עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודת סמינריון השכלה גבוהה, שכר לימוד והיבטי מימון ומס (עבודה אקדמית מס. 9082)

‏290.00 ₪

32 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9082
עבודת סמינריון השכלה גבוהה, שכר לימוד והיבטי מימון ומס


שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי השכלה גבוהה, שכר לימוד והיבטי מימון ומס?

 

תוכן עניינים

א. מבוא. 1. הקדמה

2. מדיניות הסיבסוד הממשלתי של ההשכלה הגבוהה

 (1) יצירת מערכת הזדמנויות שווה וחלוקה מחדש של ההכנסות בחברה

 (2) השפעות חיצוניות חיוביות

 (3) ההשכלה הגבוהה כמוצר בסיסי

 (4) שיקולי יעילות

 3. א. הצורך בשינוי מדיניות הסיבסוד הממשלתי של ההשכלה הגבוהה הרווחית

ב. הגדלת ההכנסה מרוכשי ההשכלה הגבוהה הרווחית

 1 . הגדלת שכר הלימוד

 2. מערכת האשראי הרגיל

 3. מערכת האשראי הוולונטרי - המימון הבין-דורי

 4. תכנית חיסכון צמודת שכר-לימוד

 5. תכנית חיסכון רגילה

 6. דחיית מועד תשלום שכר הלימוד למועד קבלת רישיון העיסוק

 ג. היבטי המס

 1 . רקע

 2. הגדלת שכר הלימוד : ניכוי הוצאות שכר הלימוד

 3. מערכת האשראי הרגיל : ניכוי הוצאות המימון

 4. מערכת האשראי הוולונטרי : תוצאות המס של התרומות

 5. תכניות חיסכון : מיסוי התשואה

ד. סעיף 45 ב' לפקודה

ה. מילגות

ו. סיכום

 

האפשרות הראשונה והפשוטה לכאורה, להגדלת ההכנסות מרוכשי ההשכלה הגבוהה הרווחית היא באמצעות הגדלת שכר הלימוד באופן שעלות רכישת השכלה זו תכוסה במלואה על ידי תשלומי שכר הלימוד. אפשרות זו מעוררת כמה שאלות הקשורות לעקרונות היסוד של המדיניות החברתית:

א. האם יש להטיל על כל הרוכשים את אותה עלות או שמא יש להתחשב ברקע הכלכלי של הרוכש על פי מדיניות החלוקה מחדש של ההכנסות בחברה ?

ב. מהם המשתנים הכלכליים שיש לבחון אותם לצורך הנהגת חיוב מדורג של שכר לימוד ?

במרכזו של דיון זה ניצבת הסוגיה הבאה : כיצד תימדד היכולת לשלם של הרוכש. כך, למשל, האם יש לשקלל במסגרת זו את היכולת לשלם של ההורים ? הגיל המבוגר, יחסית, של הסטודנט הישראלי והגיל הצעיר, יחסית, של מועד הנישואין והתחלת ההורות בישראל, בהשוואה למדינות מערביות למשל, מכרסם בחשיבות אלמנט הכנסות ההורים[1].

ג. האם התמיכה לשכבות החלשות חייבת לבוא באמצעות פטור חלקי או מלא משכר הלימוד או שמא יש לחייבם בשכר לימוד מלא, וליצור מערכת אשראי שתיפרע בעתיד, בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב (הסטודנט) בתקופת הפירעון ?

מצבו הכלכלי של רוכש השכלה גבוהה טיפוסי בישראל, וההיסטוריה החברתית - פוליטית של הגדלת שכר הלימוד, לרבות נסיונות הנפל, מעמידים סימן שאלה גדול ביחס למעשיותה של אפשרות זו. ואולם ייתכן כי פיצולה של מערכת ההשכלה הגבוהה למערכת "רווחית" ו"בלתי רווחית" - לצורך החיוב בשכר הלימוד - עשויה להקטין את ההתנגדות המסורתית להגדלה הנידונה. להתנגדות זו יש להוסיף את העובדה הפשוטה כי גם הערכים הנוכחיים הגבוהים של זרמי ההכנסות, שיופקו מההשכלה הגבוהה הרווחית, אינם ברי המרה לזרמי מזומנים עכשווים העשויים לממן את רכישת ההשכלה הגבוהה הרווחית. לכן, גם רוכשי ההשכלה הגבוהה הרווחית יתקשו בהגדלת שכר הלימוד. זאת ועוד, אופן מדידת היכולת לשלם בחברה הישראלית, כתרבות סוציו-אקונומית שהשלכותיה חורגות ממסגרת עבודה זו, לוקה בחסר בשני היבטים : ראשית, המדידה מתמקדת בזרמי הכנסות שוטפות ומתעלמת מהעושר הכלכלי במלואו, קרי : סוגי הרכוש השונים ובמרכזם הנדל"ן והנכסים הפיננסיים. שנית, גם כאשר נמדד הרכוש, הרי הוא נמדד על פי מחיר השוק מתוך התעלמות מוחלטת ממקורות המימון. יש לבחון את השווי הכלכלי האמיתי של הבעלות ברכוש (Equity) ולהתעלם ממרכיב החוב (Debt) שמימן את הרכישה שהרי אין חולק כי היכולת לשלם נבחנת רק על פי ה-Equity. ליקויים [2] אלה מביאים לכך, שמערכת שכר לימוד, שתושתת על עיקרון היכולת לשלם, עשויה ליצור עיוותים .

 

קיומו של הפער, על ציר הזמן, בין זרמי התשלומים - הוצאות רכישת ההשכלה - לבין זרמי התקבולים, קרי : ההכנסות שיופקו בעתיד מהשימוש בהשכלה הגבוהה הרווחית שנרכשה, מחייב יצירת מערכת אשראי מקיפה, שתגשר בין זרמים אלה. למערכת אשראי זו שתי פנים : מערכת אשראי רגיל ומערכת אשראי וולונטרי[3].

נבחן תחילה את מערכת האשראי הרגיל. מערכת זו קובעת כי יש לחייב את הרוכש לשלם את עלות רכישת ההשכלה הגבוהה הרווחית, ואולם יש להעמיד לפניו כלים פיננסיים שיאפשרו לו לממן את הרכישה באשראי.  את האשראי הזה יספקו הגופים הפיננסיים הרגילים הקיימים בשוק, וכי שיעור הריבית על אשראי זה לא יהיה מסובסד. שלוש בעיות יסוד עומדות למכשול בפני הגשמת תכנית זו :

1. הביטחונות.

2. הסדרי הפירעון.

3. קביעת הזכאות לאשראי[4].

נבחן בעיות אלה אחת לאחת:

 

רוכש ההשכלה הגבוהה הרווחית, המקבל את האשראי, נדרש לתת בטוחה לנושה. הרוכש האמור אינו יכול למשכן לטובת הנושה את נכס ההון האישי, כלומר, את ההשכלה הגבוהה הרווחית הנרכשת באשראי. הרוכש אינו יכול למשכן את הערך הנוכחי של הכנסותיו העתידיות וכמובן לא את גופו שלו, שהרי כל שיטות המשפט הנוהגות אוסרות על שעבוד הגוף. לכן יזדקק הרוכש - החייב - לשעבד נכסים אחרים (כמו מקרקעין, לדוגמה) שאינם קשורים לאשראי שהתקבל. יש ספק ביכולתם של הסטודנטים בישראל, המשתייכים למעמד הנמוך ואף הבינוני, להעמיד בטוחות מסוג זה. הקושי בהשגת בטוחות ישתקף בהגדלת עלות המימון, דהיינו : הגדלת שיעור הריבית. יש לקבוע אפוא מי יישא בנטל הנוסף של עלות המימון.

ניתן להתמודד עם העדר הביטחונות בשתי גישות בסיסיות:

 

ערבויות מדינה

יש לדרוש מהרוכש ערבויות אישיות ובנוסף לכך המדינה תעניק ערבויות למקרה שהערבויות האישיות תיכשלנה. מערכת ערבויות זו מבטיחה שבעיית העדר הביטחונות לא תביא להגדלת עלות רכישת ההשכלה הגבוהה הרווחית עקב הגדלת שער הריבית. סביר להניח, כי ביטחונות השכבות המבוססות תהיינה מספקות ולכן תשמשנה ערבויות המדינה כביטחונות לשכבות החלשות יותר. מתן ערבויות מדינה לשכבות אלה מהווה הסדר שטמון בו מנגנון המסבסד את דחיית הפירעון של השכבות החלשות ללא עלות מימון נוספת [5] וזהו אפוא מכשיר לחלוקה מחדש של ההכנסות בחברה[6].

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Shleifer A, Inefficient Markets: An Introduction to Behavioral Finance. Calderon Lectures in Economics. Oxford and New York. Oxford University Press. (reprint).

Forbes W, Behavioral Finance, Wiley

Acert L, Deaves R, Behavioral Finance, Psychology, Decision –Making and Markets, South-Western

Noussair, C., & Wu, P.. Risk aversion in the present and the future: An experimental study. Managerial Decisions and Economics, 27, 401-412

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה