‏390.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד בא לידי ביטוי הצלת ועליית יהדות עיראק ואופן קליטתם?

תוכן

מבוא. 

רציונאל לכתיבת העבודה. 

שאלת המחקר. 

אוכלוסיית המחקר. 

מטרת המחקר. 

מתודולוגיה. 

קליטת יהודי עיראק בארץ

האפליה העדתית. 

על המאבק של עולי עיראק נגד היישוב בפריפריה

סיפור הצלחתה של קליטת יהודי עיראק.

מועדון עולי עיראק בישראל.

דימוי עולי עיראק בעיני ה'צברים' 

השתלבות יהודי עיראק מבחינה מקצועית בישראל.

יהודי עיראק בתעשיית המוזיקה.

מתודולוגיה.

ממצאים.

תמה 1- " האשכנזים של עדות המזרח".

תת תמה 1.1- יחס ההגמוניה האשכנזית ליוצאי עיראק. 

תת תמה 1.2 -יחסם של יוצא עיראק למזרחים

תמה 2- היעדר רגשי נחיתות או גאווה תרבותית?

תת תמה 2.1- היעדר רגשי נחיתות.

תת תמה 2.2- גאווה עיראקית. 

תמה 3- השתלבותם של יהודי עיראק בחברה הישראלית. 

תת תמה 3.1- עיסוק במקצועות חופשיים ובעלות על עסקים. 

תת תמה 3.2- המיקום הגיאוגרפי כמשפיע על היקלטות יהודי עיראק בחברה. 

תת תמה 3.3- שמירה על תרבות המקור. 

תמה 4 - העבר והמסורת העיראקית. 

תת תמה 4.1- החיים בעיראק תוך התמודדות עם השכנים הערביים.

תת תמה 4.2 - מקורות השראה של ישראלים עיראקים.

סיכום ודיון 

נספחים.

נספח 1. 

נספח 2. 

נספח 2. 

נספח 3. 

נספח 4. 

בחרתי לעסוק בעבודה בנושא מורשת עולי עיראק משום שנושא זה נוגע לליבי. המורשת שיהודי בבל/עיראק הותירו אחריהם חשובה מאוד בהקשר של מורשת עדות ישראל. (ניסים קזז, תשנ"ז)

הרעיון לכתיבת עבודה עלה לי לאחר שביקרתי במוזיאון יהדות בבל. שם החכמתי בנושא והבחנתי בהמון פרטים המשפיעים על תרבותנו עד היום. המסע למורשת יהודי בבל החל בכך שאני בתור ילדה תמיד אהבתי להקשיב לסיפורי סביי וסבותיי. בעבודה הזאת אני אנסה להראות איך ההשפעה של יהודי בבל ניכרת בתרבות אוכלוסיית ישראל היום, למשל בטקסים של ברית, חתונה, מוות ועוד. תוך כדי הבאת סיפורים אישיים של אנשים בנושאים האלו, אני אנתח ואנסה לראות את נועם הליכות העדה, הטקסים, ההשפעה מהתרבות האנגלית - האירופאית, הצורך החשוב בחינוך וכיצד כל אלו רוממו את מעמד היהודים העיראקים (ניסים קזז, תשנ"ז). אני אנסה להביא את המנהגים שהיו נהוגים עוד בעיראק ואיך הם השתלבו בחיי היום יום שלנו. גיליתי כמובן גם צדדים שמרניים מאוד ולא פמיניסטיים בעליל, למשל נושא הלידה, במידה ונולד בן זכר המשפחה בדרך כלל הייתה שמחה ואם זו בת המשפחה הייתה בדר"כ פחות שמחה. טקס חגיגת לידת הבן זכר הראשון בפדיון הבן : טקס חשוב מאוד המסמל את השמחה שבן זכר ראשון יישא את שם המשפחה ויעניק כבוד למשפחה שלו. דוגמאות נוספות אני אביא מטקסים אחרים הנהוגים עד היום אצל יהודי עיראק. ספרים של מחברים עיראקים יהודיים (כמו הספר "מזרחים בישראל", יהודה שנהב וכן מאמר מתוך הספר "אי שוויון", יהודה שנהב) יובאו כדוגמאות נוספות.

רציונאל לכתיבת העבודה 

בסוציולוגיה הישראלית נהוג לדבר על אפליית המזרחים מצד העדה האשכנזית ("האליטה").

כור היתוך, הפניית המזרחים לעיירות הפיתוח, אי שוויון תעסוקתי, תנועות מחאה מזרחיות שקמו- כל אלו נדונו רבות ויש הסכמה יחסית רחבה על כך.

אולם, מתוך הניסיון והזווית האישית שלי, הבחנתי בקבוצה שלפי השערתי סבלה פחות באופן משמעותי מאפליה זו והיא יהודי עיראק.

אוכלוסיית המחקר 

   ארבעה משתתפי מחקר משתי משפחות לפחות בשנות ה-50 לחייהם (כלומר היו ילדים/נערים בעשור השני והשלישי לקום המדינה).

מטרת המחקר 

בחינת ההשערה לפיה יהדות עיראק סבלה פחות מאפליה משאר המזרחים בעשורים הראשונים לקום המדינה.

מתודולוגיה 

יבוצעו ארבעה ראיונות חצי מובנים עם אנשים משתי משפחות שונות לפחות מאור-יהודה. כל זאת תוך ניסיון לעמת בין העולה בראיונות לבין הכתוב בספרות האקדמאית בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אבישור, יצחק. מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם. אור יהודה : מרכז מורשת יהדות בבל, המכון לחקר יהדות בבל, תשנ"א 

בנסקי טובה, דון, יהודה, לקר-דרויש תקוה, ארנסט קראוס. יהודי עיראק בישראל בחברה ובכלכלה. המכון לחקר יהדות בבל: הוצאת בר-אילן. 

השש, יאלי. הפוליטיקה של הגעגועים לבגדאד. מתוך שנהב, יהודה, ויוסי יונה (עורכים) 

גזענות בישראל (עמ' 287-307). הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר: ירושלים.