‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

 מהו תפקידם של ההורים בחינוך המיוחד לפי חוק חינוך מיוחד וחוק השילוב, וכיצד הורים לילדים בעלי לקות שמיעה,למשל, מקבלים החלטה לגבי מסגרת לימודית מתאימה לילדיהם?

תוכן עניינים:

מבוא. 

שאלת המחקר. 

חינוך מיוחד. 

חוק חינוך מיוחד בישראל. 

חוק השילוב. 

שילוב או הפרדה?

השפעות והחלטות ההורים בקשר לחינוך המיוחד

מקרה פרטי: לקויות שמיעה. 

מסגרות לימוד לתלמידים לקויי שמיעה. 

התאמת סביבה לימודית לתלמידים לקוי שמיעה בשילוב האינדיבידואלי 

התאמת שיטות הוראה. 

מטרות השילוב של תלמידים לקויי שמיעה בשילוב האישי 

יתרונות וקשיים בשילוב תלמידים לקויי שמיעה. 

קשיים בשילוב בשל קשיים בגיבוש זהות של בן נוער לקוי שמיעה. 

ביבליוגרפיה

עמדות הורים לגבי שילוב

עבודה זו תבחן את תפקידם ועמדתם של ההורים בחינוך המיוחד לפי חוק חינוך מיוחד וחוק השילוב. התהליך בו מקבלים הוריי הילדים בעלי הצרכים המיוחדים ההחלטות בכל הנוגע לחינוך הינו מורכב. זכותם של ההורים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות הינה פרקטיקה מקובלת בתחום החינוך, שמונהגת במדינות רבות. ההורים הם לרוב המייצגים הנאמנים והמסורים של הילד ושל האינטרסים שלו, ושיתופם בתהליך קבלת ההחלטות הוא לכן הכרחי

ישנן מסגרות חינוך מגוונות שניתן לשלב בהן ילד עם ליקויים כאלה או אחרים ולהעניק לו מסגרת בה ירגיש בנוח. בהתאם לחוק החינוך המיוחד במדינת ישראל, קיים מענה לאוכלוסיות בעלות צרכים המיוחדים בגילאים 3-21, כשהמסגרות תואמות את גיל הילד. בנוסף, חוק השילוב מאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב במסגרת חינוך רגילה, בעזרת תוספת שעות הוראה ושירותים מיוחדים. יתאפשר שילובו של תלמיד במסגרת חינוך רגילה עם בני גילו, כל עוד תוכנית השילוב הדרושה לו מחוץ לכיתה הרגילה, לא תעלה על שליש מכלל שעות הלימוד של הכיתה. 

יחד עם זאת, למרות שקיימות מסגרות רבות המתאימות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ילדים אלה חווים לא מעט קשיים בכל הנוגע להשתלבותם במסגרות החינוך הרגילות. מחקרים שנערכו בישראל הראו כי ילדים אלו מקובלים חברתית פחות מילדים רגילים, ובמקרים רבים תוצאת השילוב עבור ילדים אלה הייתה בעיקר תחושת בדידות ולא הכלה. מטרת שילובם של ילדים אלה במסגרות חינוך עם ילדים "רגילים" היא חיזוק השייכות של הילד לחברה, במקום הדרה לשולי החברה ופגיעה בזכות לשייכות חברתית ותרבותית. הילדים הללו מפיקים תועלת לימודית מהשייכות לכיתות משולבות, אבל הם גם חשופים לדחייה חברתית, דבר שגורם להם להערכה עצמית נמוכה מאוד.

בהמשך, תבחן העבודה את המקרה הפרטי של לקויי השמיעה. בספרות המחקרית מודגשות את המטרות העיקריות של שילוב תלמידים לקויי שמיעה במסגרות רגילות – אפשורו של שוויון הזדמנויות לתלמידים לקויי שמיעה בחברה השומעת ובקהילה, השוואת הישגיהם האקדמיים של תלמידים לקויי שמיעה באמצעות חשיפתם לתכנים דידקטיים המוקנים בבית הספר ובכיתה הרגילה, יצירת שליטה בשפה המדוברת ויצירת כישורי תקשורת טובים בה. מאידך גיסא, פעמים רבות שילוב תלמידים לקויי שמיעה יהיה רצוף קשיים במישורים תקשורתיים, לימודיים, חברתיים, פיזיים ומערכתיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן-צבר יהושע, נ. מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר.

הלפרין, א. וטובין,י. תהליך שיבוש פונולוגי בדיבורם של אנשים עם ליקוי שמיעה, מנקודת המבט של התיאוריה "פונולוגיה כהתנהגות האדם." בתוך: לראות את הקולות 3 קתדרה לפרסומים

מקצועיים בתחום ליקויי השמיעה. עמ' 89-95. הוצ' שמע ת"א.

לוינגר, מ. הערכה עצמית אצל חרשים. בתוך: לראות את הקולות 3. קתדרה לפרסומים מקצועיים בתחום ליקויי השמיעה. עמ' 11-13 הוצ' שמע ת"א.