‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי תופעת שירות בנות דתיות בצהל, הן מבחינת מדיניות צה"ל כלפי דתיות והן מבחינת החוויה שחוות המתגייסות הדתיות?

תוכן עניינים

מבוא. 

המסגרת החוקית לשירות נשים: חוק שירות ביטחון והתקנות. 

שירות בנות מיעוטים

שירות נשים דתיות. 

נתונים סטיסטיים - שירות דתיות. 

רקע הסיטורי – נשים דתיות וצה"ל. 

נתונים ספיציפיים על חיילות דתיות בצבא. 

מספר המתגייסות. 

שיעור החיילות היוצאות לקצונה. 

מסלולי השירות לבנות דתיות. 

מדיניות משרד החינוך. 

חוק חינוך ממלכתי 

מינהל חברה ונוער. 

מדיניות צה"ל כלפי דתיות. 

פרויקט "הבת הדתית בצה׳׳ל".

מכינת "צהלי".

ביבליוגרפיה. 

נשים מהוות חלק משמעותי מכוח-האדם של צה"ל מיום הקמתו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה מונהג גיוס חובה לנשים. מעמד הנשים בצבא, התפקידים הפתוחים בפניהן ואפשרויות הקידום שלהן עברו שינויים רבים במהלך השנים.

נשים השתתפו בכח המגן העברי מראשיתו. מניה שוחט הייתה ממקימי ארגון השומר והשתתפה בפעילותו. נשים היו פעילות בארגון "ההגנה", תחילה בתפקידי עזר ואחרכך גם בתפקידי לחימה, והיו כשליש מהכח הלוחם של הפלמ"ח. בעת מלחמת העולם השנייה, כ־4,000 נשים יהודיות מארץישראל התגייסו לתפקידים תומכי לחימה בצבא הבריטי.

על רקע זה ברור כיצד בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות השתתפו נשים ברוב התפקידים, לרבות תפקידי לוחמה בחזית, וכן כטייסות קרביות. מצב זה השתנה כבר במאי, עם הקמת צה"ל. אז הוקם חיל הנשים ח"ן בפיקוד קצינות יוצאות הצבא הבריטי. בפקודת הקמתו של הח"ן, נקבע שנשים יישרתו בתפקידי הגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מנהלתיים ובתפקידי עזר; אבל לא בתפקידי לחימה.

בסקירה שנתן דוד בןגוריון לממשלה אמר על שירות נשים בצה"ל: "בדרךכלל האשה בצבא, בין שהיא בוגרת גימנסיה או סמינריון לגננות ומורות, ילידת הארץ ובתטובים, ובין אם היא עולה חדשה מארצות אירופה או ארצות המזרח מתעלה בצבא מבחינה אנושית ויהודית גם יחד".‏

במשך כשלושים שנה, עד שנות השמונים, נותר דגם השירות של נשים בצה"ל ללא שינוי. למרות שינויים קטנים בתפקידים שנפתחו בפני נשים, אחוז ניכר מהמתגייסות שרתו כפקידות. מפקד בית הספר להנדסה צבאית אבישי כ"ץ עשה מהפך כאשר שילב נשים בתפקידי הדרכה בבית הספר ובהכשרת הלוחמים של חיל ההנדסה. ניצני שינוי החלו בשנות ה־80, אז החלו להפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי"ר, שריון וקליעה. כמו כן נפתחו לפניהן תפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים המיועדים לתפקידים בעורף ומדריכות כלואים, ותפקידים טכניים כמו חשמלאות וטכנאות. שינויים אלה היו ביוזמת צה"ל.

למרות שניצני השינוי החלו בתוך הצבא, המהפך ביחס הצבא לשירות נשים נכפה עליו במידה רבה מבחוץ. פסק בג"ץ, בעתירתה של אליס מילר נגד שר הביטחון, כי על צה"ל לאפשר לנשים להתנדב לקורס טיס, בדומה לגברים. העקרונות של פסיקת בג"ץ שולבו בחוק שירות ביטחון ראו להלן, ובאגרת הרמטכ"ל. הפסיקה אילצה את מפקדי הצבא לבחון מחדש את כלל מדיניות השיבוץ והטיפול בחיילות ובמפקדות בצבא. בעקבות זאת, נפתחו לנשים תפקידי לחימה כמו קצינה ימית חובלת, לוחמת חי"ר קל גדוד קרקל, לוחמת בחיל התותחנים ובמערך הנ"מ, לוחמת במערך האב"כ של חיל ההנדסה ובמשטרה הצבאית. עם זאת, בעקבות מחקר שערך חיל הרפואה לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, נותרו מרבית תפקידי החי"ר והשריון סגורים בפני נשים. שירתו כ1,500 נשים כלוחמות בצה"ל‏.

פורסם מחקר מקיף של חיל הרפואה שנערך בשיתוף חיל הרפואה האמריקאי ובחן את שילובם של נשים ביחידות קרביות. המחקר שהתמקד בחיילי גדוד קרקל מצא הבדלים משמעותיים בין היכולות הגופניות של הבנים והבנות. המחקר קבע כי ניתן להמשיך בשילוב נשים ביחידות קרביות בצה"ל, אך יש לעשות זאת בצורה מבוקרת תוך התאמת "סרגלי מאמץ" והקפדה על הגבלות שונות בזמן האימונים והשירות המבצעי. בעקבות תוצאות המחקר הוחלט בצה"ל להמשיך בשיפור שילוב הבנות בצה"ל ביחידות שכבר נפתחו בפניהן, אך לא לפתוח בפניהן תפקידים חדשים‏.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בר בן ארי, "אשת חיל", סקירת השינויים שעברו על מערך גיוס הנשים, בטאון דובר צה"ל.

דפנה ברק ארז, על טייסות וסרבניות מצפון: מאבק אחד או מאבקים שונים? עלי משפט

עמוס הראל, מי צריך לוחמות, הארץ.

חגית רון־רבינוביץ’, ‏"מקווה שבעוד כמה שנים התפקיד שלי כבר לא יהיה רלוונטי"