‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

מהם המניעים לרכישת השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל - השוואה בין דורית?

תוכן עניינים:

מבוא. 

שאלת המחקר. 

אישיות. 

סקירת ספרות. 

חשיבות ההשכלה הגבוהה והתרחבותה בישראל. 

חשיבות ההשכלה הגבוהה. 

התרחבות ההשכלה הגבוהה בחברה הישראלית. 

מאפייני האוכלוסייה הערבית בשנות התשעים, ויחסם כלפי ההשכלה הגבוהה. 

מערכת החינוך הערבית. 

הרקע החברתי והתרבותי של האוכלוסייה. 

ההון האנושי של האוכלוסייה ויחסם כלפי ההשכלה הגבוהה. 

התפישות והמוטיבציות התרבותיות והפסיכולוגיות של האוכלוסייה הערבית בשנות התשעים ביחס לרכישת השכלה גבוהה  

ההשכלה הגבוהה כמשאב במבנה החברתי- מניע למוביליות חברתית ולדימוי עצמי של הפרט. 

השכלה כתנאי להשתייכות לשכבת האינטליגנציה הערבית ומקור להגדרה עצמית. 

הקשר בין אישיות לבחירת תחום התמחות רפואית ע"י סטודנטים לרפואה. 

שיטת המחקר. 

גישות למחקר האיכותני

אוכלוסיית המחקר. 

דיון 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים תמלילי ראיונות. 

ראיון מס' 1 (ראלי) 

ראיון מס' 2 (הומאני) 

ראיון מס' 3 (הומאני) 

ראיון מס' 4 (ראלי) 

ראיון מס' 5 (ראלי) 

ראיון מס' 6 (הומאני) 

העבודה תעסוק במניעים לרכישת השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל- השוואה בין דורית.

העבודה מכילה ניתוח איכותני של 6 ראיונות, 3 שבחרו בתחום ההומאני, 3 שבחרו בתחום מדעי.

 מוביליות חברתית הוא מושג סוציולוגי המתייחס לתנועה של פרט, משפחה או קבוצה חברתית בדרגות הריבוד החברתי. תחום הסוציולוגיה של 'ניעות' עוסק בפיתוח של טענות תאורטיות הניתנות לבחינה אמפירית שמטרתן להסביר את התנועה (ניעות) במבנה החברתי כמו גם שינויים במבנה הריבודי עצמו המשנים את ההיררכיה החברתית.

מחקרים מראים שההשכלה הגבוהה היא משאב חשוב במבנה החברתי- מניע למוביליות חברתית ולדימוי עצמי של הפרט. הדבר נכון בעיקר בחברת מיעוטים כמו המגזר הערבי בישראל.

הזהות האישית על כל מרכיביה איננה בשום פנים ואופן תוצר פסיבי של הסביבה החברתית, אלא האדם באופן פעיל ומגמתי נוטל מן העולם החברתי מושגים של זהות ומתאים אותם לעצמו. באמצעות התפקידים החברתיים הוא בונה לעצמו מסגרת לתיאור העצמי שלו (רוזמן ואחרים). השכלה מבחינה זו משמשת לפרט את היכולת להשוות מצד אחד, בינו לבין הסביבה, ומצד שני לשייך עצמו לשכבות חברתיות מסוימות המייחדות עצמן הן ברמה החברתית והן ברמה הכלכלית.

החברה הערבית בעלת מסורת גאה במורשת ושפה. מערכת החינוך הערבית - הציבורית והפרטית - לא כוננה כ"אי מוגן ומגונן" של שפה, תרבות וזהות ערבית. ניכרת בה בבהירות מגמה להפעלת לחצים על המיעוט בכיוונה של דו-לשוניות ודו-תרבותיות חד-צדדית. כך, בין היתר, תוכנית הלימודים בבתי-הספר הממלכתיים מכילה דרישות-חובה מקיפות המוטלות על בתי-הספר הערביים בתחום השפה העברית והתרבות וההיסטוריה היהודיות, דרישות שמקבילותיהן אינן מופיעות כמעט בבתי-הספר העבריים. הם מתאימים את עצמם במידה רבה לתוכנית הלימודים הממלכתית. הם עושים זאת הן בשל לחצים שלטוניים והן משום שהצלחה בבחינות-הבגרות הסטנדרטיות של המדינה היא תנאי לכניסת בוגריהם למערכת ההשכלה הגבוהה (ולמצער - בעקבות "מהפכת המכללות" - תנאי לכניסתם למוסדות היוקרתיים יותר של ההשכלה הגבוהה). שפת ההוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה היא, כידוע, כמעט כולה, על טהרת העברית.

   השימוש באישיות כחלק אינטגראלי מהתיאוריה של בחירה תעסוקתית, נעשה על ידי תיאורטיקנים תעסוקתיים רבים(e.g. Hoppock, ; Ginsberg, Ginzburg, Axelrand & Herma, ; Roe, ; Super, Starishevsky, Matlin, & Jordaan). רוב המחקר כיום בתחום של אישיות ובחירה תעסוקתית מבוסס על גישת הלימת אדם-סביבה (Holland). Holland הציע שבחירה תעסוקתית הינה ביטוי של האישיות; אנשים נוטים לבחור סביבות תעסוקתיות שתואמות את הנטיות, המיומנויות והערכים שלהם. בהתאם לגישת הלימת אדם-סביבה, אני מצפה לזהות קשר בין מימדי האישיות של הסטודנט לבין מאפייני תחום ההתמחות שבחר. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גץ, ש' . הישגים לימודיים, משאבים אישיים מניעים ללמוד ושיקולים בבחירת תעסוקה במסלולי

לימוד שונים לתואר ראשון. מתוך עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

גתי, א'. בחירת מסלול לימודים ומקצוע כתהליך קבלת החלטות,פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך. עמ' 82-101.