‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אירגון השומר ?

תוכן עניינים  

מבוא    

התמקצעות בשמירה       

התיישבות בעלת צביון יהודי בא"י ועבודה עברית  

היסטוריה          

ייסוד "השומר" 

אבידות

 הוקעה מצד חלק מהמושבות       

השומר והמנדט 

המנהיג מנחם אוסישקין

הפסיפס האנושי

מגדר     

הווי חברתי        

לגיון העבודה –  

המגן – 

"הקבוצה היפואית" –    

הקיבוץ החשאי –            

הגדעונים –        

ניל"י – 

סיכום  

ביבליוגרפיה      

אירגון "השומר" עמד במטרתו העיקרית: כינון מוסד שמירה עברי ביישוב בארץ ישראל. והוכיח את יכולתו ואת ערכו של "השומר" העברי. "השומר" לא הצליח לקבל את השמירה בכל היישובים העבריים בארץ ישראל, ואף נאלץ לעזוב את המושבות הגדולות חדרה ורחובות בעקבות חילוקי דעות. עם זאת, רווחה בארץ השמירה העברית ונותרה בידי שומרים עבריים.

אירגון ההגנה קם בקיץ 1920 כשהוא מתבסס באופן לא מבוטל על תשתיתו של "השומר". עם הקמת מדינת ישראל היוותה אחת מתשתיותיו של צה"ל. גדוד העבודה, הוקם בקיץ 1920 על ידי מנהיגי "השומר" ו"החלוץ", ופעל עד 1929. הגדוד הצליח לממש את הרעיונות שעמדו בבסיס "לגיון העבודה". אגודת השומרים, הוקם על ידי אנשי "השומר" ב1933, וקיים עד היום כחברת שמירה. תנועה הקיבוצית הושפעה מן הרעיונות של "השומר" בדבר התיישבות בצורה של קומונות. מייסד "השומר", יצחק בן-צבי, כיהן כנשיא השני של מדינת ישראל[1].

החוקר מרדכי נאור הסיק שמייסדי האירגון וחבריו היתיקים,שפעלו באופן כה יעיל בשנים הראשונות של האירגון, לא השתלבו כמנהיגים פוליטים וביטחוניים בימי המנדט הבריטי ובשנים הראשונות להקמתה של מדינת ישראל. למנהיגים שצמחו מקרב אנשי העלייה השנייה להוציא את יצחק בן-צבי לא היה יחס חם ל"השומר" בשנות פעילותו, וחלק מהם אף התנכרו לאנשיו בשנים מאוחרות". ישראל שוחט, ממנהיגי אירגון "השומר" לא מילא שוב תפקיד משמעותי ביישוב היהודי בא"י בשנות המנדט הבריטי.עם זאת, הוא השתתף בהקמת ארגוני המגן, בין היתר, ובתחילת דרגה של התעופה העברית בא"י[2].

בשנות השלושים ראה אור "קובץ 'השומר'", ובשנות החמישים ראה אור "ספר השומר: דברי חברים" ו"ספר תולדות ההגנה", בהם הוצגו מספר רב של חומרים על "השומר", ופירושים שונים למהלכיו ודרך פעולתו. חלק נכבד מארכיון "השומר", שכלל פרוטוקולים של ישיבות ואספות, מכתבים ותזכירים, אבד או הושמד בשנות מלחמת העולם הראשונה. זאת בעיקר בעקבות חשיפתה של מחתרת ניל"י, שהובילה לרדיפה ממושכת של השלטונות הטורקים אחרי חברי "השומר".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 יהודה ריינהרץ, שולמית ריינהרץ, מוטי גולני עורכים, עם הזרם ונגדו, מניה שוחט, איגרות ותעודות, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי.

אביבה אופז, ‏דיוקנו של איש 'השומר' – בעקבות צרור מכתביו של מנדל פורטוגלי, קתדרה 48, יוני, עמ' 9973

מחיינו, כתב העת של גדוד העבודה. הוצאת יד טבנקין.

אליהו גולומב, 'ראשי פרקים בתולדות ההגנה' מתוך הקובץ 'מעשים ומגמות' בהוצאת 'עם עובד' הוצאה מחודשת.