‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מה רמת ההסתמכות הראויה על אמצעי זיהוי קול בהרשעת נאשם ביחס לאמצעי זיהוי אחרים?

תוכן העניינים

חלק ראשון: הניתוח המשפטי 3

שאלת החקר. 3

מה רמת ההסתמכות הראויה על אמצעי זיהוי קול בהרשעת נאשם ביחס לאמצעי זיהוי אחרים?. 3

החידוש בעבודה. 3

רמת ההסתמכות הראויה על אמצעי זיהוי קול צריכה להסתמך על חיזוק ראייתי נוסף לשם הרשעה על ידי השופט. 3

מסדר זיהוי בכלל ומסדר זיהוי של קול (ווידאו עם קול) בפרט. 3

זיהוי קול ספונטאני 4

הזיהוי הטוב ביותר הוא באופן טבעי. למשל שומע עד אדם מעבר לדלת ואומר כמסיח על פי תומו " הלא זה הקול של ראובן...". 4

מסדר זיהוי אקראי / "ספונטני". 4

זיהוי קול על פי זיכרון:. 6

המסדר המקבילי (המסדר הסימולטאני) והמסדר הסדרתי – המצוי והרצוי במסדרי זיהוי 6

משפט משווה בארצות הברית. 7

זיהוי קול בבתי המשפט בארצות הברית. 10

משפט משווה אנגליה. 12

מסדר זיהוי בבריטניה. 12

זיהוי באולם בית המשפט. 13

חלק שני ושלישי: תיאור דרך החיפוש במקורות המשפט השונים.. 14

שימוש במאגרים.. 15

נבו 15

מיקוד החיפוש:. 15

סיכום.. 16

המלצות לשיפור המצב הקיים.. 20

ביבליוגרפיה. 21

חלק ראשון: הניתוח המשפטי

כאשר מדברים על שימוש בזיהוי קולי כראייה בבית המשפט הכוונה הינה שכאשר מקליטים שיחה בין הנאשם לאדם אחר שבה הוא מודה בראיות אשר הוא מואשם בהם וכאשר מאזינים לה בבית המשפט, ומזהים באופן וודאי את החשוד ברצח כמי שדיבר עם שותפו ובמהלך השיחה אמר אמירה מפלילה. או למשל, בסחר בסמים השיחה בין שני הדוברים מלמדת על עסקת סחר שמתבצעת (חשוב כמובן לזהות האם הנאשם באולם הוא זה שדיבר). אם כן, תמליל של האזנה כזאת הוא בוודאי ראיית סיוע. משום שזו ראייה ממקור עצמאי, עוד מישהו דיבר בשיחה, היא מסבכת את הנאשם, ובלבד שהיא סוגיה משמעותית לאשמה. אם אחד התנאים לא מתמלא- אי אפשר לסמוך עליו כראיית סיוע אלא כחיזוק, כלומר ראייה מאמתת.

עבודה זו תנסה לענות על שאלת החקר צעד אחר צעד. יושם דגש על החידוש בנושא. יתבצע סיקור על זיהוי הקול במשפט תוך פירוט השימושים הנפוצים במערכות זיהוי דיבור.

נלמד מקל וחומר מתוך מסדר זיהוי בכלל ומסדר זיהוי של קול (ווידאו עם קול) בפרט. פרק שלם יוקדש לזיהוי קול ספונטאני, שכן הזיהוי הטוב ביותר הוא באופן טבעי. למשל שומע עד אדם מעבר לדלת ואומר כמסיח על פי תומו " הלא זה הקול של ראובן...".

תישאל השאלה מהו זיהוי קול על פי זיכרון ומהו המצוי והרצוי במסדרי זיהוי.

יערך משפט משווה אנגליה, יסופר על מסדר הזיהוי בבריטניה. יסופר על החשדנות שבבתי המשפט באנגליה לקבלת זיהוי קולי כראייה קבילה בבית המשפט, והנושא יחוזק על ידי תיאור הועדה שהוקמה באנגליה בראשות הלורד DEVLIN לבירור השאלות הכרוכות בהוכחות זהותו של נאשם בפלילים, המליצה - בין היתר - שבית-משפט לא יהא רשאי להרשיע על-פי ראיות זיהוי בלבד, אם לא הוכח דבר-מה נוסף להראות סבירותו של הזיהוי ומעורבותו של המזוהה

מסדר זיהוי של קול ומסדר זיהוי על כל סוגיו, הוא אחד מהכלים שניתן בעזרתו לאתר ולבדוק את זיהויו של מבצע העבירה, בכדי להוכיח את זיקתו לעבירה, כמבצע דבר המהווה בסיס להעמדתו לדין.

קיימות מספר שיטות לביצוע מסדרי זיהוי בארץ ובעולם, אך לא כולן אמינות לחלוטין, הדבר נכון בפרט לזיהוי של קול.

זיהויו של נאשם כמבצע העבירה הינה מרכיב בסיסי של אחריותו הפלילית, ובתור שכזו התביעה נושאת בנטל הוכחתה: על התביעה להוכיח את זהותו של הנאשם כמבצע העבירה למעלה מכל ספק סביר.

קביעת זהותו של נאשם כמבצע העבירה יכולה להיעשות מפי עדים (ששמעו אותו) או "מפי" חפצים (שהקליטו אותו), לרבות בראיות נסיבתיות, ויכול להיעשות באמצעות "מסדרי זיהוי" לסוגיהם.

נבחין ראשית בין עד "המכיר" את הנאשם, לבין "עד מזהה".

"עד המכיר את הנאשם" עשוי להכירו היכרות "מוקדמת" – פורמאלית או בלתי פורמאלית, ללא קשר לאירוע נשוא האישום. ולענייננו מכיר היטב את נימת קולו.

"עד מזהה" הינו עד שאינו מכיר את הנאשם מהכרות מוקדמת, אך טוען כי הוא מסוגל "לזהותו" עפ"י הדמות שנחרתה בזכרונו עקב המגע שהיה ביניהם בעת ביצוע העבירה – במקרה זה העד "מזהה" את הנאשם כמבצע העבירה.

המלומד חיים שמואלי דן בשאלת ייעול ושיפור שיטת הזיהוי על ידי שימוש במחשב. טביעת הקול יכולה להיקלט בצורה ממוחשבת כפי שצויין קודם.

כיום נהוג לצלם עבריינים במצלמה רגילה, בפילם שחור-לבן. התמונות מתקבלות על נגטיב, תהליך הפיתוח יקר, וכל תחנת משטרה מחזיקה ברשותה רק אוסף מצומצם, יחסית, של תמונות. הכנסת מחשבים תאפשר לכל תחנת משטרה בארץ להתעדכן בכל תמונה דרושה מאוסף משטרת ישראל בלחיצת כפתור בלבד. השלב הבא נראה כמעט מובן מאליו: לעבור לצילום והקלטת קול במצלמת וידיאו. הדבר יוזיל ויפשט את תהליך הצילום, יבטל את הצורך במעבדות פיתוח יקרות, ימנע אובדן תמונות, ויאפשר צילום בצבע והכנסת הנתונים הדיגיטליים ישירות למחשב בלי לאבד מאיכותן. מכאן קצרה הדרך לצילום גוף האדם כולו, כשהוא בתנועה וכשהוא מדבר במצלמת הוידיאו. דבר זה יאפשר לזהות אדם גם לפי אופן הליכתו ותנועותיו, וגם לפי קולו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

נתן וחיים קנט אמצעי זיהוי וחקירה, (לשכת עוה"ד)

 א' וולף, "זיהוי על פי הקול – "הידיים ידי עשו" – והקול?", פרשת תולדות 146

ר' ברנט, ס' שגב "השיטה הספקטרוגרפית לזיהוי דובר על פי קולו" פלילים ד' 121.

ג' הלוי "מגמות התפתחות במשפט הפלילי הדיוני ובדיני הראיות בישראל" קרית המשפט ד.