‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי אלימות נגד נשים ?

תוכן עניינים:

מבוא. 

סקירת ספרות:

תחזית לשנים הבאות. 

הרקע לתופעה. 

אלימות תלוית מגדר. 

סטטיסטיקה. 

אלימות נגד נשים. 

איתור סימני אלימות. 

יחס המשטרה לנשים מוכות. 

מובילי  השינוי 

השינוי שחל ביחס המשטרה לנשים מוכות  על ציר הזמן 

מעגל השתיקה.

אז מה משאיר אותן בתוך האלימות?

מקלטים וקווי חירום לנשים הסובלות מאלימות  מקלטים לנשים מוכות. 

מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה. 

קו חירום למניעת אלימות במשפחה. 

דיון 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

הנתונים השנתיים של  הוועדה לקידום מעמד האישה ומרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

נספחים: ראיונות של נשים מוכות

ראיון 1. 

ראיון 2. 

ראיון 3. 

ראיון 4. 

ראיון 5. 

ראיון 6. 

ראיון עם עו"ד סנ"צ נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות במשטרה

ראיון עם הגב' נעמי שחר מנהלת מעון נשים מוכות בהרצליה

האלימות נגד נשים איננה הופחתה ב25 השנים שעברו. אולם השינויים החלו בכך שנשים סירבו לטאטא נושאים תחת השטיח. נשים החלו להרגיש שיש עזרה , מקומות מסתור והגנה במקלטים לנשים מוכות, המימסד של משרד העבודה והרווחה החל להכשיר עובדים/ות סוציאליים להכיר את התופעה ולהפנות את קורבנות האלימות לגופים המטפלים בהן. כמו כן החלו להקים מרכזים לטיפול באלימות במשפחה ברחבי הארץ על מנת להעניק עזרה בטיפול במעין "מרפאות חוץ" לנשים וילדיהן וכן טיפול קבוצתי לגברים אלימים. משטרת ישראל חושפת את כל השוטרים כבר בבית הספר הבסיסי לשוטרים לנושאי אלימות כלפי נשים והקימה יחידות מיוחדות לטיפול באלימות המורכבות משוטרות ושוטרים העוברים השתלמות והתמחות והמפנה את הקורבנות לגורמים המקצועיים בשדה.
קבוצות הנשים וקהילות חרדיות הושפעו על ידי הקבוצות הפמיניסטיות הראשונות והתחילו להתעסק באלימות מבית.

ישנם קווי חירום לנשים שסופגות אלימות ונמצאות במצוקה, אחרי הקבוצה הראשונה שקמה על ידי עמותת ל.א.ופועלת היום 24 שעות ביממה. עומדים כעת אתרים חשובים באינטרנט של האיגודים הפמיניסטים וגם הפורומים השונים תורמים מקום רחב באתרים שלהם לנושאי אלימות כלפי נשים.

עובדים סוציאליים וסגלים בבתי חולים עוברים היום הוראה ממשרד הבריאות לחיפוש וגילוי נשים שסופגות אלימות (משהו שהיה בבתי חולים יחידים לפני 20 שנה). נשים שספגו אלימות מבית לא חייבות לשלם
בחדרי מיון.

לאחר מעשה נמרץ של הועדה למעמד האישה וועדות אחרות בכנסת, השתנתה החקיקה בדרך משמעותית וגדלו התקציבים לאיגודים המתעסקים כל יום בקו האש הראשון בתמיכה ועזרה לנשים הסובלות מאלימות.

משרד השיכון מעניק פיצוי חלקי לדיור לפרק זמן של שנה לנשים עוזבות מקלטים ולנשים מוכות הנשארות בלי בית ומוצאות מחסה במקומות אחרים.
נושאים כמו גילוי עריות שנחשב לנושא שכמעט לא קיים, הפכו לנושא שאפשרי לדבר אליו ושמימדיו מתגלים כל הזמן.

לצורך עבודתי זו, לבד מניתוח התוכן האיכותי אשר ביצעתי וסקירת הספרות, ראיינתי שש נשים בין הגילאים 30-55, מאזור גוש דן. כולן הינם נשים מוכות אשר עברו התעללות מינית רבת שנים מצד בן זוגם, כולן נמצאות במעון לנשים מוכות אי שם בגוש דן (אשר מפאת שמירה על בטחונם אמנע מלנקוט את שמו ומיקומו). יחד עם זה, ראיינתי שתי נשים מובילות בתחום: סנ"צ נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות במשטרה והגב' נעמי שחר מנהלת מעון נשים מוכות בהרצליה. ראיונות אלו מצורפים לעבודה זו ומהווים תיעוד אמין ורוולנטי למצב הקיים כיום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

זיו, א., "פוליטיקה של אלימות נגד נשים", חברה ורווחה, כ"ב, 4, 417-432.

ספרן, ח., "יום אחד יבינו שאת צודקת", 22 (פנים).

פרידמן, מ., "קשר השתיקה", נגה, 15.