‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מעמד האישה באיראן אחרי המהפכה?

תוכן עניינים:

מבוא. 

האישה על פי ההלכה האיסלמית. 

מעמד האישה. 

נשים באיראן – לפני המהפכה. 

השפעת המפיכה על מעמד הנשים האירניות. 

המהפיכה עוד כאן: נשים באירן בעידן הפוסט מודרני 

סיכום. 

ביבליוגרפיה.

מעמדה של האישה המוסלמית בהשוואה לחברות אחרות ובעיקר לחברה המערבית המודרנית נחות יחסית הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית והפלייתה לרעה ניכרת בכל תחומי החיים. הולדת בן גורמת לשמחה במשפחה, לא כן הולדת בת. הדעה המקובלת היא כי תפקידה של האישה הוא לשרת את הגבר. הגורמים לדעה זו הם קודם כל חברתיים והעיקרי שבהם הוא שהמבנה של החברה המזרח תיכונית נשאר לאורך השנים פטריארכאלי ביסודו. התפיסה הנפוצה כי האסלאם הוא הגורם למעמדה הנחות של האישה המוסלמית מוטעית בעיקרה, שכן המקור הראשוני למעמדה הנחות נעוץ בהתפתחות של נורמות חברתיות במדינות ערב השונות אשר הביאו לנטילת זכויותיה הטבעיות של האישה ולהעדפתו של הגבר על פניה. האסלאם שיפר את מעמד האישה ואת היחס אליה בתחומים שונים בהשוואה למעמדה בתקופת הג'היליה (תקופת טרום- האיסלאם). מוחמד יצא נגד מנהג קבורת הבנות בעודן בחיים שהיה נהוג עד אז, והגביל את מספר הנשים שגבר רשאי לשאת והעמידו על ארבע בלבד, כמו כן הוא קבע לבנות חלק בירושה בעוד שקודם לכן נשים לא היו זכאיות לרשת כלל, ועוד. אולם השיפור במעמד האישה שהביא עמו האסלאם היה ביחס למעמד האישה במאה השביעית ואינו מתאים יותר לחברה המודרנית כיום, גישתו היא שמרנית, נחשלת וטובעת על המין הנשי חותם נצחי של הכנעה בתחומים רבים.

עולם האיסלאם נקטע במאות האחרונות תחת השלטון הקולוניאלי של אירופה, אולם חוקי המשפחה השרעיים, המבוססים על הקוראן בכל הקשור לנישואין, גירושין, ירושה והופעה המשיכו לפעול גם תחת השלטון הזר. הקוראן מתיר לגבר נישואין עם ארבע נשים בעת ובעונה אחת ואילו מהאישה נדרשת נאמנות מוחלטת.

בעניין גירושין, הקוראן אינו מחייב את האיש המגרש את אשתו להביא נימוק או הצדקה למעשהו; רשאי הוא לגרשה כלבבו על ידי עצם הבעת נוסחת הגירושין. כנגד, לאישה זכות להשיג גירושין או הפרדה בשני מיקרים: אם נישאה אישה בעודה קטינה והשתמשה בזכות הברירה בהגיעה לבגרות, או שנמצא מום בבעל המונע ממנו קיום יחסי מין. האיום המתמיד על גירושין מהווה גורם מדכא ומשפיל לגבי האישה המוסלמית בכל מקום.

בעניין הירושה הקוראן קובע כי האישה יורשת מחצית חלקו של הגבר שבאותה דרגת קירבה אל המוריש ובזה הביא להלכה בשיפור במצבה של האישה. אולם למעשה הייתה התעלמות בארצות רבות ובתקופות שונות מתקנה זו, או שהיו עוקפים אותה.

מעבר לכך, בקוראן מוזכרות זכויות רבות לנשים שבפועל לא ניתנו להן. על פי הקוראן לדוגמא, לאישה זכויות לחינוך, היא אינה צריכה לאמץ את שם בעלה, אסור לכפות עליה נישואין, מעמדה הלגאלי הוא עצמאי, כלומר היא יכולה לחתום על חוזים, לנהל עסקים וכיו"ב; וכן היא זכאית לבעלות על רכוש בו היא רשאית לעשות כרצונה. במהלך ההיסטוריה רוב הנשים לא ידעו קרוא וכתוב ועל כן לא ידעו את זכויותיהן כלל וכלל.

אולם במקביל, הקוראן מספק פסוקים לא מעטים בהם משתמע בבירור שהנשים נחותות מהגברים, דוגמא לכך נמצאת בפסוק: "אלרג'אל קוואמון עלא אלנסאא", שתרגומו "לגברים יתרון על (פני) הנשים" ובפסוק "וללרג'אל עליהן דרג'ה" שתרגומו "לגברים יש מעלה על פני הנשים" . כמו כן, על פי הקוראן- אישה זכאית לרשת מחצית ממה שיורש גבר הנמצא באותה דרגת קרבה אל המוריש (לדוגמא: אחות תירש מחצית ממה שיירש אחיה)  עדותה בבית משפט נחשבת למחצית מעדותו של גבר , וכן עליה לגלות צניעות מוחלטת ולא לחשוף את יופייה בציבור -דרישה שאינה מופנית כלפי גברים. אין ספק כי פסוקיי קוראן אלו המעניקים לגברים עדיפות על נשים מהווים גורם חשוב באופי מערכת היחסים בין המינים בחברה המוסלמית ומעניקים לגיטימציה להשפלת האישה.

למתבונן מן הצד על הנעשה באיראן, למן המהפכה האסלאמית, עשויות להיות אבחנות שטחיות, נכונות ושגויות כאחד. בראש ובראשונה נראה כי זוהי מהפכה פונדמנטאליסטית, דתית וקיצונית, אשר הובלה על ידי אנשי דת חשוכים ובעלי קו מחשבה אחיד וקונפורמיסטי; בייחוד נראה כי הנשים (כשלושים מיליון לערך) נדמות כאילו אינן קיימות, אינן משתתפות במשחק הפוליטי וכל גורלן איננו אלא להיות כנועות, צייתניות ומדוכאות. הרושם מתחזק בעיקר למראה השגרתי של אישה איראנית הניבט מאמצעי התקשורת, ואשר חושף נשים עטויות צ'אדור (רעלה) וחיג'אב (שמלה), משפילים למדי לעיניים מערביות. דומה כי לסוגיית הלבוש, המשיקה ישירות למעמד האשה, יש חשיבות בעלת משמעויות ופרשנויות מגוונים.

בתחילת כהונתו של אחמדיניג'אד, אחד היתרונות ששרדו מתקופת הנשיא הקודם, הרפורמיסט מוחמד חתאמי, היה התרת קוד הלבוש הנוקשה. במרוצת השנים הסירו נשים רבות, במיוחד בערים, את קוד הלבוש שנכפה אחרי העלייה לשלטון של משמרות המהפכה. אז כיסו הרעלות באופן מושלם את פניהן ושערן של נשות הרפובליקה, וגזרת גופן טושטשה והוסתרה כיאות בעזרת מעילים כבדים או לבוש מסורתי שנמתח מראש ועד בהונות. כעת אין זה נדיר לחזות בנשים שרעלותיהן רפויות, ולעיתים מסתפקות בסרטי ראש צבעוניים בלבד, שחושפים את שיערן. הן גם נוהגות ללבוש ז'קטים בעלי גזרה נשית מערבית שלעיתים נגמרים בברך ואף למעלה מזאת ומגלים מתחתיהם מכנסי ג'ינס אופנתיים.

אולם, בעבר שינה הנשיא האיראני את החוק וכל אחד מסגנונות הלבוש הללו עשוי היה להוביל לאזהרה או מעצר. משטרת הצניעות עצרה נשים רבות ברחובות הבירה טהרן ובערים אחרות אשר להערכתה התלבשו שלא על פי חוקי האסלאם. הנשים שנעצרו שוחררו לאחר שחתמו על מסמכים בהן התחייבו כי לא ישובו לעטות "לבוש לא הולם בפומבי". המהלך, שבוצע בעיקר בערים המרכזיות במדינה, היה הנוקשה ביותר בשני העשורים האחרונים וחיזק את החששות בקרב אזרחי ונשות איראן כי הנשיא, מחמוד אחמדינג'אד, עסוק בחידוש הכפייה הדתית המחמירה של משמרות המהפכה על קוד הלבוש הנשי, שבשנים האחרונות הותר במעט.

באיראן של ימינו נאסר על נשים להיות נוכחות במשחקי כדורגל מפני שהשחקנים לובשים מכנסיים קצרים. אפילו מדרונות הסקי של טהראן הופרדו, על אף שהגולשות נדרשות ללבוש לבוש אסלאמי מעל לחליפות הסקי העבות. ולא פחות ולא יותר, רווקות צעירות שנתפסות במסיבה, נאלצות לעבור מיד בדיקת בתולין.

במהלך הכתיבה, כאשר ניגשתי וניסיתי להתחקות אחר מעמדן של הנשים באיראן בימינו אנו, הופתעתי לגלות את היקף הפעילות הנשית לשיפור מעמד האישה באיראן כמו גם גיוונה הרב. מאחורי אתר האינטרנט שהוקם על ידי נשים איראניות ונושא את הכתובת: www.we-change.org , עומדות פעילות, רובן חברות בארגוני נשים, שפתחו בקמפיין לאיסוף מיליון חתימות ברחובותיה של הבירה טהרן בניסיון לערוך רפורמה בחוק האיראני המפלה ולתקן את העוול שנגרם להן. בשלב הראשון, שאמור להימשך בין שנה לשנתיים, הן מצפות להגיע למיליון חתימות, ולאחר מכן יפעלו לקידום חוקים לתיקון האפלייה. הפעילות הדגישו כי הן אינן מתנגדות לאיסלאם, אלא מעוניינות ברפורמות. לדבריהן, הן מודאגות בעיקר ממה שהן מכנות האפלייה הממסדית שהופכת אותן ל"אזרחים סוג ב'" בכל הקשור לנושאים כגון: גירושין, ירושה ומשמורת על ילדים.למרות המגבלות הרבות המוטלות עליהן, מסרבות הנשים האיראניות להיכנע לאיומים. הן המשכילות ביותר מבין כל הנשים המוסלמיות, ולפיכך הן יכולות להרשות לעצמן להיות לעיתים נחושות ובוטות. כמו כן למרות היותן של נשים באיראן מודרות מן העמדות הפוליטיות הבכירות במדינה, הן נהנות באופן יחסי מחירויות רבות יותר מאשר נשים בשאר מדינות ערב. בין אלה, רשאיות נשים איראניות להשתתף בבחירות ולכהן בתפקיד ציבורי. אז התחזק מעמד הנשים עם בחירתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד חאתמי, שמינה אשה לסגניתו. מאז יותר ויותר נשים מילאו תפקידים במשרדי הממשלה אך לא נבחרו לכהן כשרות. למרות שנשים באיראן יכולות להתמודד בבחירות לפרלמנט, הן אינן יכולות להתמודד על הנשיאות. והנה, מתברר כי נשים איראניות אכן שותפות לשיח הפוליטי, יש להן מה לומר והן אינן בבחינת נוכח-נפקד בשיח החברתי.

למרות מצבן הטוב יחסית של הנשים האיראניות ביחס לשאר נשות העולם המוסלמי, ברור שמעמדן בוודאי אינו דומה למעמד הנשים במערב. רבקה ידלין במאמרה "פונדמנטליזם אסלאמי ונשים, דיכוי או ערוץ לאקטיביזם פוליטי?" טוענת

כי בעולם המוסלמי, ואיראן בתוכו, השיח הפמיניסטי הוא ברובו המכריע צמוד לשיח החברתי דומיננטי באותה תקופה, יהא זה המודרניסטי של תחילת המאה, הלאומי של אמצעה, או שיח תאורית התלות שסוברת שרק בתיקון המצב החברתי והכלכלי תיגאל האישה. הפמיניזם, טוענת ידלין, כפעילות סקטוריאלית, נראה בעיני הנשים כמותרות שאינן יכולות להרשות לעצמן, בשל כך אין הן רואות את עצמן כתנועה חברתית אלא כתופעה חברתית. היא מוסיפה וטוענת כי בעוד הפמיניזם המערבי לוחם למען שיוויון אנושי, ביטול הבדלים הנובעים מחלוקת המיגדר הפמיניזם המוסלמי פוסח על החלק הראשון. לדידה, העיקרון הוא שבחברה האיראנית תופעות של שינוי במתכונת מערבית בהלכות החיים, יוכלו להתקבל רק אם יותאמו לתוך מסגרת התפיסה הנורמטיבית המסורתית. קשה לדעת עם ידלין צודקת, בעיקר נוכח תופעה הולכת ועולם ברחובות איראן שזכתה לכינוי: "מהפכה פאסיבית". במקביל לגילויי ההתנגדות למשטר, שמאפיינים יותר נשים בוגרות ומשכילות, ניתן למצוא התנגדויות יצירתיות בקרב הנשים האיראניות הצעירות. התנגדויות אלו אולי אינן פוליטיות במובן המסורתי, אך אין להקל ראש בחשיבותם. במובנים מסוימים הצעירים האיראניים, המהווים יותר מ-70% מכלל האוכלוסיה, מנהלים "ג'יהאד ליפסטיק". מדובר במרד תרבותי נרחב, המתאפיין באימוץ דרכי התנהגות המנוגדות לערכי המשטר. אף שהמשטר אינו מאשר רשמית כיסויי ראש צבעוניים, מוצרי איפור או כובעי קסקט, בוחרים אנשים צעירים להשתמש דווקא באביזרים אלו כצעד של התרסה מכוונת. נוכח הלחצים בינלאומיים שמופעלים על המשטר האיראני מצד הקהילה הבינלאומית וסכנת העימות הצבאי בינה לבין ארה"ב וישראל, אפשר שמשקלה של התסיסה התרבותית ה"פאסיבית" גדול הרבה יותר מכפי שנוטים רבים להאמין.   

מצגת רפרט נשים אירניות פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברוורמן, מרלה. "התקווה של איראן", בתוך כתב העת: תכלת, 28: עמ' 115-121.

גודווין ג'אן. "איראן : 'אין כל הנאה באסלאם'", בתוך: מחיר הכבוד: נשים מוסלמיות מפירות את השתיקה בעולם המוסלמי, (תרגום מאנגלית: בת שבע מנס), ירושלים: ספריית מעריב, עמ' 105- 129.

מנשרי דוד. איראן במהפכה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

Moaveny, Azadeh, lipstick Jihad: a memoir of growing up Iranian in America and American in Iran. PublicAffairs,