‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי גישור והמשפט הפלילי?

תוכן העניינים

מבוא

הגישות השונות לחלופות להליך המשפטי הפלילי המלא בישראל לאור גישות תרפויטיות של קורבן - נאשם

הסדר מותנה

מטרת ההליך

משפט משווה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

בארה"ב גישור הוא הישג של התנועה לזכויות הקורבנות. הגישור מקדם את האינטרסים של הקורבנות ומהווה חלק מתנופה נרחבת לקידום מעמדם.

הליך הגישור היה קיים אלפי שנים כחלק מהמערכת המשפטית, אולם הפך להליך עצמאי משנות ה- 70.

הגישור הראשון נעשה  ונחל הצלחה. בשנות ה- 70 התפתחו בארה"ב תוכניות דומות, ביניהן מרכז השיקום במיניאפוליס, שאיפשר חיים ועבודה מחוץ לכלא כדי לאפשר לעבריינים לעבוד ולהרוויח כסף לפיצוי הקורבנות. בהמשך נעשו הסכמים בין העבריינים לקורבנות בכתב ובעל פה.

כיום קיימות יותר מ- 100 תוכניות גישור בארה"ב. תופעת הפישור הפכה שם למרכיב שיגרתי בפתיחת הליכים בכל סוגי ההליכים; גם כאשר לא קיימת חובה להשתתף בהליכי פישור, בתי המשפט באופן שגרתי מפנים את הצדדים תחילה לפישור.

מוסד הגישור הינו תופעה אשר תפסה תאוצה בשנים האחרונות במשפט הישראלי (האזרחי).

בעבודה זאת אנתח את עקרונות הגישור במשפט הישראלי והבינ"ל, תוך כדי ניתוח השוואתי עם עקרונות המשפט הפלילי.

בעבודה זו ראינו כי תפיסת הצדק המאחה מעדיפה את איחויין של הפגיעות החברתיות והאישיות אשר גרם המעשה הפלילי על פני ההרתעה והענישה שמציעה התפיסה העונשית המוגשת בהליך הפלילי המלא, משום שבאמצעות הליך  של צדק מאחה, ניתן להשיג את מטרות הענישה מבלי לשאת בהשלכות הפוגעניות שנלוות אליה.

השאלה היא כמובן, האם בשלו התנאים לעיצובה את מערכת המשפט הפלילי כמערכת של צדק מאחה?

עבודה זו לא בקשה לטעון כי נכון להיום, לא ניתן ואף לא רצוי לוותר כליל על מערכת האכיפה העונשית אך בהחלט ראוי לשלב בה הליכים ועקרונות של צדק מאחה. ראינו כי כבר כיום, ישנה הסטה של סוגים מסויימים של עבירות לכיוון של הליך פלילי חלופי, כגון הסדרי טיעון, אשר מבוססים על הסכמץ הצדדים להליך.

יתר על כן, בהליעים חלופיים אלה כבר קיימים אספקטים של צדק מאחה, בעיקר כאשר דנים בסגירת תיק מותנית בגישור פלילי.

אם כן, על אף שגישת הצדק המאחה אינה מגבילה עצמה לסוגים מסויימים של עבירות (כפי שעושה מערכת האכיפה לגבי עבריינות נוער למשל או לגבי עבירות קלות) ואף אינה רואה עצמה כהליך חליפי שמטרתו פתרון העומס על בתי המשפט, הרי שהיא בהחלט מצליחה להשתלב כיום ביותר ויותר הליכים חלופיים להליך הפלילי המלא. כך, יתכן כי לא ירחק היום ונראה עקרונות של צדק מאחה המשתלבים ואף מחליפים פרקטיקות פליליות, לא רק משום ה"נוחות" שהיא מציעה כי אם גם משום הבנה שאיחוי עדיף פעמים רבות על הרתעה וענישה גרידא.

כאמור, בעבודה זו עסקנו בבחינת הדגם הרווח בעולם להטמעתו של שינוי התפיסה שמציע הצדק המאחה במערכת המשפט הפלילית אשר משלב פרקטיקת צדק מאחה במסגרת של תהליך פלילי או כחלופה לו, למרות השינויים הקיימים ביניהם. המסקנה היא אם כן, כי הטמעה כזו, מחייבת שיתוף פעולה בין צדק מאחה ובין רשויות המשפט, ולכך דרושה חקיקה מתאימה, אשר אכן הולכת ומתגבשת, בישראל ובעולם, בעיקר בכל הקשור לעבריינות נוער – תחום הנמצא בראש סדר העדיפויות של כל מדינה מתוקנת, בעיקר בשל עליה בעבריינות נוער מחד ושיקולי וסיכויי השיקום  הגבוהים מאידך.

ראינו כאמור, כי במקומות השונים בעולם הליכים של צדק המאחה לטיפול בעבריינות נוער ובכלל, הינם זמינים במידה כזו שהמשטרה והתביעה אף מפנות מקרים לתכניות עוד לפני הגשת כתב האישום, למרות שכיום, עדיין מדובר לרוב בעברות קלות או עברות שונות שבוצעו בפעם הראשונה.בשלב זה הפנייה לתכניות הצדק המאחה משמשת בדרך כלל כתחליף להגשת כתב אישום. בית המשפט ביזמתו או ביזמת גורם אחר מפנה סיטואציות לתכניות הצדק המאוחה גם בעברות חמורות, בד"כ בשלב שלאחר ההרשעה ולאחר גזר הדין. בשלב הזה בית המשפט שם על המשקל את ההשלכות שיש להסכמות שגובשו על ידי הצדדים בתהליך הצדק המאחה, על גזר הדין ומועדו. בעת גזירת הדין על בית המשפט לשקול את התהליך הצדק המאחה ותוצריו אשר נותנים מענה למטרת הענישה ועוד, והוא עלול להמתין עם קביעת גזר הדין עד לסיום ביצוע המחויבויות שקיבל עליו מבצע ההעברה במסגרת הסכם איחוי הפגיעות. הפניות לתוכנית הצדק המאחה נעשות גם בשלב שלאחר גזר הדין, בזמן שמבצע העברה מרצה את עונשו בכלא.

באופן אולי מפתיע, ההפניות הללו מתבצעות גם כשמדובר בעברה חמורה מאוד, לרוב בעברות שהתוצאה שלהן היא מוות. ככלל אין מניעה עקרונית שתהליכי צדק מאחה יתקיימו בכל סוגי העברות, לרוב החמורות שביניהן, אנו למדים, טוענת פרקש, כי דווקא ההשתתפות בתהליך הצדק המאחה בעברות חמורות מספקת מענה לצרכים החשובים של האנשים אשר הושפעו מן המעשה הפלילי והשתתפות זו מסייעת להם להתמודד בהשלכות שיש למעשה הפלילי על חייהם.

עם זאת ישנם עדיין גבולות מסויימים לשילובם של הליכי צדק מאחה. כך למשל בכל הנוגע לעברות של אלימות במשפחה ובעברות מין מסוימות. גם המצדדים בקיום תהליך הצדק המאחה בעברות אלימות במשפחה ועברות מין, סבורים שיש לשקול מקרים אלו בזהירות. אופיין של העברות הללו ותוצאתיהן מצריכים ניהול תהליכים מורכבים של צדק מאחה ומחייבים מומחיות מיוחדת של מנחי התהליך, הנדרשים לעבור לשם כך הכשרה מתקדמת.

ואולם, עולה כי התפיסה לפיה תהליכי הצדק המאחה אמורים להיות זמינים לכל נפגעי ומבצעי העברה, בלי להתחשב בנסיבותיהם האישיות ובעברם הפלילי תופסת לה בשנים האחרונות אחיזה גם בקרב המחוקק. מצב מעודד זה, יאפשר לאט לאט את שילובם של תהליכים של צדק מאחה במערכת המשפט הפלילי ויאפשר להחדיר לתוכה את עקרונות היסוד ואת הערכים של הצדק המאחה לטובת נפגעי העברה, מבצעי עברה, הקהילות והחברה, החל בבני נוער, וכלה בכל רוכבדי ושכבות החברה. עם זאת, שילוב זה מצריך בהחלט סוג של סנכרון בין עקרונות ותפיסות ערכיות שונות של מערכת המשפט הפלילי מצד אחד ושל הצדק המאחה מאידך, והוא מעלה סוגיות מורכבות אשר דורשות התמודדות הן של המחוקק והן של הרשויות השונות ובעיקר של החברה והקהילה כולה. דיון בסוגיות אלה, הן נושא לעבודה נוספת אשר בהחלט ראוי שיתקיים בין אנשי מקצוע בתחום הצדק המאחה והמשפט הפלילי, זאת על מנת שניתן יהיה להסדיר באופן מקצועי את השילוב וליהנות מפרותיו מבלי להיזקק לפשרות הפוגעות במהותו של הצדק המאחה.

מצגת בנושא גישור טיפולי  פלילי- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Barbara Bunker, J. Z. Rubin, & Associates Conflict, Cooperation & Justice Jossey-Bass.
Brazil Wayne D. "Court ADR 25 Years After Pound: Have We Found a Better Way?" 18 Ohio St. J. on Disp. Resol.