‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הצעת חוק יסוד היפוטתי חובות אזרחיות?

תוכן עניינים

מבוא. 3

האילוצים על אזרחות דמוקרטית. 4

מקרה הוחן להשוואה : הצעת חוק יסוד היפוטתית זיהוי ביומטרי 6

האיזון החוקתי של חוק היסוד ההיפוטתי 9

חוקי יסוד היפותטיים נוספים : שינוי חוקי הבחירות והפרדת הרשויות, כח יתר לשופטים ולכנסת. 11

חוק השבכ אל מול חוקי היסוד מ 1992 לפני ואחרי המהפיכה החוקתית. 11

זכויות אזרחיות. 16

החובה לעבוד כחובה אזרחית. 18

ביבליוגרפיה. 21

תפישת האזרחות בדמוקרטיה מניחה את הזכות ואת היכולת של הפרטים להיות חופשיים בתחום הפוליטי, ואת הרצון שלהם לממש את חירותם זו באמצעות ממשל וניהול עצמי של החיים המשותפים.

התכנים של החיים המשותפים ומשמעותם יכולים להיות שונים ומגוונים בין חברות ומדינות. יש חברות התופשות את משמעות קיומן במונחים דתיים, יש המתבוננות בעצמן במונחים היסטוריים ויש המדגישות את ההיבטים החברתיים והכלכליים של הקיום המשותף. גם בתוך כל מדינה יכול כל אזרח, או יכולה קבוצה של אזרחים, לשאוף לקדם תפישה מסוימת - דתית או אידיאולוגית של החיים המשותפים - מתוך מחויבות לכיבוד החוק והכללים המבטיחים תחרות חופשית בין אמונות ודעות על ליבם של אזרחים.

השותפות האזרחית בכינון וניהול ממשל עצמי אמנם כוללת את הדאגה לרווחת הפרט, אך היא חורגת מן ההתייחסות הצרה לאינטרסים הפרטיים של כל אזרח. כעניין מעשי ויומיומי, הממשל העצמי עוסק בהכרח גם בענייני ובצורכי הציבור, כמו ביטחון, בריאות ציבורית, ניקיון, רווחה וכיו"ב. אך למען שמירת מסגרת מוסכמת של שיתוף פעולה מעשי בין אזרחים לצורך ניהול החיים היומיומיים בדמוקרטיות, הממשל העצמי, בדרך כלל, אינו מכוון לתת מענה לשאלות בסיסיות או לעסוק בהכרעות נחרצות בקונפליקט בין אמונות ואידיאלים או במחלוקות על שאלת הדרך לגאולה, שהביאו לשפיכות דמים במדינות אירופה במאה ה17-. תחום זה נתון כולו לפעולה החופשית של הפרטים והקבוצות במישור החברתי. משום שתפקידי הממשל העצמי רחבים מטיפול באינטרסים הפרטיים של האזרחים, אך מצומצמים מן הדאגה למימוש אידיאלים רוחניים, אמונות נשגבות או אידיאולוגיה ספציפית - הפונקציה האזרחית בדמוקרטיה ממוקמת בדרך כלל באמצע: בין האינטרס העצמי הפרטי לבין אמונות חובקות עולם[1].

גם עבור המיעוט הערבי בישראל (ומיעוטים אחרים), האתגר של האזרחות במדינת ישראל הוא חדש וקשה. בשל הנסיבות ההיסטוריות של הקמת מדינת ישראל וחלוקת הארץ, נמצא הציבור הערבי בישראל בפני ברירות לא פשוטות של עיצוב זהותו וזיקותיו הדתיות, הלאומיות והאזרחיות. במצב זה, לצד הזכויות של המיעוט הערבי כקולקטיב, הזכויות האזרחיות של המיעוט הערבי להשתתף בממשל העצמי של האזרחים במדינת ישראל הן תנאי חשוב לנכונותו - כנכונותם של כל האזרחים - לקבל את המדינה וחוקיה כמסגרת למימוש הזכויות והחובות האזרחיות (פלד).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מנחם גולדברג, חופש העיסוק והגבלתו 57-62

ברק, א', פרשנות במשפט: תורת הפרשנות הכללית , ירושלים: נבו.

מיל, ג' ס', על החירות , ירושלים: מאגנס.

רובינשטיין, א', המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל , מהדורה חמישית, בעריכת א' רובינשטיין וב' מדינה, תל אביב: שוקן.