‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי תיקון 39 לחוק העונשין?

תוכן עניינים:

מבוא   3

שותפות לדבר עבירה ושידול  5

ההבחנה בין משדל למבצע באמצעות אחר  10

הרציונל המשפטי לעבירת השידול  12

ההבדל בין שידול להסתה   13

נסיון לשידול  14

דיני הנסיון 15

פסיקה   18

סיכום   22

ביבליוגרפיה   23

לקחה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת את פקודת החוק הפלילי, ביצעה קודיפיקציה של דיני העונשין, שילבה בה את כל התיקונים לחוק העונשין, ויצרה את חוק העונשין, שהוא נוסח חדש ונוסח משולב של החקיקה שקדמה לו[1].

חוק העונשין ממשיך לעבור שינויים רבים, הן מפאת היקפו והן מפאת רגישות הנושאים שהוא עוסק בהם. נחקק בכנסת תיקון 39[2], שהוא התיקון המרכזי לחוק, היות שהחליף את כל החלק הכללי (סעיפים 1-34 לחוק בוטלו, ובמקומם נכנסו סעיפים חדשים). אחת התכליות העיקריות של תיקון 39 הייתה בהעברת המשפט הישראלי לשיטה הדאונטולוגית וצמצום הנוכחות של התפיסה התועלתנית שרווחה ערב התיקון, כחלק מההשפעה האנגלית על מערכת המשפט בישראל. כיום יש לחוק למעלה ממאה תיקונים שונים. רוב התיקונים הם בעבירות הספציפיות[3].

בקביעת נוסח החוק השתתפו גם מומחים מן האקדמיה, ובהם שניאור זלמן פלר ומרדכי קרמניצר.

עבירת הנסיון- הינה עבירה בה אדם מנסה לעבור עבירה, במטרה לבצעה, ועשה מעשה שאין בו הכנה בלבד, והעבירה לא הושלמה; לעניין עבירת הנסיון, אין זה משנה כלל אם עשיית העבירה לא הייתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

בעקבות תיקון 39 שנכנס לתוקף וסימן מעבר של שיטת המשפט הפלילית בישראל לשיטה דאונטולוגית הורחבה האחריות הפלילית על 'המנסה', והעונש המוטל עליו הינו זהה לעונשו של המבצע.עם זאת, פעמים רבות בפועל התיקון לא מיושם בשל נטייתם האינטואיטיבית של השופטים להתייחס בקלות יחסית כאשר הנסיון לא הגיע לכדי ביצוע.שידול הוא מונח משפטי המתאר מצב בו אדם אחראי בשל כך שהביא אדם אחר לביצוע עבירה פלילית או עוולה אזרחית.

אחריות המשדל

המביא אדם אחר לידי עשיית עבירה - בין בשכנוע, בין בעידוד, בין בדרישה, בין בהפצרה ובין בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה. לעניין עונשו של המשדל קבע החוק את מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי(כשהחריגים הם: כשנקבע בחוק עונש מיתה או מאסר עולם חובה - עונשו מאסר עשרים שנים; כשהעונש שנקבע מאסר עולם - עונשו מאסר עשר שנים; כשהעונש מזערי - עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי; וכשהעונש חובה כלשהו - הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי).[4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גבריאל הלוי תורת דיני העונשין כרכים א'-ד' (מרכז אקדמי אונו)

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ב' (מהדורה שנייה

שניאור זלמן פלר יסודות בדיני עונשין כרכים א'-ג'

יובל לוי אליעזר לדרמן עיקרים באחריות פלילית

.G :362 .p ,Edition Second ,Law (London Criminal ,Williams .G

Williams, Textbook of Criminal Law (London, Second Edition) p. 334; J.C.