עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על מצויינות בחינוך, היחס בין שוויון למצוינות בחינוך, עידוד מחוננים (עבודה אקדמית מס. 9139)
290.00 ₪
11 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 9139
שאלת המחקר:
כיצד בא לידי ביטוי היחס בין מצוינות לשוויון?
תוכן עניינים
מבוא.
טיפוח המצוינות – רקע ואיפיונים.
מצוינות והצטיינות ומה שביניהם.
מסגרות לטיפוח מצוינות והשפעתן
ביבליוגרפיה.
חוקרי חינוך רבים סבורים כי יש קשר לינארי בין רמת ההישגים בלימודים למידת אי-השוויון בהישגים. יש מהם הגורסים כי הקשר בין רמת ההישגים הלימודיים למידת אי-השוויון בהישגים הוא לינארי חיובי, כלומר ככל שרמת ההישגים גבוהה, הפערים בהישגים גדולים. לעומתם, היו, שהסתמכו על ממצאי מחקר ISC) TIMSS – International Study Center) טענו כי יש קשר לינארי שלילי בין רמת ההישגים הלימודיים למידת אי-השוויון, כלומר ככל שרמת ההישגים גבוהה, הפערים בהישגים קטנים. לעומת שתי סברות אלה, לפי השערת הקשר בין רמת ההישגים הלימודיים למידת אי-השוויון בהישגים אינו לינארי אלא הוא בעל אופי של עקומת U הפוכה.
מאמר זה נבחנה ואוששה השערת קוזנץ בחינוך לפי החיתוכים האלה: ארץ מוצא, מגזר ומידת הפריפריאליות של אזור המגורים. המחקר נעשה על כלל תלמידי התיכון בישראל שנבחנו במבחני הבגרות. בסיס הנתונים כלל את כל ההישגים של כל תלמיד במבחני הבגרות וביחידות הלימוד בכל המקצועות. נוסף על כך כלל בסיס הנתונים משתני רקע אחדים של התלמידים. רמת ההישגים (ברמת הכלל) חושבה על-ידי ממוצעים של משתנים שהוגדרו על-סמך הישגי מבחני הבגרות. מידת אי-השוויון בהישגי התלמידים (ברמת הכלל) חושבה באמצעות סטיות התקן ובאמצעות מדד ג'יני לאי-שוויון בחינוך, שפותח לפי החוקרים חשיבותו של מחקר זה היא בהיבטים האלה: (1) פיתוח תפיסה תאורטית על קשר לא לינארי בין רמת הישגים לאי-שוויון בהישגים; (2) מיפוי קבוצות ארץ המוצא, המגזר ומידת הפריפריאליות של אזור המגורים, המזינות את הפערים בהישגי תלמידים; (3) ההשלכות של שינוי בתפיסת הקשר בין רמת הישגים לאי-שוויון בהישגים על מדיניות המימון של בתי הספר.
ברצף ההיסטוריה של מדינת ישראל ניתן לראות שינויים במדיניות של מערכת החינוך בטיפול בשונות בין תלמידים , מדיניות, שלא הוכיחה את עצמה, והובילה למצב בו הולך ומתגבר הצורך בפיתוח מצוינות. כיום, המגמה הרווחת בארץ ובעולם עוסקת בפיתוח יכולותיהם של תלמידים עם יכולות גבוהות מגיל הגן ועד לתיכון. מודעות זו, לצורך בפיתוח תלמידים אלה, הביאה למחקר בדבר מאפייניהם, דרכים לאיתורם ופיתוח תוכניות העשרה המתאימות ליכולותיהם, על מנת שיוכלו לממש את יכולתם.
מדיניות מערכת החינוך בנוגע למתן מענה הולם לתלמידים עם יכולות גבוהות כוללת התייחסות להיבטים הקשורים למערכת ולהיבטים הקשורים לפרט. ההיבטים הקשורים למערכת הינם גיבוש מדיניות ויעדים מנחים, הקצאת משאבים, הגדרת אוכלוסיית התלמידים הזכאים לתוכניות אלו, פיתוח דרכי האיתור, פיתוח תוכניות לימודים וחומרי הוראה-למידה מתאימים, הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים, דרכי הערכה, ליווי והטמעת התוכניות בשדה החינוך וההוראה.
ההיבטים הנוגעים לפרט הינם מאפייני התלמידים, ופיתוח מעורבות ומודעות ההורים. הובן שקידום מצוינות הוא משימה לאומית, מערכתית, בית ספרית ואישית. שיתוף פעולה והדדיות בין הגורמים, העוסקים בקידום המצוינות, חיונית להצלחתה . ההכרה בשונות והשלכותיה על תפיסת תלמידים מחוננים ומצטיינים העיסוק בשונות בין תלמידים נמצא בדיון מתמיד במערכת החינוך. למעשה, מקום המדינה ועד היום, עוסקת מערכת החינוך בקביעת המדיניות בהתייחס לשונות בין תלמידים על פי צורכי השעה. עם קום המדינה הדגש היה במתן מענה לשונות על רקע עדתיוסוציו-אקונומי, ובהמשך ניתן דגש לשונות על רקע מאפיינים ייחודיים נוספים של התלמידים כמו לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויי למידה, מחוננים ומצטיינים.
לאחר הפעלתן של מדיניות השוויון, הטיפוח והאינטגרציה בחינוך במהלך שנות ה ה-60 וה-70, נוצר פער בין הציפיות מהחינוך לבין תוצאותיו. בתחילת שנות ה-80 הגיעו להכרה בלגיטימציה לייחוד בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית וכן להכרה בחשיבות הסובלנות וההידברות בין שונים כתנאי ללכידות חברתית. החלה מדיניות של אוטונומיה בחינוך, הוקמו בתי ספר קהילתיים והחלה מגמה של "בחירה בחינוך". הכוח והסמכות הועברו מהמנגנון המרכזי של המערכת אל בתי הספר, הקהילות והרשויות המקומיות. בשנות ה-90, ניתן לראות מגמה גוברת של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם במטרה לפעול נגד "גל של בינוניות בחינוך".
מחסור באמצעים כספיים, שמקורם בתקציב הממשלתי, הביא לכך שהורים הרחיבו את השכלת ילדיהם במימונם העצמי. המגמה שנוצרה הייתה העדפה של הורים את החופש בבחירת השכלת ילדיהם על פני שוויון והאחדה של ההשכלה. בשנים אלו, החלה מדיניות במערכת החינוך בה הייתה התייחסות אל השונות כערך. ניתנה התייחסות לצד החיובי, שבשוני בין בני האדם. ההכרה בשונות וטיפוחה נחשבו כתנאי למיצוי הפוטנציאל הגלום בכל אדם- פיתוח מצוינות אישית.
בהקשר לתלמידים מחוננים ומצטיינים, יש לראות בהם תלמידים עם צרכים ייחודיים, חלקם משולבים בכיתות הרגילות בהן הם אמורים לקבל מענה הולם לצרכיהם וחלקם לומדים במסגרות ייחודיות שונות. התייחסות זו משתלבת עם המחקר, שהראה, כי בטווח הקצר התלמידים המצטיינים והמחוננים בכיתות האינטגרטיביות משיגים מבחינה קוגניטיבית פחות מכפי שיכלו להשיג בכיתות הומוגניות של תלמידים כמותם. נמצא למשל חוסר התאמה בין סגנונות הלמידה המועדפים על-ידם לבין הסגנונות המאפיינים יותר את כלל התלמידים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
רן סיגד, על מושג השוויון, עיון.
אבינון, י', "על היסודות הפילוספיים של החינוך", דקל.
Peters, R.,S., Ethics and Education, 1972. Ch. 7.