‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

החוק לעידוד השקעות הון 3

עיקר ההטבות של החוק:. 3

ביצוע. 5

הונאה. 5

פטור ממס על רווחים שהופקו במפעל תעשייתי 6

החקיקה החדשה. 7

השקעה בחברות בנות. 7

תזכיר חוק בנושא רווחים כלואים.. 9

מהם חובות אבודים ובאילו תנאים יוכר חוב כאבוד. 12

חובות אבודים לענייני מס הכנסה. 13

מס הכנסה. 13

עיתוי הניכוי של חוב אבוד מההכנסה. 17

חובות אבודים לענייני מע"מ. 20

טענות המשיבה והמערערת שכנגד - חב' אלקה אחזקות בע"מ:. 22

סעיף 49 לחוק מס ערך מוסף. 23

החזר מע"מ לפי תקנה 24א' לתקנות מע"מ לעניין חובות אבודים.. 27

הבעייתיות והמגבלות של תקנה 24א' 28

סיכום.. 30

ביבליוגרפיה. 32

חוק הרווחים הכלואים אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בחקיקה נקבעה הוראת שעה לפיה חברות במסלול פטור ממס לפי החוק לעידוד השקעות הון, יחויבו במס חברות מופחת בהתאם לשיעור ההפשרה של הרווחים הכלואים. רווח כלוא הינו רווח שקיבל פטור ממס עד למועד חלוקתו או הוצאתו בנסיבות מסוימות.

החקיקה החדשה קובעת מנגנון תמרוץ בשיעור משתנה של חלוקת דיבידנד, כך שככל ששיעור ההפשרה של הרווחים הכלואים גבוה יותר, כך שיעור ההטבה גבוה יותר.

חוק לעידוד השקעות הון הוא חוק שנועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל. אחת ממטרותיו היא לקדם את ישראל בתחרות המס ביחס למדינות אחרות. מטרה אחרת היא לעודד קיום עסקים בפריפריה.

האחראית על מימוש החוק היא "מינהלת מרכז ההשקעות". המבקשים לקבל סיוע ממרכז ההשקעות נדרשים להציג תוכנית עסקית הכוללת תחזית לגבי תרומת הפרויקט לתעסוקה ולייצוא. בהתאם לתוכניות המוגשות נבחרים מפעלים הזוכים במעמד "מפעל מאושר".

אפשרות למפעל תעשייתי לקבל מענקים במסגרת תוכנית מאושרת.

זכאות לניכוי פחת מואץ בשיעור של 200-250% מהרגיל על ציוד ו-400% על מבנים.

שיעורים נמוכים יותר של מס הכנסה.  נקבע ששיעור מס החברות למפעלים באז"פ א' יהא 6% ובשאר הארץ 12%. נקבע מסלול הטבות מס למפעל תעשייתי מיוחד (העומד בתנאים המוגדרים החוק) שיהיה זכאי לשיעור מס מופחת של 5% באז"פ א' ו 8% בשאר הארץ.[2]

בראשיתו, החוק עודד מפעלים בכל רחבי הארץ, עם דגש על משיכת השקעות של תושבי חוץ. בשנת 1967 שונה החוק והמענקים שעד אז היו בלתי תלויים בגובה ההשקעה ניתנו כאחוזים מגובה ההשקעה ונותבו לפריפריה - 38% לאזור בעדיפות א' ו-17% לאזור עדיפות ב'.  נחקק סעיף מיוחד בחוק, ביוזמתו של פנחס ספיר, שנועד להביא את שאול אייזנברג להעביר את מרכז עסקיו לישראל. על פי התיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק אייזנברג", זכתה החברה לישראל של אייזנברג לפטור מתשלומי מסים במשך 30 שנה, לאשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. בשנת ה-70 וה-80 נתנו למפעלים מאושרים מענקים והלוואות לא צמודות. בוטלו ההלוואות וניתן למשקיע בחירה בין מסלול המענקים ל"מסלול חלופי" בו ניתנו הטבות מס. תוקן החוק באופן שנתן מענקים גם למפעלים במרכז הארץ ונוספה אפשרות לקבלת הלוואות בערבות המדינה.  נתקבל בכנסת תיקון לחוק שהרחיב את העידוד שנתנה המדינה להשקעות בהקמת מפעלים עד לשני שלישים מעלות הקמת המפעל‏. הופחתו שיעור המענקים ל 24% באזור עדיפות א' ול-10% באזור עדיפות ב'.  הועלה שיעור המענקים בנגב ל 32% במסגרת חוק הנגב.

הוספו לחוק מסלול של הנחות ואף פטור ממס חברות וממס דיווידנדים. כמו כן, הותנו המענקים בעמידה בלפחות 70% מיעד התעסוקה שהוצג למרכז ההשקעות בעת בקשת המענק. הוסף התנאי שלפחות 25% מהיקף הייצור של הפרויקט המאושר יהיה לייצוא .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תזכיר חוק בנושא רווחים כלואים חוק לתיקון חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' והוראת שעה)

חוק עידוד השקעות הון - התשי"ט 

גלית בן נאים, חוק עידוד השקעות הון – בחינת השפעת החוק על התעסוקה – ממצאים אמפיריים מהמפעלים המאושרים, משרד האוצר, עמוד 3

נעמה סיקולר, חוק עידוד השקעות הון נכשל: הכסף נשפך אך הפריפריה לא התחזקה