עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודת סמינריון קדושת החיים ביהדות - משפט, הלכה, משפט עברי (עבודה אקדמית מס. 9076)

‏290.00 ₪

49 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9076
עבודת סמינריון קדושת החיים  והפלות  - מוסר, יהדות

 

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית קדושת החיים בהלכה במשפט ובמשפט העברי ?

 

תוכן עניינים

 

מבוא

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית קדושת החיים בהלכה במשפט ובמשפט העברי ?

קדושת החיים

משפט עברי ומקורות התורה

עבירות המתה – מקרא וחוקים מהמזרח

חז"ל

תוספתא

גרסאות וכתבי יד

הבא להרגך השכם להרגו

בא במחתרת - המקור המקראי

דינו של גנב הבא במחתרת

(ירושלמי, סנהדרין ח ו, כו ע"ג)

בא במחתרת בפסיקת הרמב"ם

דין רודף – הגנה עצמית והגנת הזולת

דין רודף – מקורות המשפט העברי

קצותה את כפה

קדושת החיים אין דוחין נפש מפני נפש

החזון איש

קדושת החיים יחיד כנגד הרבים

וחי בהם – קדושת החיים מול חובה דתית

חז"ל – פיקוח נפש דוחה שבת

אנוס

הקבלה לדין רודף

קידוש השם

אגרת השמד לרמב"ם 

אשכנז

הפסקת הריון

תחילת החיים

קדושת החיים ופיקוח נפש בחוק הישראלי

חוק לא תעמוד על דם רעך

סיכום

ביבליוגרפיה

 

נושא קדושת החיים הוא רחב מאוד. יש בו היבטים של משפט הפלילי - איסורי המתה, אפשרות להתגונן בהגנה עצמית, דילמות מוסריות שניתן לדון בדין הפלילי וערך החיים. היבט נוסף, קדושת החיים והדין הדתי – התנגשות בין קיום מצוות לקדושת החיים "וחי בהם", "ייהרג ואל יעבור", "קידוש השם" ועוד. וסוגיות ביו-אתיקה – רפואה והלכה שמתקשרות לסוגיה זו. נעסוק  בנושא ערך חיי האדם ונעבור לסוגיות הגנה עצמית, דין רודף, סוגיות אין דוחים נפש בפני נפש, סוגיות קידוש השם והמתת חסד וביו-אתיקה.

במושג "קדושה" משתמשים בדיונים מוסריים וחילוניים ולא מסתפקים בביטוי "ערך חיי האדם" ולא במושג "זכות החיים" אלא ב"קדושת החיים".

הבעיות שהמושג "קדושת החיים" מעלה – מושג קדושה הוא בעל קונטקסט דתי (ובהקשרו החילוני הוא בהשאלה). המובן הראשוני של קדוש הוא נבדל, מופרש ומיוחד. בקידושי אישה אומרים "הרי את מקודשת לי" ומניה וביה "אסורה לכל אחד אחר".

למושג זה יש תואר של האל "קדוש קדוש קדוש האל צבאות". כאן ברור שמושג הקדושה הוא לא רק תחום מיוחד ונבדל משאר תחומי החיים אלא קדושה מעמידה תיחום בין החולין לקדוש. פירוש זה מעמיד את הקדושה כמושג נשגב והקדוש הוא נעלה, נשגב, שלם וכו'. לעומתו, החול הוא תחום שיגרתי ורגיל.

הקדושה היא בראש ובראשונה תואר לאל אבל היא משתרעת גם על תחומים אחרים. יש קדושת הזמן (שבת וחגים), מקום (ארץ ישראל, ירושלים, הר הבית), בנ"א (כוהנים קדושים "וקידשתו") ומסמנים תחום, זמן ואדם כשונה מאחרים ונבדל ונשגב. יש מחלוקת פילוסופית האם הקדושה היא ביטוי להבדל אונטולוגי לתכונה של החפץ בעצם הוא ביטוי ליחס של האדם אל העצם (חפצא)? התפיסה של המקובלים שמייחסים סגולה או תכונה אונטולוגית לחפץ ולאדם הקדוש. לעומתו, הרמב"ם רואה בקדושה היחס של האדם לזמן והמקום (גברא). מבחינת תולדות הדת זה מתחיל מהמקום של קדושה אינהרנטית בחפץ עצמו.

הקדושה תמיד קשורה לאיסורים וחובות שחלים כלפיה – היא קשורה לטאבו. פגיעה בדבר הקדוש היא חילול הקודש ומושג הקדושה כרוך באזהרות ואיסורים סביב הפגיעה בקודש. יש מעשים של חילול המקדש למשל כניסה למקדש, או חילול שבת או חילול כהונה. החילול היא פגישה בקודש ויש על זה עונשים ואיסורים חמורים. יש בזה ממד אי רציונאלי במובן זה שיש ממד אחר מאשר הפרה של חוקים אחרים. כשנכנסים לבית של אדם זר יש לנהוג בכבוד כלפי הבית כך שאסור לשבור או ללכלך אותו, אבל תמיד יש ממד רציונאל באיסור לעומת זאת בדברם קדושים יש עניין לא רציונאלי והכללים מוחלטים ולא מובנים. למשל איסור כניסה עם נעלים תמיד למסגר ולא רק כשיש עליהם בוץ ולכלוך. לכן יש בקדושה מרכיב מפחיד ומטיל אימה כי אם פוגעים בקודש מחללים אותו.

 

שמדברים על חיי האדם כקדושים וקדושת החיים הכוונה שלחיי האדם יש ערך נשגב ששונה משאר הערכים – למשל חיי אדם קודמים לחיי בע"ח, וחיי אדם קודמים לערכים וזכויות אחרות של בנ"א. למשל במשפט ציבורי יש זכויות רבות קניין, בחירות וכו' והזכות לחיים היא זכות לקדושת החיים ובעל ערך עליון ונשגב על זכויות אחרות.

 

מובן נוסף, הקדושה במובן האי רציונאליות וההתייחסות לחיים כדבר שאינו נמדד. אנחנו לא מודדים את החיים של חיים מול חיים – האם נעדיף חיי זעיר על פני מבוגר או חכם על פני טיפש. האינטואיציה של קדושת החיים אומרת שהחיים הם חיים ללא קשר לאדם. יוצא דופן הוא חיי האויב שחייך קודמים לחייו או חיי רודף שניתן להרוג אותו. בחיים לא עושים איזונים בין ערכים אחרים גדולים יותר כמו קניין וחירות. יש תחושה אוניברסאלית של קדושת החיים במובן זה שלא עושים חשבון עם החיים כמו שעושים חשבון עם הקניין וזכויות אחרות. יש ממד קדושה במובן זה שלא מודדים חיים בזמן ואומרים שחיים ארוכים עדיפים על פני חיים קצרים וכו'.

 

בשיח הכללי ולאו דווקא ההלכתי מושג הקדושה משמעותו שלעולם אסור לפגוע בחיים. בדומה לתפיסה פציפיסטית שלוקחת את מושג הקדושה עד הסוף ובאופן מוחלט. לעומת זאת, בפועל, מושג הקדושה הוא לא תמיד אומר שהאיסור מוחלט. כך למשל שבת קדושה אבל ניתן לחלל אותה במקרים מסוימים. לכן ייתכן ומושג קדושת החיים הוא לא בהכרח אומר שבאופן מוחלט לעולם אסור להרוג. ואפשר לחשוב על המתות חסר או הריגה במלחמה וכדומה. מושג הקדושה לא נותן אנלוגיה מלאה אלא נותן לנו התרשמות שחיי האדם הם נבדלים משיקולים אחרים. השאלה שתעלה היא מהו המובן והמשמעות של קדושת החיים בהלכה ועד כמה הקדושה היא כזו שאין נוגעים בחיי אדם ומתייחסים אליהם בקדושה מלאה ובאילו מקרים ניתן לפגוע בהם?

נראה שההלכה לא נוקטת גישה פציפיסטית וניתן לפגוע בענישה או כהגנה עצמית אבל עולות שאלות בנוגע להמתות חסד, הפלות וכדומה. 

לינק למצגת אקדמית ב-99 שח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גרינברג מ', "ערך החיים במקרא", י' גפני, א' רביצקי (עורכים), קדושת החיים וחירוף הנפש,

54 - 35  , ירושלים197

גרינוולד א', "קידוש השם - לבירורו של מושג" מולד 4 , עמ' 484 - 476

יובל סיני ישום המשפט העברי בבתי המשפט בישראל 

 

Gruenwald I, "Intolerance and Martyrdom: from Socrates to Rabbi 'Aqiva", G N

Stanton & G Stroumsa (eds.), Tolerance and Intolerance in Early Judaism and

Christianity, Cambridge  pp. 7 - 29

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות