עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה בנושא פשיעה מקוונת באינטרנט, עברייני אינטרנט ארה"ב, ישראל, עבירות סייבר, פשע קיברנטי (עבודה אקדמית מס. 9153)

‏290.00 ₪

35 עמ'.

עבודה בנושא  פשיעה מקוונת באינטרנט, עברייני אינטרנט ארה"ב, ישראל, עבירות סייבר, פשע קיברנטי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פשיעה מקוונת באינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא  

אכיפת פשיעה מקוונת בינלאומית ברשת האינטרנט  

הוראות האמנה מתמקדות בשלושה תחומים: 

הענישה בארה"ב בעבירות אינטרנט ודואר זבל במחשבים  

עבירות מרמה  

ענישת עברייני אינטרנט בדין הישראלי 

חוק עזרה משפטית בחקירת עבירות אינטרנט  

צווים להמצאת חומר אינטרנטי המצוי מחוץ לתחום השיפוט  

חיפוש אקס-טריטוריאלי במחשב בהסכמה  

סמכות מקומית  

עבירות בהקשר לאתר אינטרנט הנגיש לציבור 

עבירות הימורים באינטרנט  

סיכום  

ביבליוגרפיה  

התפתחות האינטרנט בשנים האחרונות מעסיקה את מערכת המשפט באופן אינטנסיבי. הוויכוח הבסיסי ביותר נסוב סביב השאלה האם יש לראות את משפט האינטרנט ("internet law" או "cyber law") כענף משפט עצמאי או שמא אין האינטרנט אלא התפתחות טכנולוגית חשובה, המצריכה התייחסות מתאימה של מערכת המשפט, אך זאת ותו לא – דהיינו אין לראותו כנקודת מפנה בעולם המשפט.

 על פי הגישה הראשונה, שתכונה הגישה ה"מהפכנית", ניתן להתבונן על משפט האינטרנט כעל ענף משפטי עצמאי, שבמסגרתו מתפתחות דוקטרינות עצמאיות משלו ועקרונות מנחים ייחודיים בעוד שהדוקטרינות המשפטיות הישנות אינן מתאימות לו, או לפחות עליהן לעבור בחינה מחודשת בטרם ייושמו. בנוסף, במסגרת הגישה ה"מהפכנית" התפתחה תפיסה של ה-cyberspace כ"מקום" נפרד (תפיסה בעלת השלכות לענייני סמכות שיפוט ולעניין קביעת סטנדרטים משפטיים, קהילתיים).

 על פי הגישה השניה, שתכונה הגישה ה"צנועה", אין לראות את ה-"cyberlaw" כתחום משפט העומד בזכות עצמו. כדברי השופט האמריקני Easterbrook;

בהתאם לגישה ה"צנועה", האינטרנט איננו אלא מדיה חדשנית, שאמנם מעסיקה רבות את מערכת המשפט בשל השימוש התדיר בה, אך המשפט יוכל בסופו של דבר להתמודד עמה בכליו הקיימים. מעבר להצדקות התיאורטיות שכל אחת מהתפיסות הללו מנסה לטעון לטובתה, הגישה ה"צנועה" יכולה לטעון גם להצדקה פרקטית, לפיה עד שיפותחו דיני אינטרנט ייחודיים, כנדרש על פי הגישה ה"מהפכנית", יישארו עברייני האינטרנט חופשיים לדרכם ללא הרתעה אכיפתית מעשית. אין ספק, כי נקודות המוצא הללו משפיעות על דרך ההתמודדות עם הבעיות המשפטיות הפרקטיות המתעוררות ביחס לשימוש באינטרנט.

מערכת המשפט נדרשת להתייחס ביתר שאת לאספקטים הפליליים הייחודיים של התפשטות האינטרנט. עבריינות ברשת האינטרנט מעלה שאלות של משפט בינלאומי, הנובעות מאופיו כרשת מחשבים חובקת עולם. עקרונות יסוד רבים של המשפט הפלילי מצריכים בחינה מחדש והתאמה (על פי הגישה ה"צנועה") או שינוי של ממש (על פי הגישה ה"מהפכנית"). פעולות, התנהגויות והתבטאויות רבות באינטרנט מצריכות פיקוח והגבלה.

באינטרנט קיים "בום" של פרסומים פורנוגרפיים, פרסומי הסתה ("hate speech"), הטרדות מיניות, מעשי חדירה לפרטיות וכן הימורים בלתי חוקיים, וכיו"ב עבירות פליליות. שומה על מערכת המשפט לתור אחר פתרון לבעיות אלו. אמנם הבעיות אינן חדשות, לידתן לא עם התפשטותו הבינלאומית של האינטרנט, ואולם עתה הן מועברות למדיה שלא מאפשרת פיקוח בכלים הישנים שיש למערכת המשפט להציע. הכישלון בהתמודדות עם עבירות אלו נמדד במבחן התוצאה, והתוצאות מדברות בעד עצמן. לפיכך, על מערכת המשפט לדון בשאלת הרגולציה באינטרנט.

 דיון זה מורכב בעצם משתי שאלות. השאלה האחת עניינה בשיטת הרגולציה – האם על המערכת הרגולטורית להיות בינלאומית, מדינתית, עצמית, או שמא יש להימנע מקיומה של כל מערכת רגולטורית ולהותיר את פעולת הויסות לכוחות השוק. השאלה השניה, שראוי לדון בה לאחר ליבון השאלה הראשונה, עניינה בברירת הפרסונות עליהן ראוי להטיל את האחריות הפלילית למניעת ההתנהגויות האסורות. בהקשר זה יש לבחון תחילה את יכולתה הטכנית של כל פרסונה למנוע התרחשות עבירות פליליות. לאחר מכן, יש לדון בשאלה האם ראוי מבחינה ערכית להטיל על אותה פרסונה אחריות פלילית ומה תהיינה השלכותיה של קביעת משטר אחריות שכזה. אף אם התשובה לשאלה האחרונה תהא שלילית, קרי שיימצא כי לא ראוי להטיל אחריות פלילית על פרסונה מסויימת, עדיין יש מקום לשאול האם ניתן לפצות את הנושא באחריות הפלילית על טרחתו בפעילותו המונעת.

האינטרנט מציב אתגר לרשויות אכיפת החוק בכמה מובנים. תופעות הפשיעה באינטרנט אינן זהות לאלו שבעולם הממשי במובנים רבים. קבוצה חדשה של עבירות באה לעולם – עבירות נגד מחשב, בהן המחשב וחומר המחשב האגורים בו, הופכים ל"קורבנות" העבירה. בקבוצה זו, ניתן למנות את עבירת החדירה לחומר מחשב שלא כדין, עריכה והעברה של נגיף מחשב, שיבוש והפרעה לחומר מחשב ועוד.

יתר על כן, קבוצה אחרת של עבירות, מן העולם הישן, הועתקה למרחב הממוחשב ותפוצתן עלתה. בקבוצה זו, של עבירות באמצעות-מחשב, או עבירות מסתייעות-מחשב, ניתן למנות למשל את העבירות של פרסומי תועבה מיניים, הימורים מקוונים, גניבות מידע, פגיעה בפרטיות וכדומה. עבירות אלו כאמור התקיימו גם בעולם הממשי, אולם מאפייניה של רשת האינטרנט, כגון אנונימיות (יחסית) של הגולש, נגישות המידע, היכולת לחדור למחשבים מרוחקים במדינה אחרת ועוד – עודדו ביצוע עבירות אלו באמצעות הרשת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 L. Lessig, “The Law of the Horse: What Cyberlaw Might Teach”, 113 Harvard Law Review 501

אסף הרדוף "דיני העונשין גולשים באינטרנט: היסוד הפיזי הווירטואלי", הפרקליט

ח. ויסמונסקי, "הימורים באינטרנט – דין ישן וחדש", רשימות בנתיב קנייני הרוח – השנתון למשפט, תקשורת וטכנולוגיה, בעריכת ע. פרידמן וי. סיוון (הוצאת פרלשטיין-גינוסר בע"מ), כרך 1

י. קרניאל וח. ויסמונסקי, "חופש הביטוי, פורנוגראפיה וקהילה באינטרנט", מחקרי משפט כג(1) 259 

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת