתכונת של ״הכל תחת קורת גג אחת״ - one stop center - עם הקמתו, אימץ המטה את התפיסה שהחלה להתפשט באותה עת בקרב קובעי מדיניות ברוב ארצות ה OECD, לפיה שירותים לאנשים עם מוגבלות צריכים להינתן תחת קורת גג אחת, זאת מתוך כוונה לצמצמם ככל האפשר את ההליך הטיפולי באוכלוסיה זו, אשר מתפזר בין כמה משרדים, דבר אשר מביא לשיעורים נמוכים של מיצוי זכויות, לסרבול רב ובעיקר מקשה על אוכלוסיה שסובלת מקשיים רבים ממילא.
• שיתוף, שקיפות והפצת מידע - המטה מכיר בחשיבות הרבה ובצורך בשיתוף אוכלוסיית היעד ונציגיה בפעילות ובקבלת ההחלטות ועל כן, מרבית התוכניות שהמטה מפעיל מלוות בוועדות היגוי שבהן שותפים נציגי האוכלוסיה, נציגי מעסיקים ונציגי משרדי הממשלה האחראים לטיפול באוכלוסיה. כחלק מאמונת המטה בשקיפות ובהפצת מידע, הוקם אתר אינטרנט מקיף ובו מפורסם מידע רב
• אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר, והיא מהווה בין 10% ל - 15% מאוכלוסיית העולם ומונה למעלה ממיליארד בני אדם[1]. בישראל, אוכלוסיה זו מהווה כ - 18% מהאוכלוסייה בגיל 20 - 64 ומונה כ - 750,000 בני אדם[2].

בדומה לקבוצות מיעוט אחרות, כך גם אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות עברה כברת דרך לאורך ההיסטוריה בדרך להכלה חברתית, לרבות - התפתחות חקיקתית וסינגור, הקמת גופים שונים, פיתוח מודלים להמשגה תיאורטית ולהבנת התופעה בהקשרים נרחבים, בין היתר בהקשר של שוק העבודה וכן פיתוח כלי סיוע שונים. למרות זאת, עוד רבה הדרך לפניה, כיוון שבמקביל להיותה קבוצת המיעוט הגדולה ביותר, מדובר גם באחת מקבוצות האוכלוסייה המודרות והמופלות ביותר- מצב הבא לביטוי, גם בשוק העבודה.

בשל העובדה כי ביצועים תקינים בשוק העבודה הינם בעלי חשיבות כה רבה כיום, לא רק מההיבט הכלכלי, אלא גם מן ההיבט האישי והחברתי מושם דגש רב על שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ונעשים מאמצים רבים לנסות ולהעלות את שיעור התעסוקה שלהם תוך שיפור איכותה[3] בעיקר, בשל החשיבות שיש לתעסוקה עבור אוכלוסיה זו מעבר להיבטים הנזכרים - תעסוקה מהווה כלי לקידום עצמאותם, הערכתם העצמית, איכות חייהם והכלתם בחברה[4].

במקביל, ישנה בעולם עשייה מתמדת למיגור אפליה, סטיגמות ודעות קדומות של הציבור בכלל ושל מעסיקים בפרט, כלפי תעסוקת אנשים עם מוגבלות[5], זאת מתוך הבנה כי אלו מהווים חסם מרכזי להשתלבות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.

מצגת מוגבלויות, שילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לובוצקי י. חוזה עבודה וזכויות במשפט העבודה. בורסי הוצאה לאור (2022)

שלומית יניסקי-רביד "היגור זאב עם כבש? יחסים פסיכולוגיים במקום העבודה" ספר אלישבע ברק-אוסוסקין 233-281

דוידוב ג' "התניה על סטטוס ״עובד״ והשלכותיה" משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים