‏390.00 ₪

לגבי ההיגד "אני מוכן לשלם בין 250-150 שח לחודש למנוי לילד" ברור שהציונים היו נמוכים ונעו בין 1.2- 0.7 בין גברים לנשים וצעירים נתנו רק 0.1.

כלומר גברים ונשים התפלגו די דומה בקשר למוכנות לשלם על חדר כושר לילדים אך ברור שהמחיר חייב להיות כ 100-150 שח לחודש למנוי.

לדעתי הדבר אפשרי ואף כדאי בטווח מחירים זה וזאת לאחר שסקרתי תופעות כלכליות דומות בעולם. לאור כל זאת אני ממליצה למנהלים של חברות השקעות וקרנות הון סיכון וגידור להשקיע בפרוייקט.

חדר הכושר לילדים שיוקם בגבעת שמואל יהווה מרכז ייחודי מסוגו בארץ שיציע מתקנים, תכנים מקצועיים ואווירה, שיהיו ייעודיים לגילאים 0-14. חדר הכושר שיתנהל ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ישלב בין אימוני כושר גופני החיוניים להתפתחות בריאה ותקינה של הילד לקראת בגרותו הפיזית, לבין אווירה חברתית ייחודית לגילאים הצעירים. בשונה ממתחריו, ינהג חדר הכושר החדש באופן מקצועי ו"בוגר" יותר כלפי המתעמלים הצעירים – חדר הכושר לא יתנהל על בסיס חוג המאפשר אימון בימים ושעות ספציפיים, אלא יתפקד כחדר כושר רגיל לכל דבר ועניין, תוך שימת דגש על התכנים המקצועיים הספציפיים לאימון ילדים ועל אווירה צעירה ותוססת.

מטרת עבודה זו – גיבוש תפיסת עבודה המתבססת על תיאוריות בתחומי שיווק ומנהל עסקים בכל הנוגע לפרסום, תמחור, מיצוב ובידול של חדר הכושר החדשני.

חזון חדר הכושר

להיות למרכז מוביל מסוגו בתחום אימון ילדים בחדרי כושר. להקים מתקן מתקדם ומאובזר במיטב הציוד שיספק שירות הכוונה וייעוץ מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר עבור קהל המתאמנים הצעירים.

האופק העסקי

בתוך שנה יבסס חדר הכושר מתחם אימונים מתקדם ואיכותי ובו גרעין מתאמנים קשה שיספק שקט כלכלי לטווח ארוך. בתוך שנתיים השאיפה היא הלרחיב את חדר הכושר לכמות של לפחות שלוש מאות מנויים.

תיאור השוק והתחרות

על פניו נדמה כי שוק הספורט לילדים עמוס במתחרים: קיימים מאות סוגים של חוגים ופעילויות במרכזים שונים ואף חדרי כושר המקיימים מתכונות כאלו ואחרות עבור ילדים. אך חדר הכושר החדשני בגבעת שמואל יכניס אל השוק תפיסה חדשה שטרם נולדו לה מבצעים – חדר כושר שיתנהל באופן סטנדרטי לגמרי בעבור ילדים ולא כחוג שעות וימים קבועים. יחס "בוגר" ו"רציני" שכזה עבור המתאמנים הצעירים יהווה את 1 ממוקדי המשיכה המרכזיים ויוזכר באופן אינטנסיבי בשיטת השיווק של חדר הכושר.

על-פי נתוני ארגון מועדוני הבריאות והכושר העולמי (IHRSA), ענף זה הוא תעשייה שמגלגלת כ- 12.2מיליארד דולר בשנה. בארצות-הברית הוא המפותח ביותר מסוגו בעולם, ומאופיין בריבוי רשתות שמונות מיליוני מנויים במאות מועדונים.מרבית הרשתות הן חברות-בנות בתאגידים שנסחרים בבורסה, ומנוהלות על-ידי מנהלים מקצועיים, שלא באו בהכרח מענף הספורט.

בארצות-הברית, הענף מונה היום 17,807 מועדונים, ומספר המנויים מגיע ל -33.8 מיליון (52% מהםנשים).

בשנות השישים, כאשר ענף הכושר בארה"ב החל לתפוס תאוצה ולהתפתח, היו מועדוני הכושר נחלתם של גברים בעיקר. היום, כאמור, 52% ממנויי המועדונים בארה"ב הןנשים. קבוצת הגיל השכיחה היא 54-35 (36.5%), גילים 34-18 - 31%, 22.5% הם גילאי +55, 6% הם בני-נוער בגילים 17-12 ו- 4% ממעגל המתאמנים הם גילאי 11-6.

אנגליה וגרמניה הן השווקים המובילים באירופה. באנגליה עומד מספר המועדונים על 2631 מועדונים ו-3.4 מיליון מנויים (7% מכלל האוכלוסייה), ובגרמניה 6,500 מועדונים עם 4.6 מיליון מנויים (5.7%). שני שווקים אלה מגלגלים כל 1 כ-2.4 מיליארד דולר בשנה. שוק המועדונים בצרפת וספרד מונה 2000-1500 מועדונים מסחריים 2-1.5 מיליון מנויים, בהתאמה.

3.2 סקירה על תעשיית מכוני הכושר בישראל:

ענף מועדוני הבריאות והכושר במדינה החל את צעדיו הראשונים לפני קצת יותר משני עשורים. עד סוף שנות השמונים, התאפיין הענף בחדרי כושר למפתחי גוף, לשרירנים חובבים ולספורטאים שנהגו להתאמן במקומות קטנים ושוליים, שצוידו בעיקר ב'ערימת ברזלים'. אוכלוסיית המתאמנים התאפיינה בדר"כ בגברים גילאי 35-16, ולמעט בכמה חדרי כושר כשירותים נלווים בבריכות השחייה, לא היה ייצוג ראוי שלנשים בענף זה. בשנות התשעים הלך הענף והתפתח באופן משמעותי, ו- 5-4 השנים האחרונות מאופיינות במגמת התעוררות משמעותית. כיום מוערך מספר מועדוני הכושר במדינה בכ- 1,200 מתקנים: ממועדונים ללא כוונות רווח, כאלה שבמתנ"סים, בבתי-ספר, בחברות עובדים, במגורי יוקרה - ועד למרכזי ספורט ומועדונים גדולים ומפוארים, שמשרתים אלפי לקוחות. בסך-הכל, כמות המתאמנים (מנויים ושאינם מנויים) המבקרים במתקני הכושר במדינה מוערכת בכ- 650 אלף פעילים.

מזה שנים רבות ממוקד ענף מועדוני הכושר בנושא שימור לקוחות, שמהווה את המדד המשמעותי ביותר להצלחה בענף. מחקרים של IHRSA הראו כי לתחושת ההשתייכות של המנוי (משפחה, חברים וחברים לאימונים) ולמידת ההתעניינות של צוות העובדים במועדון - השפעה מכרעת על המוטיבציה להתמיד באימונים, ומכאן גם על מידת נאמנותם של המנויים למועדון. בישראל, על-אף ההתעוררות הקיימת בענף בארבע-חמש השנים האחרונות, שימור הלקוחות המשוער במועדוני הכושר המקצועיים עומד על כ- 45% בממוצע.(פיליפס,תמרי)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Bullok, R.. Establishing a new business for leisure times. Business & Postmodernism 5, p 197-199

DellaVigna, Stefano, Malmendier J., Ulrike . Paying Not to Go to the Gym. American Economic Review, vol.96 Iss.3

Wallach, R. Time schedules in business. Business & Post modernism 5, p 124

צבר-בן יהושע,נעמה(. מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר, עמ' 45

שקדי, א'  מילים המנסות לגעת. תל-אביב: רמות- אוניברסיטת תל אביב. 69-71.