‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי בקרב יהודי עירק ‏מעגלי החיים – הריון, לידה, ברית?

תוכן

מבוא. 

רציונאל לכתיבת העבודה. 

שאלת המחקר. 

קליטת יהודי עיראק בארץ ישראל.

מעגל חיים ראשון : הריון ולידה. 

בירור מינו של הוולד והתכונה לקראת הלידה: 

טקסים בימים שלפני ברית המילה: 

זבד הבת: 

שמות לנולדים: 

לידת בן בכור ופדיון הבן: 

היטהרותה של היולדת: 

גמילת התינוק ובקיעת השן הראשונה: 

שמירה על התינוק בשנים הראשונות: 

טקס מעגל חיים חופה ונישואין 

ילדות – החינוך המסורתי: 

חינוך הבנות: 

בר מצווה: 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

 בחרתי לעסוק בעבודה בנושא מורשת עולי עיראק משום שנושא זה נוגע לליבי. המורשת שיהודי בבל/עיראק הותירו אחריהם חשובה מאוד בהקשר של מורשת עדות ישראל. (ניסים קזז, תשנ"ז)

יהודי עירק נהגו לערוך טקס רב משתתפים שבו הרבו לשיר ולשמוח דווקא בלילה השישי להולדת הבן או הבת, הוא טקס "לֵילְתְּ אִל סִיתִּי" (ליל השישי). בטקס זה מתאספים בני המשפחה עם אורחים בבית היולדת, משברים כלי חרס על הריצפה, וכל נער או נערה לוקחים חתיכת שבר אחת, יוצקים לתוכה מעט זעפראן (תבלין חריף בצבע צהוב) מהול במים וקוראים בקול רם: "שָשָה שָשָה בֵּית אָבוּכּוּם מְחַשָּה". בעונת האבטיחים שמו את הזעפראן בקליפות של פלחי אבטיחים וקראו אותן הקריאות. בטקס זה שכרו להקת זמרים ומנגנים בתוף וחליל וחילקו ממתקים שונים, בייחוד גרעיני תירס תפוחים (ד'וּרָ'ה).

אבי הבן שנקרא "הַבְּהִיבֵּן" מתכבד בשבת שלפני הברית לשאת את ספר התורה מההיכל לתיבה. ליוו אותו בד"כ פייטנים מהקהל שנקראו "אבו לשבחות" בשירים של ברית מילה. ובהגיע עלית השלישי הוזמן אבי הבן בכבוד רב ושוב ליווהו בשירים ובעיקר בפיוט: יהי שלום בחילינו". בזמן השירה השמיעו הנשים קריאות גיל שנקראו "הָלַאהִל" וזרקו לעבר האב שקדים מסוכרים שנקראו "מְלַאבָּס" אותם אספו הילדים בשמחה. קרוביו של אבי הבן כובדו לתורה בעליות הבאות. ובכל פעם שעלה מישהו היו אומרים "לכבוד הבהבן מכבוד".

בעירק כונה הלילה שלפני יום הברית: ,לֵילְתְּ עִקְדְ אֶל יַאס,ליל קשירת ההדס. אחד "מגיבוריו" הראשיים של היום והלילה שלפני הברית (כמו גם בברית עצמה) הוא אליהו הנביא. בקרב יהודי עירק נרמז שמו של אליהו "אליאס" הוא שמו בערבית של אליהו, אם כי התרגום במילולי הוא טקס קשירת ההדסים. מאחר והאמינו כי ענפי ההדס מועילים להדיפת כוחות חיצוניים רעים, קשרו אותם בטקס זה לארבע קרנותיו של כסא אליהו הנביא שהביאו מבית הכנסת. הכסא נעטף בבד קטיפה והניחו עליו חומש וספר הזוהר או ספר קודש אחר, ועל ארבע קרנותיו שמו שני זוגות רימונים של ספר תורה. כמו כן קישטו את הכסא בפרחים בירק ובייחוד בעלי צמח הפיגם (רוּדָא אוֹ זְדָאב) אשר נזכר כבר במשנה ונחשב למועיל נגד עין הרע.

האכילה והשתיה השירה והריקודים והשמחה היו מסימניו המובהקים של ליל הברית. העשירים בעירק הזמינו תזמורת מקצועית ששרה וניגנה על כלים מסורתיים כמו עוּד, קָאנוּן, כָּמַנְג'ה (כינור)' תוף (דִנְבּוּג) ותוף מרים (דָאף). ואחרים הסתפקו בשירה של "בעל השבחות" (אבו לשבחות) בעברית ובערבית, בעוד ששאר האורחים רקדו ופיזמו מסביב עד השעות הקטנות של הלילה. כמו כן ערכו סעודה מרשימה אליה הוזמנו כל קרובי המשפחה ואורחים רבים. נשים מקרובות המשפחה בעירק ישבו למרגלות כסא אליהו שנתלה בחדר היולדת ועסקו בכתישת בשמים לצורך הברית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, (2023)

ס' רהב מאיר, ימים באים - מעגל השנה, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) (2021)

שלום צבר, מעגל החיים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יחד עם אלה ארזי, אבריאל בר-לבב, רוני ויינשטיין, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח

אבישור, יצחק. מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם. אור יהודה : מרכז מורשת יהדות בבל, המכון לחקר יהדות בבל