‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם?

תוכן עניינים

מבוא   

הרקע להתפתחות קבלני כוח אדם והסיבות העיקריות להתתפתחות   

השאלה המחקרית   

פס"ד הרשקוביץ  

פסק-דין קיפניס – אגד  

פס"ד חסן עליאה אלהרינאת – כפר רות ופס"ד חברת הבניה של הקיבוץ הארצי  

האם מוצדק לראות במעסיק דרך קבלן כ"א מעביד?  

היבטים שליליים הנובעים מתבנית העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם   

כרסום הזכויות והחובות של מעמד העובד  

העסקה דרך חברות כוח אדם היא הרעה בתנאי העבודה והעדר מידתיות   

העסקה דרך קבלן כ"א - היעדר תום-לב ובניגוד לתקנת הציבור  

שאלת זהות המעביד והשפעתה על העובדים המועסקים בדפוס העסקה זה   

סיווג חוזה העבודה האותנטי  

הקבלן כשלוחו של המשתמש   

מודלים המסבירים את ההשלכות והשפעה על הארגון בהעסקת עובדי כוח אדם   

חוזה עבודה מכוח התנהגות   

חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם- מתנגדים ותומכים בחוק –לאור ראיה בו כהסדר שלילי  

צורות העסקה באמצעות קבלני כוח אדם   

פסיקה עדכנית   

סיכום והצעה לרפורמה   

ביבליוגרפיה 

תופעת העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם נולדה על רקע השינויים בתחומי הכלכלה ובמערכת יחסי העבודה שהיינו עדים להם במחצית השנייה של המאה העשרים. האתגרים שהתפתחויות אלה הציבו בפני מערכת יחסי העבודה הצריכו חשיבה יצירתית לפתרונם. מהצד האחד – המעבר לכלכלה גלובלית חייב ארגונים תעסוקתיים להתייעל, להתגמש ולהוזיל את עלות העבודה; המעבר לארגונים תעסוקתיים שטוחים ורזים ולניהול וירטואלי הצריך גמישות ניהולית על-מנת לבצע את הליך ה-downsizing המתחייב מהשינוי המבני, ולצמצם בתוקף כך את מצבת כוח האדם; הגבלות שהוטלו בשירות הציבורי על תקנים ומשרות הביאו את העומדים בראשו לאיתור פתרונות חלופיים לאספקת השירותים לציבור, ועוד. מהצד האחר – כוחם המאורגן של העובדים; מעמדם האיתן של האיגודים המקצועיים; מרקם ההסכמים הקיבוציים שהבטיחו לציבור העובדים שכר ותנאים נלווים מעל לסטנדרד המינימלי, קבעו זאת במסגרת סולם שכר סביר ששמר על תחושת הסולידריות החברתית בין העובדים, והגבילו את פררוגטיבת המעביד לפטר עובדים כרצונו – כל אלה עמדו בדרכם של המעסיקים שתנאי העבודה במפעליהם הוסדרו בצורה מאורגנת, ומנעו מהם באופן חד-צדדי להוזיל את עלות העבודה, להרחיב את פערי השכר, או להחזיר לעצמם את פררוגטיבת הניהול. מעסיקים שתנאי העבודה בארגוניהם הוסדרו בחוזים אישיים יכלו לבצע השינויים הנדרשים בצורה ישירה ולא נזקקו לשנות מהרגלם.

נגיף הקורונה הוכרז כמגיפה עולמית והיכה גלים בארץ ובעולם. משבר נגיף הקורונה היה משבר כלכלי-תעסוקתי שגרם להתעצמות של תהליכים גלובליים כמו התכנסות לאומית וקסנופוביה. הוצאה לחל"ת ופיטורין בזמן המשבר ברור שבוצעו קודם כל כלפי העובדים החלשים הלא הם עובדי הקבלן.

במאה העשרים ואחת יצטרך העולם המערבי, כולל מדינת ישראל כחברה במועדון המדינות המתועשות, להתמודד עם אתגרים חדשים המתגבשים בעקבות החרפתן של שתי תופעות חברתיות-כלכליות. התופעה האחת המציבה אתגר, כאמור, ידועה בכינויו של Rifkin כ"קץ עידן העבודה"[1]. כינוי זה בא לומר כי בתחומי שוק העבודה המדינתי בעולם המתועש הופכת העבודה יותר ויותר למצרך נדיר שאינו בר-השגה לגבי חלק גדול מדורשי העבודה. הגלובליזציה של העבודה הביאה להגירה של מפעלים מהעולם המתועש למדינות המתפתחות והקטינה בעקבות זאת את היצע העבודה על בסיס שוק העבודה המדינתי. הוא הדין בכל הקשור להתפתחויות הטכנולוגיות שהביאו לכך שהמכונה והמחשב תופסים יותר ויותר את מקומו של העובד ומקטינים את היצע העבודה בעוד שהקטנת התמותה והארכת תוחלת החיים הגדילו את הביקוש לעבודה. מכאן, שיש חשש שבמאה העשרים ואחת הליך התמעטות העבודה ילך ויחריף.

התופעה השנייה המציבה אתגר מתבטאת ביצירת שוק עבודה שניוני שמיקור החוץ תורם ולא מבסס אותו. תופעת מיקור החוץ של המשאב האנושי מאפשרת, תורמת, מעודדת ומזרזת את נזילות התעסוקה, את שבירות שוק העבודה כמו גם את הקיטוב החברתי. כאמור, מיקור החוץ ממריץ את הפיכתה של התעסוקה לתעסוקה נזילה המאופיינת בהיעדר יציבות, בארעיות ובחלקיות והמשתקפת בתבניות ההעסקה הבלתי שגרתיות שהחלו נוהגות בשוק. מיקור החוץ מהווה גורם מרכזי המניע את הליך הנזילות מאחר שהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם הינה תבנית ההעסקה הבלתי שגרתית הנפוצה ביותר. מיקור החוץ מזרז את שבירות שוק העבודה כי הגמישות הניהולית שהוא מקנה חותרת תחת אושיות הביטחון התעסוקתי שהוקנה לעובדים באמצעות המשא ומתן הקיבוצי, ומחזירה, בכל הקשור לפיטורי העובדים, את עטרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ליושנה. מיקור החוץ של המשאב האנושי מגביר את הקיטוב החברתי כי הוא מאפשר לעקוף את סולמות השכר הקבועים בהסכמים הקיבוציים בשני הקטבים: א. באמצעותו מכשירים תשלום שכר עבודה גבוה יותר לעובדים הבכירים; ב. הוא מהווה גם דרך מילוט מהגבלות ההסכם הקיבוצי המכשירה תשלום שכר עבודה נמוך יותר לאלה מבין העובדים שאינם נמנים עם הדרגות הבכירות. בעקבות זאת, מיקור החוץ של המשאב האנושי מגביר את פערי השכר ומעמיד את ישראל בעניין זה מיד אחרי ארצות-הברית והרבה לפני כלל המדינות המתועשות, כגון גרמניה, צרפת, שוודיה או קנדה.

התוצאה המצטברת מהתפתחותן של שתי תופעות אלה תתבטא בחלוקת אוכלוסיית העובדים לשלושה מעמדות: הרובד העליון יכלול עובדים הנמנים על שוק העבודה הראשוני והמועסקים בעבודה סדירה, קבועה ובתנאי עבודה משופרים המוכתבים על-ידי משפט העבודה האוטונומי, או שמדובר בעובדים בכירים שהמעסיק חפץ ביקרם ועל-כן זכו לתנאי עבודה מפליגים באמצעות מיקור החוץ של המשאב האנושי. ברובד השני ייכללו כל העובדים המועסקים בשוק העבודה המשני עקב מיקור החוץ, כאשר קיומם בכבוד אנושי אינו מובטח, מאחר שעבודתם אינה סדירה והיא חלקית, ארעית ומזדמנת ותנאיה מינימליים ולרוב אף פחות מסף זה. וברובד השלישי מצויה שכבת העוני החדש המתייחסת לאלה שהינם מובטלים באבטלה כרונית מאחר שבעקבות נדירות העבודה לא הצליחו בכלל למצוא תעסוקה, אפילו לא במסגרת שוק העבודה השניוני. נראה שהיווצרות החלוקה הרובדית הזו שהשימוש במיקור החוץ מאפשר ומחריף, וזאת על רקע קץ עידן העבודה, מסכנים את המשך קיומה של האחווה החברתית הבנויה על תחושת שוויון הזדמנויות בין כל מרכיביה. התחרותיות בין רובדי האוכלוסיה השונים והעימות ביניהם עשויים לפגום בתחושת הסולידריות החברתית ובנכונות של הפרטים בחברה להכיר באחריותם ההדדית. למען שמירה על האחווה החברתית תתחייב חשיבה מחודשת לגבי נושאים שונים, וביניהם הסדקים שהשימוש בתופעת מיקור החוץ יוצר במעטה הסולידריות החברתית. כפי שהתבטא לאחרונה Claus Offe, במאה העשרים ואחת שני המושגים precariousness ו-social cohesion יעסיקו את החברה ויחייבו חשיבה מחודשת על-מנת ליישב את הסכנה שבעימות ביניהם.

מצגת שוויון בעבודה, העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לוין א' אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה - הדין, ההלכה והמעשה. אוצר המשפט (2023)

קוליק ליאת הפרישה מהעבודה: לבלוב בעת שלכת. הוצאת רסלינג תל אביב (2022)

M. Biagi, “Painful Rebirth from Ashes: the Future of the Individual Employment Contract in Italy”, The Employment Contract in Transforming Labour Relations (L. Beaty ed., Kluwer) 43