‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי הסיבות לפעילות גופנית אצל קשישים?

תוכן עניינים:

מבוא. 

פרק תיאורטי 

היחס שלנו לזקנים – איך אנחנו רואים אותם ואיך הם רואים את עצמם.

פעילות הפנאי המועדפת. 

מניעים להשתתפות בפעילות גופנית. 

הבחנה בין גורמי הנעה אינטרינזים לאקסטרניזים.. 

מתודולוגיה. 

שיטת המחקר. 

כלי המחקר. 

תהליך המחקר. 

מגבלות המחקר. 

ניתוח הממצאים.. 

תמה ראשונה: פעילות ספורטיבית לשם הרגשה טובה. 

תמה שנייה: פעילות ספורטיבית מגוונת. 

תמה שלישית: היתרונות החברתיים לפעילות הגופנית. 

תמה רביעית: פעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים

ראיון 1: ראיון עם גבריאל בבית אבות

ראיון 2: ראיון עם פאבל בבת ים

ראיון 3: ראיון עם אהרן 

ראיון 4: ראיון עם חנה.

ראיון 5: ראיון עם אהובה 

ראיון 6: ראיון עם נעמי 

ראיון 8: ראיון עם ונסה.

גרונטולוגיה:  חקר ההזדקנות והבעיות המיוחדות של גיל הזקנה.

עבודה זו בוחנת את הסיבות לפעילות גופנית קבועה אצל אנשים בגיל השלישי. המידע התקבל על ידי ראיונות בבתי אבות, כפרי נופש ובבתים פרטיים. הקריטריון להכלת מרואיינים בעבודה זו הוא נשים וגברים מבוגרים מאוד המשתתפים באופן קבוע בחוג התעמלות בריאותית או עוסקים בצורה קבועה בפעילות פיזית משמעותית. השיחות בוצעו בצורה חופשית ופתוחה ללא שאלות קבועות בנויות מראש על מנת לאפשר לנשאלים לספר את מה שבליבם. כמראיינת השתדלתי לדלות מהם רגשות וניואנסים הקשורים לפעילות הבריאותית שלהם על מנת לנסות ולהבין מהם המניעים המניעים אותם להשתתף בספורט. לפני שהתחלתי בעבודה הסקתי שבריאות היא הסיבה העיקרית הדוחפת אותם לבצע את המאמץ הנדרש להתמיד בפעילות שהיא לעיתים קשה פיזית ומעייפת לגילם, אך עם התקדמות העבודה צצו ועלו סיבות אחרות.

טענתי היא שאנשים מבוגרים מצטרפים לחוגים של פעילות גופנית ממספר סיבות:

• לשפר ולשמר את כושרם הגופני.
• לשמר את בריאותם הגופנית.
• להעשיר את חיי החברה שלהם.

הספרות המקצועית בוחנת כיצד להיטיב את השנים הרבות של מבוגרים שהפסיקו לעבוד. מושגים כגון Wellness  ו-  Quality of Life  הפכו רלבנטיים יותר עם התקדמות הרפואה ודחיקת תוחלת החיים כלפי מעלה. על פי התחזית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בעתיד יגיע מספר האזרחים באירופה שגילם מעל 60 שנה לכדי שליש מכלל האוכלוסייה 

הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים החברתיים והכלכליים המשמעותיים ביותר העומדים בפני החברה האנושית. המצב בו אוכלוסיות שלמות חיות יותר שנים מבעבר יצר במדינות גדולות עומס כלכלי רב על תקציב המדינה בשל עלויות גבוהות יותר של  מערכת הבריאות, הדיור והשירותים הסוציאליים. תכניות לשיפור איכות החיים והבריאות של הגיל השלישי מיושמות ברוב המדינות המפותחות. לדוגמא, קואליציה של 46 ארגונים העוסקים ברפואה, בריאות הציבור, מדעים התנהגותיים, אפידמיולוגיה, גרונטולוגיה, מערכות רפואיות, ארגונים קהילתיים וגריאטריה, פרסמה נהלים לאומיים בארה"ב ליצירת אסטרטגיה כוללת להגברת פעילות גופנית באזרחים מעל גיל 50. המזכר הראשון שלהם הראה שלמרות  שהצטבר ידע רב על התועלת בפעילות גופנית בגיל זה, בפועל תכניות מקומיות נחלו הצלחה קטנה מאוד בשכנוע אנשים מעל גיל 50 לאמץ הרגלים בריאים יותר. תחת מימון פדראלי, גובשה תכנית אסטרטגית רבת שלבים ליישום נהלים בריאים יותר לאוכלוסיה המבוגרת הכוללת תקציבי פרסום, תקציבים לבניית מתקנים נגישים בכל ארה"ב, הגברת המודעות ומימון למחקרים נוספים.

התכנית נקראת The USA National Strategic Plan for Promoting Physical Activity

ומיושמת עד היום.  אחד היישומים הראשונים של תכנית זו היה הנגשת מתקני כושר לכלל האוכלוסייה בחינם בפארקים ברחבי המדינה. אנחנו היום זוכים ליהנות ממתקנים אלו גם בארץ.

בעבודה זו עיקרי המסקנות והממצאים הראו שפעילות גופנית היא חלק מסדר היום החברתי של הקשיש. הראיונות שביצעתי הראו שהעיסוק בפעילות גופנית נובע לא רק ממניעים בריאותיים פיזיולוגיים אלא גם מהצורך להתחבר לאנשים אחרים.  אני רוצה לטעון בעבודה זו שאנשים בגיל השלישי מתעמלים כדי לשמר את מצבם הבריאותי, לשמר ולשפר את כושרם וכן כדי להעשיר את פעילותם החברתית. וכן, איך זה בא לידי ביטוי  ומהם התגמולים שהם זוכים להם  בפעילות זו.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

איילון ל., מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים, הוצאה אקדמית מטר.

כץ,א., האז,ה., גורביץ,מ., ויץ,ש., אדוני,ח., שיף,מ., גולדברג,ד. תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית והספורטיבית. מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי. 

נץ, י. "להפעיל את הגוף, לאמן את המוח – הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר", מאמר מכתב עת: גרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה, ל"ה (1), עמ'  39-53.

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497