עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית השמנת יתר בישראל ובעולם, הפרעות אכילה (עבודה אקדמית מס. 9147)
290.00 ₪
37 עמ'.
תוכן עניינים
מבוא.
הפרעות אכילה.
השמנת יתר.
מדידת השמנת יתר.
אפידמיולוגיה של ההשמנה.
אתיולוגיה של ההשמנה.
סכנות בריאותיות.
מנגנוני ויסות אכילה.
אלקסתימיה וסומאטיזציה.
הפרעת אכילה ואלקסתימיה.
אלקסתימיה בהקשר משפחתי
קוגניציה חברתית: מנטאליזציה של אפקטים, זיהוי אפקטים והתחום הבין אישי במטופלות הסובלות מהפרעה על הספקטרום של Binging/purging
הגורמים להשמנת יתר.
השמנת יתר בישראל.
שיעורי ההשמנה על-פי גיל, מיו ומעמד סוציו-אקונומי
ילדים.
שיעורי השמנת-יתר לעומת קו העוני
עלויות הטיפול במחלה בישראל.
שיעורי השמנת יתר בארה״ב, בריטניה ואוסטרליה.
התערבות המדינה.
ארה״ב.
דרכים נוספות להתערבות המדינה.
רשימת מקורות.
ביבליוגרפיה.
נספח - דרכי החישוב של השמנה והשמנת-יתר.
אדון בהשמנת יתר בישראל ובעולם. החיבור מתמקד בהצגת נתונים על התופעה בישראל ובדרכים להתמודדות של מדינות בעולם עם המחלה באמצעות חקיקה או בדרך אחרת.
השמנת יתר (obesity) הגיעה לממדים של מגיפה כלל עולמית: [1] יותד ממיליארד מבוגרים בדחבי העולם סובלים מבעיית עודף משקל, ומהם לפחות 300 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתד.2 3
לשם השוואה, בשנת 1םם5 כ-200 מיליון מבוגרים סבלו מהשמנת יתר. יצוין שיש פערים גדולים בין המדינות בשיעורי השמנת היתר .
יש הערכה שאם לא תינקט פעולה כלשהי לשינוי המצב, בתוך 20 שנה יגדלו בכ-30% שיעורי התמותה בעולם מהשמנה והמחלות הנלוות לה, ומספר מקרי המוות יעלה מ-3 מיליוני איש ל-5 מיליונים מדי שנה .[2]
ככלל, שיעורי השמנת היתר גבוהים יותר בקרב נשים, אף ששיעורי עודף המשקל בקרב גבדים גבוהים יותר מאצל נשים. כמו כן יש קשר בין השמנת יתר ומעמד סוציו-אקונומי : שיעורי השמנת היתר גבוהים יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
גם בקרב ילדים ובני נועד השמנה בגיל הילדות נחשבת למגפה באזורים מסוימים בעולם, ונתונה בעליה מתמדת באזורים אחרים. כיום, על-פי הערכות כ-18 מיליון ילדים בעולם שגילם פחות מ-5 הם שמנים. יצוין כי יש סבירות גבוהה שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים, ויש סבירות גבוהה שיסבלו בעתיד מהשמנת יתר. בסיבות לעלייה במשקל אפשר למנות סגנון חיים הכרוך בפעילות גופנית מופחתת לעומת העבר. ילדים מבלים שעות רבות יותר מבעבר בצפייה בטלוויזיה ומול המחשב; הם נחשפים לפרסומות למזון, בייחוד מזון עתיר שומנים, וצורכים מזון כזה בכמויות גדולות יותר מבעבר.
בעבודה זו ניסיתי לענות על שאלת המחקר:
מהם המאפיינים החברתיים המטבוליים והרפואיים של ההשמנה ותופעת הכבד השומני בחברה המערבית בקרב מבוגרים ובני נוער?
השמנת-יתר (obesity) ידועה כמחלה מטבולית ונחשבת למחלת המאה של העולם המערבי ואף יש הטוענים שהיא הגיע לממדים של מגיפה כלל עולמית. השמנת היתר גורמת למחלות קשות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. אדם משמין כתוצאה מהצטברות שומן בתאי השומן כאשר האנרגיה הנכנסת לגוף במזון גדולה מזו היוצאת בפעילות והעודף הופך לשומן. אחד המושגים היותר מפחידים מהשמנה הוא השמנת יתר. זהו מצב קיצוני של השמנה העלול לגרום גם למוות. השמנת יתר גורמת למחלות לב קשות בגלל הכובד על פעילות הלב וסתימת הוורידים והעורקים(Health Check, Chief Medical Officer, 2002 p 24).
ישנה הערכה שאם לא תינקט פעולה כלשהי בעתיד הקרוב לשינוי המצב, תוך 20 שנה לערך יעלו בכ-30% שיעורי התמותה בעולם מהשמנה והמחלות הנלוות לה, ומספר מקרי המוות יעלה מ-3 מיליוני איש ל-5 מיליונים המתים מהשמנת יתר מדי שנה.
ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בגיל הילדות נחשבת למגפה באזורים מסוימים בעולם, ונתונה בעליה מתמדת בשאר האזורים האחרים. על-פי הערכות כיום יש בעולם כ-18 מיליון ילדים שמנים וגילם הוא פחות מ-5. ניתן לציין כי יש סבירות גבוהה שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים, ויש סבירות גבוהה שיסבלו בעתיד מהשמנת יתר. בסיבות לעלייה במשקל אפשר למנות סגנון חיים הכרוך בפעילות גופנית מופחתת לעומת העבר. הילדים בימינו מבלים שעות רבות יותר מבעבר בצפייה בטלוויזיה ומול המחשב; הם נחשפים הרבה יותר לפרסומות למזון, בייחוד מזון עתיר שומנים, וצורכים מזון כזה בכמויות גדולות יותר מבעבר. השמנת ילדים היא תופעה נרחבת ורבת משמעות מהצד הבריאותי וגם מהצד הנפשי-חברתי. אף שהטיפול בהשמנת ילדים מורכב וקשה, נודעת חשיבות רבה לטיפול בבעיה בגיל צעיר ככל שאפשר אשר ימנע את הסיבוכים של ההשמנה בעתיד. (המזון והתזונה בפועל במשרד הבריאות).
השימוש ב- BMI זכה לקבלה בינלאומית עקב הקשר בין BMI ו- adiposity, BMI והסיכון למחלות ו- BMI ותמותה. ההגבלה העיקרית של מדד זה היא שאינו מבדיל בין משקל שמקורו משומן למשקל שמקורו משריר (Racette et al.). המחקר הנרחב ביותר על הקשר בין BMI ותמותה נערך ע"י Calle et al. (). בוצע מעקב אחר מליון בני אדם שהשתתפו במחקרים. הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 57 שנים. המעקב התבצע במשך 14 שנים. בזמן זה התרחשו 200,000 מקרי מוות. הקשר בין BMI והסיכון לתמותה היה קטן באופן יחסי. באנשים בריאים לא מעשנים ה- Relative Risk (RR) לתמותה היה 2.58 בגברים ו- 2 בנשים בהשוואת הקבוצה השמנה ביותר לאלו במשקל תקין. הסיכון לתמותה היה גבוה יותר בקרב אנשים לבנים בהשוואה לאנשים שחורים. מחקר אחר העריך תמותה הקשורה עם תת- משקל (BMI נמוך מ- 18.5), עודף משקל והשמנה. נמצא שתת-משקל והשמנה, במיוחד רמות גבוהות של השמנה, היו קשורים עם עליה בתמותה ביחס לאלו שבמשקל תקין ואילו עודף משקל לא היה קשור עם עליה בתמותה (Flegal et al).
שכיחות התסמונת המטבולית בקרב האוכלוסיה הבוגרת בארה"ב הוא 22%, שנקבעה ע"י קריטריונים ה – NCEP בהתאם לנתוני ה- III NHNES. השכיחות עולה עם הגיל מ – 6.7% בגילאי 20-29 ל – 43.5% בגילאי 60-69. בחלוקה למינים, בנשים שחורות השכיחות גבוהה יותר לעומת נשים לבנות, ובגברים לבנים השכיחות גבוהה יותר משחורים (Ford et al.).
שכיחות התסמונת המטבולית עולה עם עליה ב- BMI מ- 18% באנשים במשקל תקין ל- 67% באנשים שמנים (BMI מעל 30) (Festi et al).
הכבד משחק תפקיד חשוב במטבוליזם של גלוקוז ושומן. טריגליצרידים ועודפי פחמימות מהמזון שהופכות לחומצות שומן חופשיות, מגיעים לכבד דרך הוריד הפורטלי ומשתחררים בחלקם לזרם הדם. חומצות שומן חופשיות משמשות כמקור אנרגיה או שמאוחסנות ברקמת השומן בצורת טריגליצרידים. במהלך צום או הרעבה, הטריגליצרידים שמאוחסנים ברקמת השומן, עוברים הידרוליזה לחומצות שומן חופשיות ומועברות לכבד, שם הם משמשות ליצירת פוספוליפידים וכולסטרול, או שהן הופכות לגופי קטון שישמשו כדלק לרקמות מחוץ לכבד.
כניסת גלוקוז להפטוציט מתווכת ע"י (2 (GLUT glucose transporter 2. כאשר ריכוז הגלוקוז בוריד הפורטלי גבוה, עליה פרופורציונלית מתרחשת בזרם הגלוקוז להפטוציטים. גלוקוז מאוחסן כגליקוגן או שנכנס למסלול הגליקוליזה כדי לספק פירובט לסינטזת חומצות שומן חופשיות. מאגרי גליקוגן בכבד מספקים גלוקוז במהלך צום או כאשר תכולת הפחמימות בדיאטה נמוכה (Festi et al).
הצטברות של שומנים בתוך ההפטוציטים, בעיקר בצורת טריגליצרידים, מהווה תנאי מוקדם להתפתחות NAFLD. ההפרעות המטבוליות העיקריות שמובילות להצטברות שומן בכבד מורכבות משינויים בקליטה, בסינטזה, בפירוק ובהפרשה של מולקולת השומן, הנובעים מעמידות לאינסולין (Bugianesi et al.). עליה בהעברת חומצות שומן חופשיות לכבד, עליה בסינטזת חומצות שומן חופשיות בכבד, ירידה בחמצון חומצות שומן חופשיות בכבד ו/או ירידה בסינטזה או בהפרשה של VLDL, מייצגים היבטים חשובים של הומאוסטזיס של השומן הקשור ל- steatosis.
הגישות הקיימות לירידה במשקל הן:
- ייעוץ תזונתי לדיאטה מופחתת קלוריות, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי
- טיפול תרופתי
- טיפול כירורגי
בחירת הטיפול תלויה ברמת ההשמנה, שכיחות תחלואות נילוות, נסיונות קודמים לירידה במשקל ומאפיינים רבים הספציפיים לאותו אדם (Lawlor et al.)
גישות תזונתיות בעצם מפחיתות את סך הצריכה היומית. בין אם הדיאטה דלה בשומן או דלה בפחמימות, ההצלחה תלויה בדפיציט הקלורי. דיאטה המכילה 1200 קלוריות היא המומלצת כיוון שזו דיאטה איתה אפשר להחזיק מעמד לאורך זמן (Racette et al.).
פעילות גופנית כשלעצמה אינה גורמת לאיבוד משקל משמעותי, אולם חשוב מאד לשלבה בצמוד לדיאטה מאחר והיא מגבירה את ה- EE, מגבירה את איבוד רקמת השומן, מונעת איבוד מסת שריר, מגבירה רגישות לאינסולין בשריר, משפרת את הדבקות בדיאטה ותורמת לבריאות הכללית (Yanovski et al.).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ד"ר דורית ניצן קלוסקי, מנהלת שירותי המזון והתזונה (בפועל), משרד הבריאות. נתונים מ-
אלכס דורון, "להילחם בהשמנה כמו בעישון ובסמים"
Health Check, Chief Medical Officer (CMO) Annual Report, Department of Health, Britain.