‏290.00 ₪

שאלת המחקר:
1. מה היו המקורות והמניעים להתפתחותן של קבוצות אופוזיציה באיראן בתקופת השתלשלות המהפכה? 

2. מה היה תפקידו של צבא השאה בזמן המהפכה? 

3. עד כמה היה פעיל צבא השאה בהשתקת תנועות האופוזיציה שקמו?

תוכן עניינים:

מבוא. 

שאלות המחקר. 

רקע תיאורטי 

רקע היסטורי 

מניעים חשובים בתנועות מהפכניות. 

כעס המוני ומרד. 

מוטיבציה למהפכה. 

משבר מדיני גדול. 

לגיטימציה עולמית. 

איראן 

המהפכה האיראנית בהשוואה לשאר מהפכות. 

סקירת ספרות. 

מקס וובר- לגיטימציה פוליטית. 

דניאל שנקמן -גורמים קריטיים בתנועות מהפכניות. 

אליטה פוליטית. 

התדרדרות מערכת היחסים בין אנשי הדת לצבא האיראני 

מעצר ח'ומיני 

פילוג האופוזיציה. 

הדרישה לסילוק השאה ולהקמת משטר אסלאמי 

התגברות המחאה. 

דיכוי סופי של הצבא והפלת השאה. 

חומייני ובניית הצבא. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

המדיניות הלאומית והקשרים הדיפלומטים של כל מדינה במערכת הבינלאומית עוצבו וגובשו מאז ומתמיד ממכלול גורמים שונים ומגוונים. ביניהם גורמים של זהות אתנית משותפת ומסורת היסטורית הקושרת בין המדינות או לחילופין יוצרת מתח מובנה בין המדינות. שפה ודת משותפת הינם גורמים היוצרים לא פעם קשרים דיפלומטיים וקשרי ידידות אמיצים בין מדינות עד לכדי חיבור אסטרטגי לאורך שנים, כך לדוגמה ניתן לראות את החיבור בין מדינות ערב במזרח התיכון, שעל אף שקיימים ביניהם לא פעם אינטרסים מנוגדים, מקיימות ביניהם קשרי ידידות הודות לשפה ולמסורת הערבית אסלאמית המשותפת להן. כך גם, ערכים ואידיאולוגיה, מהווים גורמים נוספים המשפיעים על עיצוב מדיניות דיפלומטית ועל קשרי ידידות בין מדינות.

 זהות אידיאולוגית סוציאליסטית-קומוניסטית או לחילופין דמוקרטית-ליברלית חילקה בעבר הלא רחוק את העולם לשני גושים, מזרח ומערב, כאשר היחסים הדיפלומטים, ויתרה מכך פרוץ מלחמות בין מדינות במערכת הבינלאומית, הושפעו רבות מההשתייכות האידיאולוגית בין מזרח ומערב בהיבט האידיאולוגי ולא הגיאוגרפי. גם לגיאוגרפיה ולקרבה הפיזית בין מדינות נודעת חשיבות רבה על המערכת הדיפלומטית בין מדינות, קרבה המשפיעה על יצירה וגיבוש של אינטרסים ביטחוניים וכלכליים זהים עד לכדי יצירת זהות מארגנת על מדינתית כמו במקרה של האיחוד האירופאי והקמת ברית נט"ו. גורם נוסף וחשוב המשפיעה רבות על מדיניות החוץ והביטחון של כל מדינה הינו "תפיסת הביטחון" של אותה מדינה.

"תפיסת ביטחון" של כל מדינה מורכבת משלושה גורמים עיקריים: הגורם הראשון הינו היעדים הלאומיים של המדינה והאינטרסים שלה המכתיבים את המדיניות הדיפלומטית שלה במערכת הבינלאומית, הגורם השני הינו תפיסת האיומים על הביטחון הלאומי, כפי שאלו מצטיירים בעיני מקבלי ההחלטות באותה מדינה, על בסיס שני אלה נבנה הנדבך השלישי- המענה אותו מבקשת המדינה לבנות על מנת לממש את יעדיה והאינטרסים שלה, וכדי לעמוד מול האיומים כלפי הביטחון הלאומי. המענה מורכב מפן צבאי, המנתב את בניין הכוח וההתעצמות הצבאית של אותה מדינה והן מהפן המדיני דיפלומטי המשפיע רבות על מערכת הבריתות וטיב הקשרים במערכת הבינלאומית. (Toledano)

בעבודה זו אבחן כיצד תפיסת העולם האסלאמית באיראן השפיעה על תפיסת הביטחון שלה וכפועל יוצא על מערכת הקשרים המדיניים והדיפלומטיים של איראן הן ברמה האזורית במזרח התיכון והן ברמה הבינלאומית. אני מעוניין לבחון כיצד תפיסת העולם הדתית של איראן השפיעה על עיצוב האינטרסים הלאומיים של איראן ועל תפיסת האיומים שלה וכיצד אלו מעצבים ומשפיעים את מדיניות החוץ והדיפלומטיה האיראנית, כפועל יוצא של האינטרסים והאיומים הנ"ל. תפיסת הביטחון של איראן ברובה מבוססת על יעדיה הלאומיים כפי שאלו הושפעו והוצבו בימי המהפכה האסלאמית של 1979. לממשלה באיראן, בניגוד לממשלות במדינות דמוקרטיות, אין חופש בחירה בקביעת מדיניות החוץ והיחסים הדיפלומטיים של איראן. (Smock)

הממשלה שואבת את כוחה מקונצנזוס ומאחריות קולקטיבית כלפי הנשיא, הקבינט, והפרלמנט, הממשלה מחויבת לקו נוקשה, שהוגדר על יד הסיעות היותר מיליטנטיות ואנטי-מערביות. כל סטייה מקו נוקשה זה חייבת להיות מוצדקת. (גולדברג) תפיסת העולם המהפכנית של חומייני ממשיכה הלכה למעשה להשפיע רבות בעיצוב קו נוקשה זה של המדיניות האיראנית כלפי המערב ומעל לכל היא משפיעה רבות על עיצוב תפיסת הביטחון של איראן, על אף שעם הזמן ניתן גם לראות תמרון דואלי במדיניות החוץ של איראן בין שיקולי המהפכה ובין השיקולים הלאומיים שלה. כל תפיסת עולמה של איראן השתנתה מקצה אחד למשנהו עם עלייתו של המשטר המהפכני האסלאמי ב 1979. כיום האינטרסים הלאומיים של איראן מושפעים במידה ישירה מאידיאולוגיה דתית זו, החתירה להגמוניה אזורית במרחב המפרץ הפרסי במובנו הרחב, ובמידה מסוימת גם במזרח התיכון בכללו. (Algar)

בעיני איראן, חתירה זו משמעותה רצון להשפיע על התהליכים המרכזיים במרחב, ולהניע את הגורמים האזוריים והמעצמתיים להתחשב באינטרסים שלה במרחב זה. לרצון זה של איראן קיימים מספר גורמים, בעבודה זו אתמקד בניתוח הדתי המנתב את המדיניות האיראנית להשגת יעד לאומי זה, של שאיפה להגמוניה אזורית. כמו היעדים והאינטרסים האיראנים גם תפיסת האיומים של איראן מושפעים רבות מהתפיסה הדתית שלה, תפיסת האיומים של איראן משפיעה בראש ובראשונה על מדיניות החוץ והדיפלומטיה האיראנית, איראן רואה את עצמה כמי שנמצאת במרכזם של כמה מעגלי עימות וחוסר יציבות, מעשיים או פוטנציאליים. בגלל מיקומה הגיאופוליטי, רואה איראן את עצמה כמדינה הנתונה לאיומים מכיוונים שונים, חיצוניים ופנימיים. חלק מהאיומים כפי שאיראן תופסת אותם, אינם איומים חדשים ואלו התגבשו עוד בתקופה שלפני מהפכת 1979, אולם איומים אלו קיבלו משמעות נוספת מאז המהפכה הדתית באיראן. (Beker)

 המשטר האסלאמי באיראן מאמין כי מדינות שונות חותרות תחתיו על מנת לערער את קיומו של המשטר הלכה למעשה ולבסוף אף להפילו. במעגל הבינלאומי תופסת איראן את ארה"ב כאיום העיקרי על שלמות המשטר הדתי, כפועל יוצא וממכלול גורמים נוסף בהם אעסוק בעבודה תופסת איראן גם את ישראל במעגל הרחוק יותר וגם את סעודיה במעגל הקרוב כאיום לאומי. השערת המחקר בעבודה זו מניחה כי על אף הפרגמאטיות שחלה בשנים שחלפו מאז ימי המהפכה של 1979 במדיניות החוץ של איראן כלפי מדינות המערב עדיין מה שמכתיב את סדר היום המדיני של איראן ואת המדיניות הדיפלומטית שלה הינה תפיסת הביטחון שלה המושפעת מאז ימי המהפכה ועד היום מתפיסת עולמה הדתית של איראן. (Bellin)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חורני,א. היסטוריה של העמים הערביים. הוצאת דביר

מנשרי ,ד. "איראן-אתגרים מבית ומבחוץ", סקירה חודשית, ל"ה, ע' 34-44.

מנשרי , ד. "איראן במהפכה" , עמ' 27-25.