‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי יציאה בשאלה ע"י חרדים גורמים לתופעה?

תוכן עניינים

פרק א: מבוא. 

א.1. החברה החרדית

א.2. תופעת החילון 

א.3. יציאה לשאלה בקרב החברה החרדית בישראל

א.4. המחקר הנוכחי 

פרק ב: שיטה. 

ב.1. אוכלוסיית המחקר. 

ב.2. כלי המחקר. 

ב.3. מהלך המחקר

פרק ג: ממצאים

ג.1. חוסר חיבור תמידי לעולם החרדי מפאת ניתוק ברגעי משבר מול בריחה מטראומה. 

ג.2. תפיסת המרואיינים את אפיוני החברה החרדית, כמעצימה את תחושת חוסר השתייכותם..

ג.2.1 התעצמות הכמיהה לעצמאות וייחודיות, בעקבות תפיסת החברה כשמה דגש על הכלל ופעולת לשמירת הקונפורמיות על ידי ביטול האינדיבידואליות. 

ג.2.2 אחוות דוחים ודחויים- תפיסת החברה החרדית כיוצרת גבולות חברתיים, פיקוח ובידול המחזקים את תחושת הזרות והחריגות בחברה. 

ג.4. המשפחה כמהווה גורם לתהליך היציאה לשאלה. 

ג.4.1. חינוך פתוח בעל מסרים מנוגדים מול חינוך נוקשה ומחמיר. 

ג.4.2. קשרי משפחה שטחיים המאופיינים בריחוק ומעצימים את תחושת הבדידות. 

ג.5. היציאה לשאלה כביטוי של הסרת מסכה. 

ג.6 התיאוריה על סמך הקטגוריות. 

פרק ד: דיון 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.

החברה החרדית מתייחסת בתודעת עצמה לחברה היהודית- מסורתית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה 19. חברה זו התפתחה על רקע עימות גובר והולך עם תהליכי המודרניזציה והחילון, העקירה וההגירה שערערו את יציבות הדת והמסורת. תהליכים אלו נוצרו ממגוון סיבות אשר בראשם עמדה תחילתה של תנועת ההשכלה ואחריה הופעת התנועה הציונית. צעירים רבים נטשו את הדת והמסורת ופנו לעבר החילוניות והלאומיות. בכדי למזער את החשיפה לגורמים העשויים לפגוע באמונה ובשמירת המצוות, התבדלה הקהילה החרדית מהתנועות הציוניות, התכנסה לתוך עצמה, חתרה ולאחידות ולדמיון בין הפרטים המרכיבים אותה והשתדלה לשמור על מסגרת קהילתית שמרנית (פרידמן; סמט). מאז ועד היום חברה זו הינה מיעוט בתפוצות וכן במדינת ישראל. בישראל חברה זו מונה בין שישה לעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה, כמות הנפשות הממוצעת למשפחה מונה מעל לששה ילדים וכמעט מחצית מהמשתייכים לה מצוי מתחת לקו העוני בהשוואה לממוצע הכלל-ישראלי (קפלן).

הכינוי "חרדים" נובע מהמילה חרד אשר משמעו פחד ודאגה. כינוי זה מבטא מציאות דתית- פסיכולוגית, אין זה פחד מפני האל במובן הפשוט של המושג, אלא חרדה למילוי מצוותיו כפי שהן באות לידי ביטוי בהלכה על כל פרטיה ודקדוקיה (פרידמן). קיימים שלשה מאפיינים עיקריים המרכיבים את החברה החרדית, ברובם הם  מבטאים את השמירה המדוקדקת על מצוות האל, וכן את הסגירות ובידולה של חברה זו מהאוכלוסייה. מאפיינים אלו הינם הגרעין אשר הרכיב את הזרם החרדי הראשוני, אשר מהווה חלק ממרבית החברה החרדית עד היום, על אף השינויים הרבים שהתחוללו בה (קפלן). המאפיין הראשון הוא המחויבות ללימוד התורה אשר הינו אבן היסוד בחברה החרדית ומהווה חובה מוחלטת לכל צעיר חרדי. הלימוד מתחיל החל מגיל הגן וממשיך לאורך כל החיים, מתמקד בלימודי קודש ומעט מאוד בלימודי חול. הלימוד במסגרות הישיבה נתפס כאנטי-תזה למודרנה, ללימודים אקדמאיים רגילים. זהו לימוד העוסק בקדושה בלבד, ללא תכלית של התקדמות והישגים חומריים וגשמיים ועל כן אין ללימוד זה קץ, ורבים לומדים לאורך כל החיים. מערך זה שבו הגברים עסוקים רוב היום בלימוד תורה מתאפשר בזכות המציאות החברתית שבה הנשים לומדות מקצוע, יוצאות לעבוד ונושאות בחלק חשוב של הנטל הכלכלי (קפלן; Heliman & Cohen) . המאפיין השני ההינו מחויבות גמורה למסורת של יהדות מזרח אירופה וכן מחויבות להלכה בפרשנותה המחמירה והקפדנית. בעקבות השינויים הרבים שערערו את יציבות הדת באירופה הזרם החרדי שהתגבש לקח על עצמו למנוע חידושים ושינויים באורח החיים הדתי, ולשמר את המסורת השמרנית והדקדקנית שהייתה נהוגה במזרח אירופה. דבר זה בא לידי ביטוי הן במישור החיצוני אשר שימר את הזיקה לשפת היידיש המדוברת, ואת הלבוש אשר היה נהוג במזרח אירופה, בו גברים נהגו ללבוש חליפות שחורות, חולצות לבנות וכובעים או מגבעות שחורים, לבוש אשר נהוג עד היום. מטרת הלבוש הייחודי היה ליצור בידול בין היהודים לאוכלוסיה הגויית. נוסף לכך חברה זו שמרה על בידולה מהאוכלוסייה סביבה גם בצורת התיישבותה בשכונות סגורות מעין גטאות. דבר זה השתמר אף הוא במדינת ישראל בה יש שכונות המיועדות לחרדים בלבד, כגון בני ברק, שכונות בירושלים, אשדוד ונתניה. במישור הפנימי לקחו על עצמם  החרדים לשמר את אורח החיים ההלכתי על פרשנותו המחמירה והקפדנית ביותר, ולמלא אחר מצוות ההלכה לכל פרטיהן ודקדוקיהן (פרידמן; קפלן). המאפיין האחרון הינו עמדה אנטי-ציונית, או לכל הפחות עמדה מסויגת כלפי המפעל הציוני ומדינת ישראל. החרדים רואים בציונות כאידיאולוגיה לאומית- חילונית הנוגדת את מהותה של היהדות, קיומו של העם היהודי הוא בעל משמעות רק במידה שהוא מזדהה עם התורה ומכיר בה כנורמה בסיסית. על כן רואים החרדים באידיאל הציוני של הקמת ישות לאומית חילונית בארץ ישראל כפירה ביסודות הקיום היהודי (פרידמן; סמט).

 החברה החרדית כוללת בתוכה מגוון של זרמים אשר עונים להנחות הבסיס של החברה ובד בבד מקיימים אורחות חיים המייחדים אותם על פי אזורי המוצא והמנהגים אשר נהגו בהם. הזרמים העיקריים הם "חסדי פולין", המייצגים את המסורת החסידית של ארץ זו ומכונים גם בשם חסידי גור. "ההונגרים", המייצגים הן מסורות חסידיות והן את האורתודוקסיה ההונגרית, ומבטאים עמדות קיצוניות ביותר נגד המודרנה, ההשכלה והציונות. "הירושלמים", המייצגים את המסורת שנוצרה ביישוב הישן האשכנזי בירושלים, ומתאפיינים גם הם בעמדות וקבוצות קיצוניות שאף פועלות כנגד מדינת ישראל. "הליטאים", מייצגים את אורח החיים שהתגבש בפולין-ליטא בסוף המאה ה 19, זרם זה נותן חשיבות גדולה ביותר ללימוד התורה בצורה שקדנית ביותר במסגרת הישיבות. מעלתו של זרם זה רב בזכות היותו מיוצג ע"י עילית של "גדולי תורה" שצמחו בישיבות ליטא (פרידמן).

על אף המבנה החברתי המסוגר והשמרני של החברה החרדית, תופעת החילון לא פסחה על חברה זו.   כתוצאה ממצב זה פועלת החברה החרדית להגברת הפיקוח החברתי בתוך הקהילה, ע"י כינון אורח חיים בדפוס של חברה מסדרית לשמירת האחידות והקונפורמיות. דפוס זה מושג ע"י הוצאת הנערים מתוך המעגל המשפחתי ושילובם במסגרות הישיבה הטוטליות בהם הציות ללא עוררין הוא אבן היסוד, אדם שאינו מציית מעמדו פוחת והוא מודר מהכלל. מסגרות חינוכיות אלו מחנכות לקונפורמיות ומעמידות אותה נגד האידיאל של האינדיבידואליזם המערבי ושל יצירתיות יתר, וגם בכך פועלות כנגד תופעת החילון (קפלן).

ראיון עומק חצי מובנה

מבנה הראיון המחולק לארבעה שלבי התפתחות, והנושאים המרכזיים שיבחנו בו:

1. עבר, בחלק זה ישאלו שאלות העוסקות ברקע על המגזר החרדי וכן שאלות העוסקות בילדות ובמשפחה.
2. הרהורי הכפירה, בחלק זה ישאלו שאלות הבוחנות את  הנקודה שבה צמחה המחשבה ליציאה לשאלה.
3. החזרה בשאלה, חלק זה יעסוק בתיאור אופן יציאתו לשאלה של המרואיין.
4. ההווה, אשר בו כלולות שאלות לגבי תפיסת העולם של היוצא, תחושתו כיום כיוצא לשאלה ותחושתו בעולם החילוני.

פירוט השאלות:

1. עבר, רקע על המגזר, ילדות ומשפחה.

א.      מאיזה חברה אתה מגיע? ספר לי קצת על מאפייניה?

ב.      ספר לי על משפחתך-

                         הורים, אחים.

                         במה הם עוסקים?

                         סבא וסבתא- האם גם הם משתייכים למגזר?

ג. היכן נמצאת משפחתך ביחס למאפייני החברה? מבחינת מעמד, עיסוק, השתלבות.

ד. מהי תפיסת החינוך?  וכיצד היא באה לידי ביטוי? הן בפאן המשפחתי והן בפאן החברתי.

ה. ספר לי קצת על אורח החיים היומיומי של משפחתך בתקופת ילדותך.

                         על החוויה האישית שלך במשפחתך.

                         יחסיך עם הוריך.

                         מה הייתה משמעות אורח החיים עבורך, זיכרונות, תחושות ורגשות?

ו. מה היו יחסיך עם ילדים בני גילך בילדות?

                         כיצד זה התאפיין?

                         הם היו לך קשרים משמעותיים עם בני גילך?

ז. מה היו יחסיך עם דמויות סמכותיות כמורים, רבנים?

2. הרהורי הכפירה, הנק' שבה צמח השינוי.  

א.      תתאר לי את הנק' הראשונית ביותר בה אתה זוכר את עצמך מהרהר בדרך של הוריך?

                         כיצד חשת?

ב.      מהם הגורמים להרהורים אלו?

ג.        האם היה מאורע ספציפי שדחף לשינוי באותו זמן?

ד.      כמה זמן לקח מהזמן בו הרהרת בשינוי, לזמן בו ביצעת אותו?

ה.      מה היה האקט הראשון שביטא את השינוי מבחינתך?

                                מה הייתה תחושתך?

                                מה הייתה תגובת הסביבה?

ו.        האם היו לך רגעי חרטה?

ז.       האם אתה זוכר אמירות ותגובות ספציפיות של סביבתך הקרובה ( הורים, אחים, מורים וחברים).

3. החזרה בשאלה. 

א.      מתי היה הרגע שבו הגדרת עצמך כחוזר בשאלה?

                          במה הוא התאפיין? (מהרגע ההתחלתי ובהמשכו)

ב.      מתי הסביבה הקרובה שלך הגדירה אותך ככזה?

ג.        האם היה שינוי בתחושה שלך מרגע ההגדרה?

ד.      כיצד הסביבה הגיבה לשינוי?

ה.      האם היו אנשים אשר ליוו ותמכו בך, ומנגד האם היו אנשים שהתנגדו.

                         כיצד דבר זה בא לידי ביטוי.

4. ההווה. 

א.      כיצד אתה חש כיום לאחר החזרה בשאלה?

ב.      מה יחסך עם משפחתך ?

                 יחסיך עם חברך וסביבתך מהעולם החרדי.

ג.        כיצד אתה חש כיום בעולם החילוני, מבחינה חברתית?

ד.      האם יצא לך ליצור קשר זוגי?

                        ואם כן האם היא באה מעולם דומה לך (רקע דומה בתהליך, או מנגד מהעולם החילוני)?

ה.      האם אתה חש מעורב בחברה החילונית?

ו.        כיצד אתה חש כיום כלפי החברה החרדית?

ז.       האם קיים בך חרטה על מעשיך?

                         דבר שהיית רוצה להשיבו למקומו מהעבר?

ח.      כיצד תגיב אם ילדך ירצו להיות דתיים?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברזילי, ש'. חופשי וחרד- סיפוריהם של היוצאים לשאלה מהחברה החרדית. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, ירושלים: האוניברסיטה העברית, המחלקה לסוציולוגיה.

ברזילי, ש'. דרך החול: תופעת היציאה לשאלה מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים. סוציולוגיה ישראלית, 1, 91-117.