‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי היישוב בארץ ישראל והשואה עמדותיה ופעילותה של גולדה מאיר בנושא הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה?

תוכן העניינים

•         פרק א' – הקדמה

א.      מבוא.

ב.       גולדה מאיר – ביוגרפיה.

• ·        פרק ב' – המשגה ורקע היסטורי

א.      "הצלה" – המושג.

ב.       שלבים בהצלה.

ג.        היישוב העברי בארץ ישראל ערב המלחמה – תאור מצב.

ד.       הידיעות על מצבם של יהודי אירופה בשנים 1942 – 1943.

ה.      היישוב העברי בארץ ישראל – התגובה הציבורית המאורגנת של היישוב לשואה.

ו.        הצלה על ידי יהודים וניסיונות היהודים לביצוע משא ומתן עם הנאצים.

ז.        זאב ז'בוטנסקי – תוכנית ה"אבוקציה" ובעיית צפיית השואה.

• ·        פרק ג' - עמדותיה של גולדה מאיר בדבר הצלת יהודי אירופה

א.      עמדותיה של גולדה מאיר בנושא תקציב להצלה.

ב.       גולדה מאיר כנציגת היישוב מחוץ לארץ, בנושא ההצלה, ועמדותיה המדיניות.

ג.        גולדה מאיר וגיוס היישוב.

ד.       ועידת אוויאן – כנקודת מפנה בעמדותיה של גולדה.

ה.      פרשת לה-ספציה.

ו.        ראיון עם ד"ר מירון מדזיני.

ז.        ראיון עם לו קדר.

• ·        פרק ד' – סיכום

א.      סיכום.

ב.       קשיים בעבודה.

ג.        ביבליוגרפיה.

ד.       נספחים.

שואת יהודי אירופה, הנה אירוע חסר תקדים בהיקפו ויותר מכל בשל מניעיו – אירוע שהיה בו להשפיע על העולם כולו ועל העם היהודי בפרט. בתוך הנושא הרחב של השואה, נחקר בשנים האחרונות נושא הצלת יהודי אירופה, על ידי יהודי העולם, הקהילה הבין לאומית, גורמי דת, הישוב היהודי בארץ ישראל ואחרים. כנגזרת מהמחקר על נושא זה, נבחנה מידת מהימנות המידע בדבר מצב יהודי אירופה והיכולת המעשית לקיים את מאמצי ההצלה. בתוך משולש הנושאים; השואה, הצלה והיישוב היהודי, נכנסת האישה היהודיה – גולדה מאיר, כאדם משמעותי ודומיננטי ביישוב העברי בארץ ישראל.

נושא ההצלה אינו יורד מסדר היום הציבורי, תוך בחינת המחדלים השונים של המוסדות: אי הקצאת כספים, העדר מדיניות תקיפה לפתיחת שערי ארץ ישראל, העדר מאמצים ניכרים לביצוע עלייה ב' וכן פיגור בגיבושם של מרכזי הצלה בארצות הנייטרליות. בחינת תגובתה של מנהיגות היישוב מורכבת מאוד ומשקפת את הניסיונות להצלה של הפרט או של המוסד במסגרת ההנהגה[i].

בכוונתי להתמקד בעבודה זו בעמדותיה של גולדה מאיר בדבר הצלת יהודי אירופה, לבחון עד כמה יכלה גולדה מאיר להשפיע על היישוב היהודי בארץ ישראל, עד כמה הייתה השפעתה הבינלאומית מעשית ובתוך הישוב היהודי בארץ ישראל, שספק אם היה בידיו על מנת להושיע, ליזום ולקיים "הצלה"[ii][iii]. יתרה מזאת, בכוונתי לברר עד כמה עצם היות גולדה מאיר אישה, השפיע על עמדותיה ועל דרך השפעתה בשל כך ,בתחום זה, על הגורמים השונים.

בעבודתי, אתבסס על מקורות היסטוריים – ספרים, מאמרים, כתבות מעיתונים, מקורות ראשוניים מהארכיונים השונים וראיונות עם חוקרי התקופה וקרוביה של גולדה מאיר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

באואר י', תגובות בעת השואה: ניסיונות עמידה, התנגדות, הצלה – הצלה על ידי יהודים.

באואר י', המידע החדש-ישן, כתבה מעיתון הארץ, 1 דצמבר.

באואר י', השואה: היבטים היסטוריים – הצלה על ידי משא ומתן – ניסיונות היהודים למשא ומתן עם הנאצים.

גולדה – צמיחתה של מנהיגה, מכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, אוניברסיטת בר אילן, הוצאת עם עובד. עמ' 193 – 199, א' קופמן.