‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מקום האמנות בבית ספר יסודי ערבי?

תוכן עניינים:

תקציר. 

מבוא. 

האמנות כמערכת סמלים - אמנות וקוגניציה. 

למידה בגישת החקר. 

הנחות יסוד. 

עקרונות דידקטיים.

תהליך הלמידה יתמוך בהקניה הדרגתית של מיומנויות צפייה מושכלת ביצירות אמנות.

מתן לגיטימציה לריבוי פרשנויות וטיפוח פתיחות בטעם האמנותי ובשיפוט האמנותי 7

התנסות התלמיד ביצירה. 

חשיפת התלמידים למגוון ולרב-תרבותיות של האמנות ישראלית ושל האמנות העולמית. 

אסתטיקה והוראת האמנות. 

האמנות המוסלמית.

הסמליות באמנות המוסלמית.

הוראת אמנות בבי"ס ערבי 

דווקא מיעוטים צריכים העשרה אמנותית. 

ממצאים מהראיונות. 

תמה ראשונה: החשיבות של לימודי אומנות דווקא במגזר הערבי 

תמה שנייה: ההבדל בין הגישה של התלמידים הערבים ליהודים.. 

תמה שלישית: הבחירה של המורים ללמד אומנות דווקא בבית ספר ערבי 

תמה רביעית: הגישה של התלמידים ממין זכר ללימודי האומנות. 

תמה חמישית: יחס ההורים ללימודי האומנות. 

תמה שישית: הצעות לשיפור בעתיד. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספחים..

מדוע תחום לימודי האמנות אינו מקבל את המעמד הנאות במערכות החינוך בארץ ובמדינות רבות בעולם? משאבים כה מועטים מוקדשים לתחום האמנות? תחום האמנות סובל ממעמד נחות בבתי הספר. מדוע שעות הוראת האמנות כה מעטות? מדוע מורים לאמנות צריכים ללמד את המקצוע בתנאי הוראה בלתי ראויים , שאינם מאפשרים טיפוח אישי של היצירתיות של כל ילד? מדוע לימודי האמנות אינם נחשבים לדיסציפלינה מרכזית בתרבות בית הספר, וכתחום היכול לגשר בין תחומי הדעת השונים?

אך מהו הקשר בין חוסר ההתמקדות בליבת החינוך לבין מעמדם הנחות של לימודי האמנות במערכת? התשובה לשאלה זאת היא, כי מערכת החינוך איננה מכשירה את המורים להתעסק במהות האדם ובחתירתו לחיות עם רגישות לחווייתו, ועם חיבור אותנטי לערכים ולמשמעות. נושאים אלה, שהם זרים בעיני רבים מאנשי מערכת החינוך, הם נושאים שהעוסקים באמנות רגישים להם מאוד. האמן הלא נובר בנשמתו באופן תדיר, כדי לגלות את משמעות חוויותיו. ואותן הוא מבטא באמצעות אמנותו. על כן, אין פלא שמערכת החינוך שבזמננו נוטה לשכוח את ליבתה, שוכחת גם את תחום האמנות, תחום שעוסק באופן מעמיק וחקרני בליבת החינוך

ראיית האמנות כמערכת של סמלים המכילים משמעויות, רעיונות ותובנות על העצמי ועל העולם הסובב את היוצר-התלמיד. החשיפה ליצירות אמנות מעצבת דרך מחשבה, ומעודדת גילוי של דרכי ראייה בלתי מוכרות, תוך יצירת ערנות לסביבה. בנוסף, האמנות מעודדת התפתחות אישית, שכן התלמיד מתמודד עם עולמו הפנימי והרגשי באמצעות ביטוי רעיונות באמצעים אמנותיים.

יצירת האמנות ומרכיביה הצורניים מעוררת אצל המתבונן חוויה ותגובה אסתטית, שהיא התשתית להבנת האמנות בסביבה התרבותית הסובבת אותנו. החוויה האסתטית היא נקודת ההתחלה בהבנת האמנות בסביבה החזותית והתרבותית שבה אנו חיים. זוהי חוויה אישית, המתבטאת בתחושות למיניהן: הנאה, קסם, התרגשות, השתאות, הארה או כל רגש אחר המתעורר במתבונן ביצירת האמנות, כמו מועקה, מבוכה, ספקנות ועוד.

הוראת אומנות במגזר הערבי נחשבת כמותרות המשפחה הערבית תעודד את התלמידה ללמוד כלכלת בית, מלאכת יד ואת הנער ללמוד מסגרות נגרות וכדומה. גם המשפחות אשר מעוניינות שהתלמידים ילכו להשכלה גבוהה כמו משפטים, רפואה הנדסה וכדומה יעודדו את ילדיהם ללמוד מקצועות עיוניים נחשקים שיקנו להם בגרות עם ממוצע גבוה. לימודי אומנות נחשבים באופן כללי כהעשרה לא חיונית, למרות שדווקא אלו יכולים להוות גשר להתערות בחברה המערבית והישראלית

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בר עוזרמן, פ. אמנות מוסלמית ואדריכלות מוסלמית, ,גולדנברג,ב. וכץ,נ., [עורכות[ , הוצ' משרד החינוך.

וולף, י', שוורץ ח' ואחרים. סקירת ספרות בתחום הוראת האמנות. מכון הנרייסה סאלד בעבור משרד החינוך, המזכירות פדגוגית, ירושלים.

יפה, נ'. הריבונות של התגובה האסתסית בפרשנות של האמנות. קשר אמנותי, מספר 5, מפמ״ר אמנות ותיאסרון, משרד החינוך ישראל

כהן-בונן, ש'. ההיבט הקוגנטיבי בחינוך האמנות. קשר אמנותי, מספר 7, מפמ״ר אמנות ותיאסרון, משרד החינוך ישראל, עמ' 28-21.