‏280.00 ₪

מטרת העבודה:

העבודה תבחן את הבדיקות הרפואיות הדיאגנוסטיות שנערכות כיום במכוני העיניים, על האופן בו הן מתבצעות ומטרותיהן.

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי בדיקות רפואיות דיאגנוסטיות במכון העיניים?

תוכן עניינים:

 תוכן עניינים.. 2

הקדמה. 3

מטרת העבודה. 3

ספירת תאי אנדותל. 4

טופוגרפיה של הקרנית. 4

שדה ראיה. 5

צילומי קרקעית העין 6

אולטרסאונד עיניים וארובות. 6

פכימטריה. 6

ביומטריה-מדידות עדשה. 7

סיכום ומסקנות. 8

מקורות. 9

בכדי שתתאפשר ראיה טובה, על הקרנית להיות שקופה. הקרנית אינה מכילה כלי דם, כפי שמכילות שאר הרקמות בגוף האדם, וזאת בכדי לאפשר את שקיפותה. כמוכם, ריכוז המים בקרנית הינו נמוך יחסית לשאר הרקמות. בצקת של הקרנית יכולה להיגרם עקב הצטברות נוזלות, ותוצאותיה הן עיבוי הקרנית ועכירותה. התופעות הללו משנות את יכולתה של הקרנת לשבור ולהעביר קרני אור באופן תקין, מה שפוגע קשות ביכולת הראייה. המנגנון שאמון על וויסות הנוזלים ממוקם בשכבה הכי פנימית של הקרנית, שכבת תאי אנדותל. תאים מיוחדים אלו שואבים את הנוזלית מהקרנית ומעבירים אותן ללשכה הקדמית. לעומת זאת, הלחץ התוך-עיני שואף לעשות את הפעולה ההפוכה – להחדיר נוזל מהלשכה הקדמית לקרנית. פעילותם של תאי האנדותל, השואבים את נוזלי הקרנית, חשובה לאיזון הלחץ ההידרוסטטי של הנוזל התוך עיניי ובכך הם מונעים הצטברות נוזלית ובצקת בקרנית. תאי האנדותל מצולמים באמצעות מיקרוסקופ ספקולרי שמאפשר את ספירתם. בעזרת מספרם של תאי האנדותל ניתן לאבחן בעיות שכבה הפנימית של הקרנית, הנובעות לרוב ממחלות גנטיות או בעקבות טראומה מניתוחים תוך עיניים. לכן, בדיקה זו מתבצעת פעמים רבות לפני ניתוחי קטרקט וטרם השתלת עדשה בחלקה הקדמי של העין, למטרת הסרת משקפיים[1].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 י. לוי, חידושים בניתוחי הקטרקט, Medicine – כתב עת רפואי בנושא רפואת עיניים, גיליון מס' 8, עמ' 24-25

ר. סיגל ואח' "דיאגנוזה תוך עינית" הרפואה 213.

Merin S. Inherited Eye Diseases Diagnosis and Management. Taylor and Francis Group; .Second Edition