‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

מה הקשר בין מגדר לבין שחיקת מורים במערכת החינוך בישראל כיום? 

תוכן עניינים:

מבוא. 

רקע תיאורטי 

לחץ. 

שחיקה. 

גורמים לשחיקה. 

שחיקת מורים ועמדת משרד החינוך. 

כיצד משרד החינוך מתמודד עם בעיית השחיקה המגדר?. 

התמודדות מערכת החינוך. 

שחיקת מורים.. 

הגורמים לאפיון השחיקה הנפשית בקרב עובדי הוראה. 

שאיפה לאידיאל. 

התגובות הרגשיות. 

חוסר הערכה עצמית. 

אפיונים סוציו-דמוגראפיים.

וותק בעבודה. 

סביבת העבודה. 

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה. 

דרכי התמודדות. 

סקירת ההבדלים בין המין הגברי לבין המין הנשי 

פרק אמפירי 

שיטה : מחקר כמותני עם שאלונים. 

השערת מחקר.

אוכלוסייה.

כלי המחקר. 

הליך המחקר.

עיבודים סטטיסטיים.

ממצאי המחקר.

דיון 

שחיקת מורים ומגדר סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

עבודה זו היא אמפירית כמותנית. כלי המחקר הוא שאלון. מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם קשיים רבים בין אם בנוגע לתקציב ובין אם בשאלות רמת החינוך. קמפיין "מורה טוב- מורה לחיים" מציג את העמדה הרשמית של משרד החינוך ומראה כי ישנה חשיבות לאיכות מידת ההוראה של המורות. תפקוד המורה יכולה להיות תלויה במספר גורמים אך בעבודה זו בחרתי להתמקד בשתי תכונות מסוימות אשר יכולות להוות השפעה- מגדר ומידת שחיקה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין מגדר בבית הספר לשחיקת המורה. שני נושאים אלו חשובים מאוד במערכת החינוך היות שהם שכיחים בקרב המורות ומשפיעים על התפקוד היומיומי. הבנה טובה יותר של הקשר בין הנושאים הללו יכולה לעזור למערכת החינוך ובתורה גם למורות ולתלמידים להתמודד עם הבעיות אשר נוצרות בעקבות שחיקת המורה והמגדר שלהם. מנהלים ומורים אשר ידעו כיצד למנוע מצב של שחיקה או לפחות להקטינה יוכלו ליצור מצב שתפקודן יפגע פחות. המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי המבוסס על שני שאלונים הבודקים עמדות מורים ביחס למגדר שלהם ומידת השחיקה אותה הם חווים ביחס לעבודתם (פרידמן).

שחיקה מתרחשת כתוצאה מלחצים רגשיים מתמשכים בחיים בכלל ובמקום העבודה בפרט המופעלים על הפרט והתכלות משאבי התמודדותו עמם. כשלון הניסיונות להתמודד עם לחצים שליליים מביא את המימד המרכזי של שחיקה – התשישות הנפשית. על אף השימוש הנפוץ והמוטעה במושגים "לחץ" ו"שחיקה" בכדי לתאר את אותה התופעה, ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים. בניגוד ללחץ (או גם דיכאון וחרדה), השחיקה אינה זמנית. במילים אחרות, היא איננה נעלמת גם כאשר גורם הלחץ המקורי מפסיק לפעול (Melamed, et al.).

המושג "שחיקה", בהקשר למצבי עבודה נקבע ע"י Freudenberger אשר השתמש במושג על מנת לתאר סיטואציה של הפחתה פיזית ורגשית הנובעת מתנאי עבודה. ארונסון ופיינס (Aronson & Pines) הרחיבו את ההגדרה ובנוסף להפחתה פיזית ורגשית, כללו בו גם תפיסה עצמית שלילית, עמדות שליליות כלפי עבודה, חיים ואנשים אחרים (Aronson & Pines).

מכיוון שלקוחותיהם של המורים הם בעיקר ילדים צעירים או מתבגרים, אשר לא מסוגלים להתמודד עם תופעות הלחץ והשחיקה של המורים כפי שתוארו, ישנה חשיבות רבה לאתר את גורמי הלחץ ועוצמת השחיקה בעבודת המורים ולהביא את ציבור המורים למודעות גבוהה יותר בנוגע לתופעות הללו (רייכל).

מבחינת מגדר, מורות נשחקות מהר יותר מאשר מורים, אחת הסיבות שניתן לתת להסבר ההשערה הזו היא מכיוון שלרוב נשים סוחבות איתן מטען של הבית, המשפחה, הבעל, הילדים לעבודה. כמו כן לנשים יותר קשה לעשות את ההפרדה בין סיפורים אישיים קשים של תלמידים לבין העבודה, הן נוטות יותר ליצור אמפטיה וכן לקחת ללב כאשר תלמיד/ כיתה שלמה מפריעה להן או נכשלת בחומר מסוים.

המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי המבוסס על שאלון עמדות. שיטת מחקר זו נבחרה כיוון שהנושאים הנחקרים דורשים דגימה רחבה של אוכלוסייה. שימוש בשיטה כזו עוזר בהערכה מהירה של הנבדקים ובאמצעות דגימה של אוכלוסייה גדולה יחסית ניתן ללמוד על מגמות דומות בקרב יתר אותה אוכלוסייה.

השערת מחקר

קיים קשר ליניארי בין מגדר המורה לבין מידת שחיקתו, כך שהמורות ביחס למורים- שחיקתן גבוהה יותר. 

חלק א': שחיקה בעבודה

לפניך היגדים. בכל אחד מהם יש לבחור באחת מתוך שש אפשרויות. אנא סמן/י

ב – x את המספר המתאים ביותר להתייחסותך האישית:

חלק ב: מגדר המורה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרץ-לזרוביץ, ר.; פוקס, א. "למידה שיתופית בכיתה". חיפה: אח.

וורגן, יובל. "יישום "חוק השילוב" בשנת הלימודים תש"ע", מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט

וינקלר, רחל. "שילוב תלמידים חריגים במסגרת הלימוד הרגילה", הגיגי גבעה, ט, עמ' 209-197

חן, ד', (עורך). בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך.