‏290.00 ₪

שאלות המחקר

בעבודה זו אבקש לבחון מהו יחסו של הרבי לארץ ישראל ויחסם של ממשיכיו לציונות.

אבדוק את ההיבט הרעיוני ,החינוכי האידיאולוגי וגם את ההיבט המעשי.

האם אכן זוהי גישה ייחודית בנוף החסידות ?

האם היו ניסיונות  לעלייה בקרב החסידות הזו ?

האם הגישה אשר תמכה בציונות השליכה גם על נושאים חברתיים אחרים ? 

תוכן עניינים

מבוא. 3

רקע. 5

מאפייני השושלת. 8

הרבי מרוז'ין והקשר המעשי והרעיוני של החסידות לארץ ישראל. 9

מוטיב זיכוך החומר בהתנהלות החסידית. 14

הטפה לאהבת ישראל. 16

פתיחות. 17

דרכי התנהלות והיחס לציבור החילוני 18

סיכום.. 20

ביבליוגרפיה. 22

נספח: רעיון הגאולה העצמית. 24

עבודה זו תעסוק בהיבטים הניהוליים והכלכליים בחסידות רוז'ין, שהייתה לאחת מזרמי תנועת החסידות אשר נולדה בתחילת המאה ה-18, בעקבות משברים מהותיים אשר חלו ביהדות מזרח אירופה, הן במובן הפיזי והן בזה הרוחני. 

החסידות הופיעה במטרה לקרב את היהודים העובדים, שלא יכלו, מפאת העדר הזמן להתעמק בלימודי התורה, לדת, ומנגד, לבלום את תופעת הזלזול של תלמידי החכמים ביהודים הפשוטים – שתי תופעות אשר איימו לפגוע ברוחניות הקהילה היהודית.

הבעש"ט והמגיד הראו בעצם שעבודת אלוהים אפשרית בכל תחומי החיים ולא רק בין כותלי בית המדרש ובית הכנסת, בצורה זו הם גרמו לכך שהרבה יהודים שהרגישו עצמם נדחקים החוצה על-ידי תלמידי החכמים קיבלו את הלגיטימציה להתקרב חזרה לחיק הדת. בנוסף, שילבה התנועה החסידית הווי של ניגון, ריקוד וישיבת חברים יחד - דברים שתרמו להרמת הרוח ושמחת הנפש והיוו בפועל חלק מעבודת אלוהים.

חסידות רוז'ין, בה תתרכז עבודה זו, נקראת על שמה של העיירה האוקראינית בה היא נוסדה על-ידי רבי ישראל פרידמן, אשר היה צאצא לשושלת של מייסד החסידות, המגיד ממזריץ'. הוא נחשב לאחד מגדולי הצדיקים בדורו, וחסידיו האמינו כי בכל פעולתו קיימים ייחודים עליונים.

לאחר מותו, התפשטה התנועה ופעלה במספר אזורים נוספים של  האימפריה הרוסית, גליציה המזרחית ובווינה, ומאוחר יותר בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. כיום עיקר פעילות השושלת מתרחש במדינה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אטינגר, שמואל. "החסידות וה"קהל" במזרח אירופה", בתוך: שמואל אטינגר, "בין פולין לרוסיה" ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; מוסד ביאליק, עמ' 209-200

אטקס, שי עמנואל. חקר החסידות – מגמות וכיוונים, מדעי היהדות, 31 עמ' 21-5

אסף, דוד (עורך). "צדיק ועדה: היבטים היסטוריים וחברתיים בחקר החסידות", ירושלים: מרכז זלמן שזר, עמ' 32-9.