עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודת סמינריון סיכול ממוקד מבחינה משפטית, דמוקרטיה וזכויות אדם, חיסול מחבלים, דיני מלחמה, דיני שלום (עבודה אקדמית מס. 9132)


‏390.00 ₪

42 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9132


שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי סיכולים ממוקדים לאור שמירה על עקרונות דמוקרטיים?

תוכן עניינים:

ראש פרק / עמוד מספר

פרק א' 3

1.            מבוא. 3

פרק ב' 5

2.            זכויות האדם. 5

2.1.             כללי:. 5

2.2.             הזכויות הטבעיות:. 5

2.3.             ההכרה בזכויות האדם – סקירה היסטורית. 7

2.4.             זכויות האדם בישראל. 9

פרק ג' 12

3.            טרור ושטחים כבושים. 12

3.1.             טרור. 12

3.2.             דיני כיבוש.. 13

פרק ד' 

4.            סיכול ממוקד. 14

4.1.             כללי 14

4.2.                 מטרת הסיכול הממוקד. 15

4.3.                 תהליך הסיכול. 16

פרק ה' 18

5.            חוקיותו של הסיכול הממוקד עפ"י המשפט הבין-לאומי 18

5.1.             חיסול ממוקד בעת שלום. 19

5.2.             חיסול ממוקד בעת מלחמה. 21

5.3.             טעמי המצדיקים את ההריגה המונעת. 29

5.4.             טעמי המתנגדים להריגה מונעת. 30

פרק ו' 33

6.            השקפת המשפט הישראלי על הסיכול הממוקד. 33

6.1.             מעמד האזרח מול הלוחם באמנת ז'נבה והתייחסות המדינה להבדלה זו. 33

6.2.             שאלת חוקיותו של הסיכול הממוקד. 35

6.3.             שאלת השפיטות. 35

6.4.             טענת המידתיות. 36

6.5.             הכרעת בג"צ בסוגיית הסיכול הממוקד. 37

פרק ז' 39

7.            סיכום. 39

ביבליוגרפיה ונספחים. 41

 

מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית אשר קיבלה על עצמה את עקרונותיה של מגלת האומות המאוחדות, פועלת בהתאם לאמנות שונות עליהם היא חתומה ובהתאם למשפט הבינלאומי. מדינת ישראל מתמודדת מיום היווסדה מול מדינות אויב הרוצות בהשמדתה ובארגוני הטרור של האסלאם-הקיצוני.

    דמוקרטיה בעלת צבא חזק, הנאלצת להיאבק בארגוני טרור, צריכה  לנווט בין ערכים מתנגשים של הגנה על זכויות האדם והאזרח מחד ושל ביטחון המדינה מאידך.

    "לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורות לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט מהוות מרכיב חשוב בתפישת ביטחונה"[1].

    זכויות האדם עברו כברת דרך ארוכה מאז החלו לחלחל אט אט, אל תוך התודעה האנושית, במאה ה-18. הזכות לחיים, לחירות, לשוויון, לכבוד והליך הוגן נתפסות כזכויות מהותיות. כאלה שאנו סבורים כי הן זכויות שיש לכבדן בשל תפיסת עולם מסוימת. תפיסה הרואה את האדם באשר הוא- אדם ושכל בני האדם נבראו שווים. מקורם של זכויות האדם טמון ברצון להגביל את כוחו של השלטון ואת יכולתם של פרטים אחרים לפגוע בצרכים הבסיסיים ביותר של הקיום האנושי. כמצופה וכראוי, הזכות לחיים הינה הזכות האלמנטארית והבסיסית ביותר של האדם. זוהי זכות מהותית ממדרגה עליונה. לפיכך, נידרש לתרחיש עם נסיבות קיצוניות במיוחד ולתשתית עובדתית רחבה וחזקה במיוחד, בכדי לאפשר פגיעה בזכותו זו אם בכלל. יחד עם זאת, מדינה צריכה להגן על עצמה ועל תושביה. מדינה אשר אינה מצליחה להבטיח את ביטחון אזרחיה חוטאת למטרה שלשמה הוקמה ואף עלולה לשמש כקרקע להקמתו של שלטון פחות דמוקרטי או חמור אף יותר, להביא למצב שבו האזרחים ייקחו את החוק לידיהם ויבצעו בעצמם פעולות תגמול. לעתים "המחיר" של הבטחת שלומם הפיזי של האזרחים משמעו פגיעה בזכויותיהם ובחירויותיהם. אזרחי המדינה יהיו מוכנים למגבלות מסוימות בתמורה לביטחון, אך לעתים מידת הפגיעה בזכויות האדם כבדה מאד וההתנגשויות בין הזכויות השונות חזקה במיוחד. אין חולקים כי זו הסיטואציה בה עסקינן כאשר אנו בוחנים את סוגיית "הסיכולים הממוקדים".

    ראשיתם של הסיכולים הממוקדים באינתיפאדת אל אקצה, ומטרתם הייתה לפגוע ב"פצצות מתקתקות" (מחבלים מתאבדים אשר היו בדרכם לפיגוע בישראל ואישים בדרגי פיקוד גבוהים במערך ארגוני הטרור). הסיכול הממוקד מעורר שאלות מוסריות ומשפטיות הנוגעות לזכויות האלמנטאריות והבסיסיות ביותר, ובראשן הזכות לחיים ולהליך הוגן. דרך פעולה זו עוררה ויכוח ערכי -מוסרי קשה. המתנגדים לשיטה טוענים כי מדובר בעקיפת שלטון החוק ובהוצאה לפועל של גזר דין בלא כל הליך משפטי. לא מיותר לציין, כי הדבר צורם עוד יותר בשל העובדה כי בישראל אין עונש מוות (בפועל). כך מושא הסיכול, אשר מוגדר רק כחשוד בטרור, מקבל עונש חמור משהיה יכול לקבל - אילו היה נמצא אשם במיוחס לו - במערכת המשפט בישראל. יתרה על כך, תיתכן גם טעות בזיהויו, פגיעה בחפים מפשע או "בלתי מעורבים". יש שיאמרו כי סיכול ממוקד כמוהו פיגוע טרור.

    העבודה תעסוק בסוגיית הסיכול הממוקד, תוך התייחסות לעמדת המשפט בישראל ולהתחבטויות הקשות בעניין שאלת החוקיות של הסיכול הממוקד. מאחר ועסקינן באמצעי המופעל בזירה הבינלאומית, יש לבחון את כשרותו וחוקיותו על פי דיני המשפט הבינלאומי, תוך הבחנה בין הדין החל במצב שלום מחד ולבין הדין החל במצב מלחמה מאידך.

  יהיה נסיון לענות על שאלות אלו מבלי להיכנס, ככל הניתן, לסוגיות הפוליטיות החבויות בנושא זה.

ביבליוגרפיה חלקית (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

עמנואל גרוס מאבקה של הדמוקרטיה בטרור: היבטים משפטיים ומוסריים.

מ' קרמניצר, האם הכל כשר בהתמודדות בטרור?, המכון הישראלי לדמוקרטיה


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)