‏290.00 ₪

שאלת מחקר

כיצד באה לידי ביטוי העמדה לדין של בכירי הנאצים במשפטי נירנברג ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר

משפטי נירנברג

רקע היסטורי

הקמת בית הדין

השופטים

סדרת המשפטים

המשפט הראשי

האישומים

התובעים והשופטים

הנאשמים

ארגונים

אישים

מהלך המשפט ותגובות הנאשמים

ביצוע גזרי הדין

מורשת

סרטים ותיעוד

המחלוקת

משפטו של הס

משפטו של פריצשה

ההיבטים הפוליטיים של משפטי נירנברג

הספר: נירנברג 1946

משפטי נירנברג- הסרט

סיכום

ביבליוגרפיה

לנוכח הפרתם החמורה של דיני המלחמה על ידי גרמניה פתחו בנות הברית בהכנות לקראת הבאתם לדין של המנהיגים הנאצים ועוזריהם השותפים לביצוע פשעי-מלחמה. לאחר הכנת התשתית המשפטית בידי "ועדת האו"ם לפשעי מלחמה", נקבע על פי "אמנת לונדון" (אוגוסט 1945) הקמתו של בית-דין צבאי בינלאומי לשפיטת המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית של הרייך השלישי. סעיפים ב"חוקה" הכלולה ב"אמנת לונדון", מגדירים לראשונה בתולדות המשפט הבינלאומי פגיעות תוך כדי פעולות מלחמה בתור "פשעים נגד השלום", "פשעי מלחמה" ו"פשעים נגד האנושות".

חלקו של המשפטן היהודי-בריטי רב המוניטין, לאוטרפכט (Sir H. Lauterpacht), בגיבוש המשפט הבינלאומי ושל דיני המלחמה והשלום במסגרת "אמנת לונדון", נידונה אצל י.רובינסון, "תרומתו של לאוטרפכט לתורת פשעי המלחמה", ב - קובץ מחקרים במשפט הבינלאומי הפומבי לזכר סר הרש לאוטרפכט, י"ם, תשכ"ב. מהותם העיקרית של הפשעים הנ"ל היא: "פשע נגד השלום" - הכנת מלחמה וניהולה; "פשעי-מלחמה" -הפרת דיני המלחמה הבינלאומיים; "פשעים נגד האנושות" - רצח עם. נזכיר שנקיטת העמדה נגד גרמניה בהקשר לפשעי-המלחמה (כאמור, הפרת דיני המלחמה, כגון שמוש בנשק כימי ובקטריולוגי, רצח שבויי מלחמה או הרעבתם), ולפשעים נגד האנושות (מעשי רצח נגד פרטים, רצח-עם, ניצול כלכלי ושעבוד פיזי של אוכלוסיה אזרחית), הגיעה לידי גיבוש בינלאומי מוסמך ורב היקף במסגרת האו"ם, אשר ועדתו המיוחדת, Committe U.N.War Criminal, חקרה ואספה מידע ונתונים על פשעי-המלחמה ומבצעיהם. הועדה הכינה -3- המשפט (1.10.1946 - 20.11.1945.) - בתוקף חתימתם על "אמנת לונדון" התכנסו משפטני ארבע המעצמות המנצחות בנירנברג כדי לשפוט את המנהיגים הנאשמים, כ24- במספר, וכן אחדים מארגוני הרייך העיקריים, ביניהם הגסטפו, ה-אס.אס (S.S ) והמפלגה הנאצית (N.S.D.A.P.) הרכב השופטים, נציגי ארה"ב, ברה"מ, צרפת ואנגליה, הוא שחרץ את דינם של הנאשמים כעבור למעלה מעשרה חודשי דיון רצוף. נגד הנתבעית הועלו ארבעה סעיפי אשמה התואמים את החידוש המשפטי של "חוקת לונדון" - פשעים נגד השלום, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. השאלה המרכזית שעלתה תכופות במהלך המשפט וגרמה להתנצחות בין התביעה להגנה, היתה בסוגיית הציות לפקודה, קבילותה ומשקלה מבחינת קביעת מידת האחריות לביצוע פשע. יצויין שסעיף 8 ב"חוקה" אינו מתיר בשום מקרה להביא את עובדת הציות לפקודה כנימוק לשחרור הנאשם מאחריות [4]. אך רשימות של נאצים פעילים, גופים וארגונים מבין יוזמי הפשעים. התארגנות בינלאומית זו במסגרת האו"ם, הסמיכה את נציגי ארבע המעצמות שהתכנסו ב"ועידת לונדון" ב26.6.1945- לקבוע את ה"אמנה" המכינה את הקמתו של בית- המשפט הבינלאומי לחקירת פשעי הנאצים וענישתם. ה"אמנה" שנחתמה ב8.8.1945- כללה "חוקה" בת 30 סעיפים המהווים עקרונות-היסוד לדיון המשפטי, לפיו יחוייבו התביעה וההגנה לדון. אחדים מעקרונות ה"חוקה" וסעיפיה עוררו מחלוקות.

דווקא בסוגייה זו נתגלו חילוקי הדעות הראשונות במשפט: בעוד שהתובע הכללי האמריקאי, רוברט ג'קסון (R.Jackson), סייג את ענין אי קבילותה של טענת הציות לפקודה בנכונות התביעה להתחשב בנסיבות ביצוע הפשע, הקפידו נציגי שלוש המעצמות האחרות לפרש את הוראת הסעיף במלוא חומרתה. ייתכן ששוני זה בגישה משקף גם ניגודי השקפות פוליטיות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Mark Osiel, Mass Atrocity,Collective Memory and the Law 

  The Charter Judgement of the Nurenberg Tribunal, U.N.,  וכן Charter of the International Military Tribunal. Report to President Truman

י.דינשטיין, ההגנה של "ציות לפקודות מגבוה" במשפט הבינלאומי, הוצאת מאגנס, י"ם