‏90.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד בא לידי ביטוי שימוש בטלפונים סלולאריים בקרב בני נוער הבדלים בין בנים לבנות?

שימוש בטלפונים סלולאריים בקרב בני נוער הפך לחלק מתרבות הפנאי שלהם. מרכזיותו של הפנאי בחברה נובעת, מכך ששינויים בדפוסי הפנאי משפיעים בו זמנית על אופן הארגון החברתי, על המבנה החברתי ועל מאפייני התרבות בחברה. לפנאי יש גם השתמעויות כלכליות, לאור העובדה שפעילויות הפנאי כרוכות ברובן בהוצאה כלכלית, מה עוד שעבודתם של חלק מאיתנו היא הבסיס לפעילויות הפנאי של אחרים. לפנאי יש השפעה מרכזית על שינויים בתפקודם של מוסדות חברתיים חברים כמו משפחה, דת, ותקשורת ההמונים.

(כ"ץ וינוביצקי)

במרוצת השנים הפך הפנאי למוסד חברתי המושפע ממוסדות חברתיים אחרים אך גם משפיע עליהם לא במידה מועטה. לדוגמא, קיומו של המוסד הפוליטי מותנה במידה רבה בכמות הזמן הפנוי ממחויבות אישית העומדת לרשות הפרטים בחברה. אמצעי התקשורת שהם מוסד חברתי רב עוצמה בחברה המודרנית, מתחרים זה בזה על לבו של קהל צרכני פעילויות הפנאי. תעשיית הפנאי היא אחת מאופני הייצור הדומיננטיים והרווחים ביותר בחברה הישראלית. (כ"ץ וינוביצקי)

הנתונים המצטברים בישראל על הפנאי מראים שהוא גדל והולך לא רק מידי עשור אלא גם מידי שנה ושנה. בעשור האחרון של המאה ה- 20 גדל הפנאי מאוד, ובראשית האלף החדש שיעור הפנאי גדול יותר מאשר זמן העבודה בשכר.

הסלולר הוא חלק מתעשיית התרבות. השיח הדומיננטי, המונחל בין היתר בעזרת המדיה, הוא מונופוליסטי, והצלחתו היא ההשלמה של בני החברה עם המונופול. לשון אחר, השיח הפומבי מגלם את ההגמוניה של הערכים הדומיננטיים, מחזק אותם ומשעתק אותם עבור כל בני החברה.. (אדורנו)

לפי תיאודור אדורנו תעשייני התרבות מעוניינים להפיץ את מוצריהם לקהל הרחב ככל האפשר כדי להגדיל את רווחיהם. לשם כך הם חייבים לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר ולהיצמד לנוסחאות הפשטניות והוולגריות ביותר.

(אדורנו)

תעשיית התרבות לפי אדורנו מפיקה תוצרים בקו ייצור אחיד (שבלונות) כאשר המגמה היא להראות כיצד התוצרים האלה, שהם בעצם דומים אך שונים לחלוטין.

אדורנו טוען שהתוצרים הללו דומים היא כלכלית, שיקולים כלכליים עומדים מאחורי התעשייה. תרבות אמיתית אמורה לבטא משהו אותנטי. היא אמורה לעורר דיון אמיתי ואפילו מחאה כלפי הסדר החברתי הקיים. התפקיד של תוצר תרבות אמיתי היא להיות חתרנית, לגרום לנו לחשוב וכל הזמן להתפתח. כי אם היא לא חתרנית היא מקבעת את המצב הקיים.

תעשיית התרבות לפי אדורנו לא יוצרת דיון כזה אלא יוצרת אשליה כאילו יש דמוקרטיה ושיוויון. אבל בפועל אנו מקבלים את אותו הקול.

מחיקת ההבחנות:

אדורנו טוען שבעבר היו לנו שני סוגי תרבות שהיה להם תפקיד מאוד מהותי בהתפתחות של החברה. מצד אחד היה לנו את התרבות העממית ומצד שני את התרבות הגבוהה ולשניהם היה תפקיד – לשמש כאלטרנטיבה לתרבות המוכרת, הפופולארית. בתרבות הגבוהה היה קיים תמיד האוונגרד (החדשנות). התרבות העממית (לפי ויליאמס – התרבות השיורית) מעצם קיומה היא מהווה אלטרנטיבה. כי תמיד אפשר לחזור אליה, לחזור אחורה. (ויליאמס)

מה שתעשיית התרבות עושה, היא בולעת את התרבות הגבוהה והעממית לתוכה והופכת אותה לחלק מהתעשייה. וככה הם מאבדים את כוחם. בשונה מויליאמס, אדורנו טוען שאז נוצר מצב של "אין בחירה" – של מצב אחד ללא בחירה. ואילו ויליאמס טוען שמתקיים כל הזמן "משא ומתן" – ההגמוניה שואבת לתוכה את הקולות האחרים, אך לא בולעת אותם.

(ויליאמס), (אדורנו)

החברה בת זמננו: אדורנו שייך לאסכולת פרנקפורט, שבא כנגד התפיסה הסוציולוגית (נגד שימושים וסיפוקים, הגישה הפונקציונליסטית וכו'). הגישה הסוציולוגית טענה שהטקסטים של התרבות הפופלארית ממלאים צורך (אם יש הרבה תוכניות כמו כוכב נולד – סימן שזה ממלא צורך מסויים בחברה). ההבדל הוא – שלפי אסכולת פרנקפורט בה נטען שהתרבות הזו אינה ממלאה צורך אמיתי אלא צרכים מיידיים, ואפילו מזוייפים ובעצם התפקיד שלה הוא לשמר את המצב הקיים. (אדורנו)

נעורים דיגיטאליים : נעורים דיגיטאליים מושג אותו תבע יעקב הכט, מיועד להגדיר את המיקום המדויק של בני הנוער במודל החברתי הכללי. לראשונה בהיסטוריה של האנושות בני הנוער אשר גדלים בסביבה דיגיטלית, מסתגלים טוב יותר מהמבוגרים לשינויים התמידיים ולטכנולוגיות החדשות. הם יודעים משמעותית יותר מהמבוגרים על החידושים הטכנולוגיים וחשופים להם יותר. בני הנוער מבינים את הפוטנציאל האדיר אשר טמון בתקשורת המתפתחת. בני הנוער הופכים בהדרגה לכבולים פחות אל המנגנונים הפורמאליים וחוקיהם, הם הופכים לפתוחים יותר לקבלת פעילות חברתית אשר אינה פורמאלית. בני הנוער אשר משתייכים לנעורים הדיגיטאליים מאופיינים בקטגוריות הבאות: אלו נולדו וחונכו בסביבה דיגיטלית מתקדמת, מילדותם היו פתוחים למשחקים וירטואליים, לרוב הם עוסקים במדע בדיוני ומתעניינים בהתפתחויות הטכנולוגיות בעולם, לובשים ומעודכנים במיטב האופנה העולמית, הם נוטים ליהנות מהמדיה האינטראקטיבית יותר וכמובן מחוברים לטלפון הסלולארי בצורה שוטפת.מרבית בני הנוער כמו גם ההורים מסכימים עם העובדה כי ילדים יודעים לתפעל את עולם התוכן הסלולארי והאינטרנט טוב יותר בצורה ניכרת מאשר הוריהם. (אופיר אורנה)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אופיר אורנה, תיק תקשורת: מתבגרים עם התקשורת.

ויליאמס, ר. "בסיס ומבנה על בתיאורית התרבותית המרכסיסטית" בתוך כ"ץ, א. וינוביצקי, י. (עורכים), תרבות תקשורת ופנאי בישראל, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 53-39.

Elkind, David. The Reality of Virtual Stress. CIO Magazine, Fall/Winter