‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הזכות לדיור לאור מצוקת הדיור ‏בישראל וחובת המדינה ‏לספק דיור בר השגה?

תוכן עניינים

מבוא

פרק1: הזכות לדיור – זכות חברתית מעוגנת?

 דיור בר השגה: קשיים להשיג דיור נאות בהישג יד

פרק 2: התייקרות מחירי הדיור בישראל

א. ניתוח שוק הדיור

ב.מהם גורמים אשר משפיעים על מחירי הדיור?

ג. השלכות

ד. המשבר הפיננסי העולמי והשלכותיו על ישראל

ה. האם מדובר ב"בועת נדל"ן"?

פרק 3: מדיניות הדיור בישראל

א. מבוא

ב. עידוד בעלות על דיור בעולם

ג. השכירות הסוציאלית

ד.סיוע לשכר דירה בשוק החופשי

פרק 4: התמודדות עם מצוקת הדיור

4.א פתרונות של הפרטים

1) קבוצות רכישה

2)שכירות במקום בעלות

4.ב פתרונות ממשלתיים

1)עידוד בנייה בפריפריה

2) דיור בר השגה : דיור "ציבורי" באספקה פרטית

3) בנייה להשכרה באמצעות מתן תמריצים ממשלתיים

4)רפורמה במינהל מקרקעי ישראל

5)רפורמה בשוק המשכנתאות

6)"פינוי-בינוי"

פרק 5: סיכום והמלצות

ביבליוגרפיה

דיור בר השגה נאות בהישג יד – מדובר בצורך הבסיסי בקורת גג נאותה לכל אזרחי מדינת ישראל. למושג זה יש שני רכיבים: 1) בהישג יד (affordable) – דיור במחירים שבעלי ההכנסות הנמוכות יכולים לעמוד בהם מבלי לפשוט רגל. המדד המקובל במדינות המערב הוא שההוצאות על דיור לא תעלינה על שליש מההוצאות המשפחתיות. 2) דיור נאות (decent) אשר מורכב משני היבטים: א) סטנדרטים נאותים לדיור - קורת גג אשר תאפשר לאנשים קשיי יום לחיות בכבוד. ב) מיקום הדיור – המיקום הפיזי והחברתי נחשב למרכיב קריטי של דיור נאות בהישג יד. למיקום הדיור ישנן השלכות מבחינת תעסוקה, תחבורה, מערכת החינוך, שירותי רווחה ועוד. במדינות המערב התפתחה בשנים האחרונות תופעה של עוני הממוקד באזורים מסוימים הן בשל מבנה הדיור והן בשל המצב החברתי שנבע מהעוני. בישראל ניתן למצוא זאת בעיירות הפיתוח.

הזכות לדיור בר השגה כזכות חברתית הוכרה במשפט זכויות האדם הבין לאומי, ומעוגנות באמנות בינ"ל רבות ובמיוחד בסעיף 11(1) לאמנה הבין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שישראל צד לה. במדינות שונות מתערבת המדינה בדרכים מגוונות להבטחת דיור בר השגה. באנגליה ובאירלנד המדיניות הממשלתית ממליצה כי 20% מהדירות החדשות בכל האזורים יהיו דיור בר השגה. בצרפת קובע חוק, כי בכל מקום במדינה לפחות 20% מהדירות יהיו דיור בר השגה. רשות מקומית שאינה עומדת ביעד נדרשת לשלם פיצויים. באזורים שונים של ניו-יורק מחייבים כי פרויקטים גדולים יכללו לפחות 30% דיור בר השגה. בלונדון הדרישה עומדת על 35%-50% דיור בר השגה בכל בניה חדשה. בחבל הבאסקים בספרד נקבע כי באזורים העוברים הליכי עיור יכללו דיור בר השגה בהיקף של 75%. בהולנד 30% מהדירות הן מאגר של דיור ציבורי מוזל.

במדינת ישראל, שבה אין חוקה כתובה, ולא חוק יסוד המגן על זכויות חברתיות, מוגנת הזכות לדיור רק באופן חלקי על ידי חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו. בבית המשפט העליון, נקבע כי היעדר קורת גג עולה כדי פגיעה בכבודו של האדם. ביהמ"ש העליון פסק כי לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו וכי הוצאתו הכפויה של אדם מביתו פוגעת בכבוד. עם זאת, חשוב לזכור כי בהיעדר עיגון מפורש של הזכות לדיור נאות בחוק יסוד או בחוקה, אין בכוחו של ח"י: כבוד האדם וחירותו, כפי שפרש אותו ביהמ"ש, כדי להגן על מלוא היקפה של הזכות לדיור, המחייבת רמה נאותה של דיור ולא רק דיור בסיסי. בישראל אין מדיניות דיור ברורה, המעוגנת בחקיקה, ולכן לאדם מחוסר דיור אין על פי רוב עיגון חוקי שיאפשר לו לעמוד על זכויותיו.

בתוכנית המתאר הארצית 35 (תמ"א 35) שפורסמה, קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כי על מוסדות התכנון לבחון את הצורך בדיור בר השגה בתוכנית מקומית להרחבה ניכרת ובתוכניות לחידוש ושימור עירוני.

במסמכי המדיניות של תמ"א 35 נכתב כדלקמן:

 "תכניות לפיתוח אזורי מגורים חדשים, יחייבו הגשה של נספח פרוגרמתי מפורט המציג לאישור מוסדות התכנון את תמהיל הדיור ואת מערך השירותים החברתיים המוצע בתכניות. בדרך זו יוכלו מוסדות התכנון להבטיח קיומן של דירות לזוגות צעירים, למשפחות חד-הוריות ואף לקשישים לצד מגורים למשפחות מבוססות יותר של "אמצע הדרך", ואף לאפשר את אספקת מלוא השירותים החברתיים הדרושים לפיתוחם ולקידומם".

ועדת הכלכלה של הכנסת עסקה במצוקת הדיור. במסמך שהגיש לוועדה מרכז המחקר והמידע של הכנסת הודגש‏:

"ניכר כי הממשלה נעדרת ראייה מערכתית וארוכת-טווח מספקת בכל הקשור למדיניות הבינוי והשיכון. הדבר בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בשלל החלטות ממשלה ומהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדיה המוצהרים של הממשלה, ואף תורמים להשגת תוצאות הפוכות מן הנדרש. המשך מגמה זו עלול להביא להתמרמרות חברתית, להמשך התרחבות הפער החברתי ואף לעידוד הירידה מהארץ."

תוקן סעיף 2א לחוק רשות מקרקעי ישראל ונקבע כי בין תפקידיו של המינהל להקצות קרקע לטובת דיור בר השגה ודיור ציבורי.

דיור בר השגה : קשיים להשיג דיור נאות בהישג יד

ישנו חוסר מידע המקשה על תיאור המצב בתחום מדיוניות הדיור. יחד עם זאת, המגמות הבאות מצביעות על קשיים אלו:

 1)מאחרים בתשלומי משכנתא ופינויים עקב אי תשלום -  איחרו כ-80,000 משקי בית בתשלומי המשכנתא של השנה הקודמת – 7% ממשקי הבית בהשוואה לכ-1.5% במדינות המערב.

 2) דרי רחוב – בשנת 2004 היו 2,870 דיירי רחוב ובמשרד הרווחה מעריכים כי ישנם עוד 1,000 דיירים שאינם מוכרים לרשויות.

3)הוצאות על דיור כחלק מהוצאות על משק הבית – בעיקר בקרב העשירונים הנמוכים.

4)עדות מעמותת ידיד המובילה בסיוע בתחום הדיור – רמת הסיוע המבוקשת על די הפונים בתחום הדיור עלתה בצורה עקבית מאז הקמת הארגון.  7.6% מהפונים ביקשו עזרה בתחום הדיור  השיעור עלה ל-21.1%.

5)אי שביעות רצון – המחאה החברתית

ב-14 ביולי 2011 החלה מחאת הנדל"ן שהציתה דיון ציבורי במצוקת הדיור ובמחסור בדיור בר השגה. המחאה החברתית היא סדרת הפגנות ופעולות מחאה שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה שהחלה עם תביעות צרות יחסית, בעיקר בתחום הדיור והיעדר פתרונות לדיור בר השגה לכלל תושבי ישראל, התרחבה וכללה גם נושאים כמו יוקר המחיה, מערכת החינוך והבריאות, העלויות העקיפות של גידול ילדים ועוד נושאים הנוגעים לסדר היום החברתי והכלכלי בישראל.

המאהל הראשון הוקם ב-14 ביולי 2011 בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב, סמוך לכיכר הבימה‏, בעקבות "אירוע" (event) שיצרה דפני ליף וחברים נוספים כשבוע קודם לכן ברשת החברתית פייסבוק, שבו היא מזמינה אנשים להצטרף אליה למאהל מחאה, אשר לימים הפך למרכז המחאה.

המחאה התפשטה במהרה לכל חלקי הארץ, ומאהלים נוספים הוקמו בערים רבות ברחבי ישראל כשהבולטים בהם הוקמו בגן הסוס בירושלים, רחבת האודיטוריום בחיפה, כיכר צה"ל בקרית שמונה, באר שבע, מודיעין, אשדוד, ראשון לציון ועוד.

הקמת האוהלים עוררה שיח ציבורי על יוקר הדיור והמחיה, וצדק חברתי בישראל. במסגרת המחאה התקיימו מספר הפגנות המונים ברחבי הארץ, בהן השתתפו מאות אלפי אנשים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כרמון, נ., מדיניות השיכון של ישראל – חמישים השנים הראשונות, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

א. גני, דיור נאות בהישג יד, בית הספר למדיניות ציבורית האוניברסיטה העבריתטופורובסקי משה