‏290.00 ₪

שאלת המחקר :

כיצד השפיע חוק תרומת ביציות על החברה הישראלית, ומהן הדילמות הכרוכות בהתרת שאיבת ביציות לשם תרומה מההיבטים :המשפטי, הבריאותי והחברתי ?

שאלות משנה:                                             

1.מהי מטרת החוק המקורית ? ומהם השיקולים הגלויים והסמויים המגולמים בחוק זה ?

2.מהן זכויותיו של הילוד הנולד כתוצאה מתרומת ביציות, וכיצד החוק מגן על זכויות אלו ?

3.כיצד החוק מאזן בין הזכות של התורמת לשמור על אנונימיות לבין זכויותיו של הילד לדעת את שורשיו הגנטיים ?

4.מהן ההגבלות המוטלות בחוק תרומת ביציות ? ומהן הסיבות בשל כך ?

5.מה יהיה מעמדו של הילד (הגדרת הורות )?

6.מהם הסיכונים הבריאותיים והחברתיים העלולים להוות תוצר נלווה של החוק? ואיך ניתן למנוע אותם ? (מניעת מסחור)

תוכן עניינים

מבוא  

אינטרסים שונים העולים בתהליך החקיקה   

הגדרת המונח תרומת ביציות   

תרומה "פתוחה" מול תרומה "אנונימית"  

שאלת המחקר :  

שאלות משנה:  

פרק א' :סקירת ספרות ממחקרים קודמים   

רקע רפואי על ליקויי פוריות   

הפרייה חוץ גופית   

תרומת ביציות – היבטים רפואיים, חברתיים ומוסריים   

הורות והזכות להורות   

טובת הילד  

זכותו של צאצא להכיר את הוריו הגנטיים – שאלה של אנונימיות   

סיכונים רפואיים גנטיים   

סיכונים רפואיים לתורמת   

סיכונים רפואיים לנתרמת   

בעיות הלכתיות   

שלום בית   

קביעת אמהות   

נישואי אח ואחות   

פיקוח הלכתי 

תרומת ביציות מול מכירת ביציות   

תרומת ביציות מאישה מתה או מעוברית נפל  

תורמת שנשארה חשוכת ילדים   

פרק ב':מתודולוגיה   

פרק ג' :משפט משווה מהמשפט הבינלאומי לחוק   

אנגליה   

צרפת   

דנמרק   

אוסטריה ושוודיה   

ספרד  

ארצות הברית   

בחינת המצב המשפטי במדינת ישראל  

תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית)

סל בריאות   

תרומת ביציות בישראל כיום   

ועדת הלפרין והצעות החוק   

הצעת חוק ההסכמים לתרומת ביציות   

תרומת ביציות   

התורמת   

הנתרמת   

מרכז רישום   

יחידת התיאום   

ועדת חריגים   

מימון הטיפול  

מעמד הילד  

סיכון התורמת  

מניעת סחר בביציות   

הצעת חוק תרומת ביציות להפריה חוץ-גופית   

נושאים שלא נמצא להם פתרון במסגרת הצעות החוק   

מאגר המידע  

אנונימיות התורמת   

התערבות המדינה בהליך תרומת הביציות   

איסור "ייבוא" ביציות   

סחר בביציות   

היבטים פסיכולוגיים וחברתיים   

תקדים: האשה תרמה ביצית, בת הזוג פונדקאית   

סיכום ומסקנות   

חוק תרומת ביציות

סיכום, מסקנות ופרוסבקטיבה ביקורתית   

ביבליוגרפיה   

חקיקה והצעות חוק   

ספרות ומאמרים   

פרוטוקולים ומסמכי רקע  

אינטרנט   

מקורות באנגלית   

כשישה עשר עד עשרים אחוזים מהזוגות במדינת ישראל סובלים מבעיות פוריות כאשר אי פוריות מוגדרת כ"אי השגת הריון לאחר שנה של חשיפה ליחסי מין תקינים וסדירים". ליקויי פוריות עלולים לנבוע במערכות שונות ולכל ליקוי צריך להתאים את הטיפול הרפואי ההולם לו. חלק לא מבוטל מבעיות הפוריות ניתן לטיפול רפואי אולם, במקרים בהם לאישה יש ליקוי פוריות שבו השחלות אינן מייצרות זקיקים-ביציות, לא ניתן להעניק לאותה אישה טיפול רפואי והיא תזדקק לתרומת ביציות. שבע עשרה שנים לאחר שנושא תרומת ביציות הוסדר בתקנות משרד הבריאות עדיין קיים מחסור חמור בתרומת ביציות. הסיבה העיקרית היא הגדרת התורמות כנשים שעוברות בעצמן טיפולי פוריות. כיום במדינת ישראל כמאה ושישים אלף זוגות מטופלים בטיפולי פוריות. מתוכם כעשרה אחוזים – חמישה עשר אלף זוגות – מטופלים בטיפול של הפריות מבחנה (IVF). מתוכם, כעשרה אחוזים – אלף חמש מאות מהזוגות – עומדים בקריטריונים שמציב החוק לתרומת ביציות. מתוכם, רק כאחוז אחד מהזוגות – חמישה עשר זוגות – מסכימים לתרום ביציות. כך נוצר מצב כי כיום במדינת ישראל כשלושת אלפים נשים ממתינות לתרומת ביצית כאשר לכל נתרמת דרושים מספר מחזורי טיפול. החישוב הסופי מביא אותנו לכלל המסקנה שכיום, רק אחת לאלף נשים (1:1,000) מקבלת מענה בצורה של תרומת ביצית במדינת ישראל. למרות שהחוק נועד להגן על בריאותן של כלל הנשים, ולכן מגביל את תרומת הביציות לנשים שעוברות טיפולי הפריה בלבד, חשוב להבין שמדובר על תהליך נפשי קשה ביותר. מראש מדובר על אישה שסיכוייה להיכנס להריון נמוכים וכל ביצית במקרה שלה חשובה עד מאד. אישה שעוברת טיפולי הפריה חוץ גופית יודעת שאם יש לה עודף ביציות ויהיו לה מהן עוד עוברים, הרי שניתן יהיה להקפיאם, ואולי בעתיד ליצור הריון נוסף בלי לעבור תהליך הפריה נוסף ובלי להתחשב בגילה. לכן, מרבית הנשים המטופלות אינן מראות נכונות לתרום את עודף הביציות שלהן עבור אותן נשים הזקוקות לתרומת ביציות.בחרתי לבחון את נושא תרומת הביציות במדינת ישראל על היבטיו המשפטיים, רפואיים, הלכתיים ואתיים. אבדוק השאלות המתעוררות בכל הקשור לתרומת ביציות בכלל ולתרומת ביציות במדינת ישראל בפרט. אבחן את המציאות השוררת כיום במדינת ישראל בתקופה זו ממש, בה הועברה הצעת החוק לעיונם של משרדי הממשלה, שתאפשר לראשונה בישראל תרומת ביציות על ידי מתנדבות לתרום ביציות. ההצעה תאפשר לכל אישה בהתאם לגילה ולמצב בריאותה לתרום ביציות שישמשו נשים אחרות בטיפולי ההפריה.

במסגרת זו לא ארחיב בנושאים שאינם קשורים ישירות לנושא תרומת הביציות מתוך רצוני להתמקד בנושא תרומת הביציות לבדו ולבחון אותו על כל היבטיו וללא קשר לנוהג בנושאים אחרים. תרומת זרע, אימוץ ופונדקאות במדינת ישראל יוזכרו, על כן, רק כאשר יש להם קשר ישיר לנושא תרומת הביציות.

לא אדון בהשלכותיה של "פרשת הסחר הביציות" שנחשפה בתקשורת למעלה מחמש שנים. אם זאת אציין כי אחרי שורה של הליכים משמעתיים הוגש לפני כשנה כתב אישום כנגד הפרופסור ציון בן רפאל. הוא הואשם כי במהלך טיפולי פוריות שהעניק לנשים שאב מהן ביציות במרמה ובנסיבות מחמירות. חשוב עם זאת להדגיש שהפרשה השפיעה רבות על דעת הקהל בישראל וגרמה להפסקה כמעט מלאה של תרומת ביציות על ידי נשים מטופלות – הן בשל חששם של הרופאים מהזרקת מינון גבוה מדי של הורמונים לייצור ביציות והן בשל אנטגוניזם ומשבר אמון שנוצר אצל הנשים המטופלות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק תרומת ביציות.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד).

חוק אימוץ ילדים.

חוק זכויות החולה.

ד"ר שחר קול, תרומת ביציות – המצוקה ורעיון לפתרון. רפואה ומשפט גליון מס' 19