‏280.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי בולטות האיום הגרעיני האיראני בקרב דור שני ושלישי לניצולי שואה?

תוכן העניינים:

מבוא. 

השערות המחקר. 

מבוא ספרותי 

שיטה. 

משתתפים..

מדדים.. 

הליך. 

עיבוד הנתונים.. 

תוצאות. 

ניתוח תוצאות השערות המחקר. 

דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

המחקר דן בבולטות האיום האיראני בקרב דור שני ושלישי. עד כה מאפייני הדור השני והשלישי נחקרו במספר תחומים פסיכולוגיים אשר הראו כי בשל העברה בין דורית אנשים אלו רגישים יותר במצבים מסויימים בחייהם. הספרות המחקרית עד היום לא התייחסה להשפעות האיום האיראני בכל הנודע להתנהגות הדור השני והשלישי בהתייחס לסוגי הבולטות- בולטות מסוג ראשון ושני. במחקר השתתפו 82 אנשים אשר הורכבו מארבע קבוצות –דור שני, דור שלישי, ילדים שמשפחתם לא עברה את השואה, נכדים שסביהם לא עברו את השואה. הקבוצות ענו על שאלון תרחיש עולם עוין, שאלון חרדה, שאלון בולטות השואה ובולטות האיום האיראני. כל שאלות המחקר אוששו מלבד שאלה אחת, כאשר ניתן לראות כי בני הדור השני והשלישי חווים את האיום האיראני שונה משאר האוכלוסיה. תרומת המחקר מתבטאת בחדשנות שלו בחיבור בפעם הראשונה את בולטות השואה, בולטות האיום וכיצד הם נתפסים על ידי בני הדור השני והשלישי של ניצולי השואה. 

עבודה זו תנסה לבחון כיצד דור שני ושלישי לניצולי השואה מתמודדים עם מצב קיצון כמו: איום על מדינת ישראל, דוגמת האיום הגרעיני האיראני. האם קבוצה זו תופסת את האיום בשונה מקבוצת ההשוואה, כמאיים יותר? כרלוונטי יותר? האם הם 'רגישים' יותר מיתר האוכלוסייה? האם ישנו קשר בין בולטות האיום האיראני לבין בולטות השואה בחיי היום יום בתפיסתם של אנשים אלו?

בעבודה זו נתבסס על ההנחה כי קיימת העברה בין דורית של טראומת השואה. מהניצולים לילדיהם, לנכדיהם ובכלל. העברתה של טראומת השואה הודגמה אצל מספר רב של חוקרים: Kellermann () מנה 4 תיאוריות להעברת טראומת השואה וטען ל'העברה הורית' שלה.

לפיו, אוכלוסייה זו (אליה הועברה הטראומה), בהשוואה לאנשים אחרים שסובלים מבעיות רגשיות, מתאפיינת לכאורה בהפרעות מסוימות המתמקדות פחות או יותר בקשיים בהתמודדות עם מצבי דחק וברגישות מוגברת לתסמונת פוסט טראומטית. לפיו, ישנה אצלם ציפייה שיתרחש אסון, קיים פחד מפני שואה שנייה ומודגמת התעסקות במוות.

במחקרם של Yehuda ושותפיה עסקו בפגיעות תסמונת פוסט-טראומטית בקרב צאצאי הניצולים. ממצאי מחקרם הדגימו פגיעות בסיכון גבוה ל- PSTD וסימפטומים פסיכיאטרים אחרים בקרב דור שני. כלומר, הומחשה העברה של טראומת השואה ופגיעות/רגישות אצל צאצאי הניצולים. במחקרם של Brom ועמיתיו החוקרים דנים, בין היתר, בתיאוריית העולם הצודק של Lerner , בהיתכנותה של תסמונת פוסט-טראומטית כרונית ובאפשרות של שינוי אישיותי ממש. לענייננו, החוקרים מדווחים כי בקרב דור הניצולים (דור ראשון) העולם נתפס עוין יותר, אנשים הוגדרו על ידם כ'לא מיטיבים', האירועים בחייהם  ובכלל נתפסו על ידם כרנדומאליים. זאת, בעיקר ע"י ניצולים המטופלים בארגון "עמך". יהיה מעניין לבחון מה יהיו הנחותיהם של דור שני ושלישי לאור העובדה שהטראומה מועברת על הסימפטומים השונים הנלווים אליה.

גם van IJzendoorn, Bakermans-Kranenburg, and Sagi-Schwartz טענו אמנם כי לא מצאו בעיות תפקודיות בקרב בני הדור השני לניצולי שואה, אלא אם היו סיבות נוספות למתח בחייהם, דוגמת מחלה. בדומה להם, Shmotkin, Goldberg, Shrira, and Palgi מצאו כי בקרב הניצולים קיימת חסינות, המאפשרת להם תפקוד רגיל ו'נורמטיבי' בחיי היומיום, ומצד שני  הודגמה חולשה ספציפית למאורעות קשים העשויים להזכיר את חוויותיהם בשואה.   מחקר נוסף של Scharf מצביע על האפשרות שגם הדור השלישי מראה עמידות נמוכה למצבי לחץ. במחקרה גברים בני דור שלישי שהתמודדו עם הטירונות הצבאית דורגו ע"י חבריהם לשירות כמתמודדים פחות טוב.

כמו-כן, נציג בעבודה זו מחקרים קודמים המצביעים כי קיים הבדל משמעותי בתפיסת השואה בין דור שני לניצולים לבין קבוצת השוואה. לדוגמה, במחקרן של Sorscher and Cohen הן הראו כי בני דור שני לניצולים עסוקים יותר ביצירת דימויי שואה, כגון - חלומות, מחשבות ואסוציאציות בנושא השואה, מאשר קבוצות השוואה (שאלון בולטות שואה). Ofer, הציגה הבחנה ברורה בין תפיסת זיכרון השואה של ניצולים וצאצאיהם הפעילים ועסוקים בהנצחת השואה יותר מאשר קבוצת ההשוואה אשר רואים בשואה היסטוריה לאומית ולא אישית. מחקר נוסף קבע כי בני ניצולים נוטים יותר לבקר במחנות ההשמדה ומספרים את חוויות השואה כחוויות אישיות משפחתיות.

מצגת על דור שני לשואה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 צי     נמון, א. מחיקון. הוצאת חלונות עמד 29) .

בר    און, ד.בין הפחד לתקווה- סיפור חיים של חמש משפחות ניצולי שואה שלושה דורות במשפחה. ת"א: בית לוחמי

.הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד       .