‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי סיכולים ממוקדים לאור שמירה על עקרונות דמוקרטיים?

תוכן עניינים:

פרק א' 

1. מבוא. 

פרק ב' 

2. זכויות האדם. 

2.1. כללי

2.2. הזכויות הטבעיות

2.3. ההכרה בזכויות האדם – סקירה היסטורית. 

2.4. זכויות האדם בישראל.

פרק ג' 

3. טרור ושטחים כבושים. 

3.1. טרור. 

3.2. דיני כיבוש.

פרק ד' 

4. סיכול ממוקד. 

4.1. כללי 

4.2. מטרת הסיכול הממוקד. 

4.3. תהליך הסיכול. 

פרק ה' 

5. חוקיותו של הסיכול הממוקד עפ"י המשפט הבין-לאומי 

5.1. חיסול ממוקד בעת שלום. 

5.2. חיסול ממוקד בעת מלחמה. 

5.3. טעמי המצדיקים את ההריגה המונעת. 

5.4. טעמי המתנגדים להריגה מונעת. 

פרק ו' 

6. השקפת המשפט הישראלי על הסיכול הממוקד. 

6.1. מעמד האזרח מול הלוחם באמנת ז'נבה והתייחסות המדינה להבדלה זו. 

6.2. שאלת חוקיותו של הסיכול הממוקד. 

6.3. שאלת השפיטות. 

6.4. טענת המידתיות. 

6.5. הכרעת בג"צ בסוגיית הסיכול הממוקד. 

פרק ז' 

7. סיכום. 

ביבליוגרפיה

דמוקרטיה בעלת צבא חזק, הנאלצת להיאבק בארגוני טרור, צריכה  לנווט בין ערכים מתנגשים של הגנה על זכויות האדם והאזרח מחד ושל ביטחון המדינה מאידך.

 לעתים "המחיר" של הבטחת שלומם הפיזי של האזרחים משמעו פגיעה בזכויותיהם ובחירויותיהם. אזרחי המדינה יהיו מוכנים למגבלות מסוימות בתמורה לביטחון, אך לעתים מידת הפגיעה בזכויות האדם כבדה מאד וההתנגשויות בין הזכויות השונות חזקה במיוחד. אין חולקים כי זו הסיטואציה בה עסקינן כאשר אנו בוחנים את סוגיית "הסיכולים הממוקדים".

    ראשיתם של הסיכולים הממוקדים באינתיפאדת אל אקצה, ומטרתם הייתה לפגוע ב"פצצות מתקתקות" (מחבלים מתאבדים אשר היו בדרכם לפיגוע בישראל ואישים בדרגי פיקוד גבוהים במערך ארגוני הטרור). הסיכול הממוקד מעורר שאלות מוסריות ומשפטיות הנוגעות לזכויות האלמנטאריות והבסיסיות ביותר, ובראשן הזכות לחיים ולהליך הוגן. דרך פעולה זו עוררה ויכוח ערכי -מוסרי קשה. המתנגדים לשיטה טוענים כי מדובר בעקיפת שלטון החוק ובהוצאה לפועל של גזר דין בלא כל הליך משפטי. לא מיותר לציין, כי הדבר צורם עוד יותר בשל העובדה כי בישראל אין עונש מוות (בפועל). כך מושא הסיכול, אשר מוגדר רק כחשוד בטרור, מקבל עונש חמור משהיה יכול לקבל - אילו היה נמצא אשם במיוחס לו - במערכת המשפט בישראל. יתרה על כך, תיתכן גם טעות בזיהויו, פגיעה בחפים מפשע או "בלתי מעורבים". יש שיאמרו כי סיכול ממוקד כמוהו פיגוע טרור.

    העבודה תעסוק בסוגיית הסיכול הממוקד, תוך התייחסות לעמדת המשפט בישראל ולהתחבטויות הקשות בעניין שאלת החוקיות של הסיכול הממוקד. מאחר ועסקינן באמצעי המופעל בזירה הבינלאומית, יש לבחון את כשרותו וחוקיותו על פי דיני המשפט הבינלאומי, תוך הבחנה בין הדין החל במצב שלום מחד ולבין הדין החל במצב מלחמה מאידך.

מצגת סיכולים ממוקדים

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

ברטל שאול, רובינשטיין-שמר נסיה, הראש של חמאס. הוצאת פרדס ספרים (2023)

פרופ' זנד שלמה, ישראל-פלסטין ושאלת הדו-לאומיות. הוצאת רסלינג (2023)

בר-זוהר מ', חיסול ממוקד: שב"כ - המבצעים הגדולים, משכל