‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי כישורי המנהיג על פי תפיסת המהר"ל?

תוכן עניינים

מבוא..

מנהיגות..

תיאוריית ההתניות של פידלר.

בגרות הכפופים וסגנון המנהיגות..

מנהיגות אפקטיבית..

ניהול מול מנהיגות..

מנהיגות

ניהול

בין ניהול ומנהיגות, עפ"י ג'ון קוטר

בין ניהול ובין מנהיגות– Bennis & Nanus

סוגיות מרכזיות בחקר המנהיגות

דרכים להפעלת אנשים

גישת התכונות לחקר המנהיגות

גישות התנהגותיות לחקר המנהיגות

מחקר מישיגן

השריג המנהיגותי – Blake & Mounton (מטריצת מנהיגות)

גישות תלות מצב לחקר המנהיגותהגישה המצבית

תיאורית מחזור חיים של מנהיגות (הרשי ובלשארד)

גישת התפתחות המנהיגות

מנהיגות מעצבת ומתגמלת

ביבליוגרפיה של המהר"ל

ביקורת חברתית של המהר"ל על המנהיגות

פילוסופיה של המהר"ל בכלל ועל המנהיגות בכלל

יחס המהר"ל למנהיגים רבניים שקדמו לו

דואליזם

האדם כעץ הפוך

ישראל והאומות

המהר"ל על המנהיגות החינוכית

המהר"ל וחופש הביטוי

המהר"ל כאיש הלכה.

היחס למהר"ל.

כתבי המהר"ל.

ביבליוגרפיה.

תופעת המנהיגות ריתקה במשך שנים רבות הוגי דעות רבים, אשר ניסו להבינה ולהסבירה בדרכים שונות. מתוך הספרות ומחקרים רבים שנערכו בנושא המנהיגות עולה כי אין דפוס ברור וחד משמעי של תכונות, אופן התנהגות או חוקיות מסוימת, המייחדת מנהיגים ממי שאינם מנהיגים. על כן ההגדרות של מושג המנהיגות שונות זו מזו בהתאם לנקודת מבטם של מנסחי ההגדרות. אולם בכל זאת, כאשר הוגי דעות מנסים לעמוד על מהותה של תופעה זו, אפשר לרוב למצוא בדבריהם התייחסות לאחד או יותר משלושת המרכיבים הבאים: אנשים, תהליכים ומערכות. המשקל המיוחס לכל רכיב בהגדרה משפיע למעשה על תפיסת המנהיגות המוצעת בה. למשל, כאשר הדגש הוא באנשים, מוגדרת המנהיגות כתכונות או כהתנהגות. כאשר ההתמקדות היא בתהליך, תודגש ההיענות למנהיג ובדרכי הנעת המונהגים, ואילו כאשר ההגדרות מתמקדות במערכות, יודגש הקשר בין הסביבה למנהיגות .

מנהיגות:  עפ"י קוטר, לא בהכרח מדובר בכריזמה אבל הכריזמה אצל אדם מקלה עליו להנהיג.

עפ"י יוקל, מנהיגות היא תהליך של השפעה על אחרים וארגון מאמצי פרטים או קולקטיב להשגת מטרות משותפות. מנהיגות אינה מתקיימת בוואקום.

ניהול: עפ"י דרוקר, ניהול הוא תהליך של השלמת מטלות ארגוניות ויעדים בצורה אפקטיבית ויעילה דרך ועם אנשים. גם ניהול אינו מתקיים בוואקום.

במנהיגות, הדגש הוא על השפעה וסחיפת אנשים לביצוע מטלות. בניהול, הדגש הוא על ביצוע מטלות.(בניס)

בין ניהול ומנהיגות, עפ"י ג'ון קוטר:

יש הרבה דומה וגם הרבה שונה בין ניהול ומנהיגות.

תובנות:

-        ניהול ומנהיגות הינן מערכות נפרדות ומשלימות בעלות מאפיינים ופעילויות ייחודיים.

-        הגורם העיקרי שמעצב את השוני בין ניהול ומנהיגות הוא הייעוד והרקע (מורכבות בניהול לעומת טרנספורמציה במנהיגות).

-        האתגר האמיתי של ארגונים הינו לשלב מנהיגות חזקה עם ניהול חזק ובכך ליצור הרכב מאוזן ומנצח (גם 'חולמים' וגם מבצעים טובים בשטח).

-        עפ"י קוטר, יש היום יותר ויותר שינויים ולכן צריך יותר ויותר מנהיגות.

המהר"ל ומנהיגות לשיטתו של המהר"ל גם האדם, כיקום, מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: א. הגוף ויצריו, ב. הנפש ורגשותיה ג. השכל ותובנותיו, בהתאמה ובהקבלה לשלושת העולמות של היקום, כאשר כל חלק שבו נלקח מאחד העולמות, והאדם מחבר בתוכו את היקום כולו ומהווה למעשה מיקרוקוסמוס אמיתי‏‏. אצל המהר"ל השכל הוא מהות רוחנית-נשמתית שמתגלה בתבונתו של האדם וקיימת רק אצלו. בנוסף על כך יש לאדם מהות אלוהית שנקראת "צלם אלוהים" "שהוא אור וניצוץ אלהי נבדל דבק באדם", ולא כמו שסבר הרמב"ם כי צלם אלוהים הוא השכל שבאדם. בשל הפוטנציאל האלוהי שטמון באדם, סבר שיש לאדם שייכות לעולם הבא, וכי האדם יכול לשלוט על הטבע, כאשר הוא ממצה את עצמו כנביאי ישראל למשל. זקיפות קומתו של האדם בניגוד לכל שאר החיות, איננה סתם סממן חיצוני של האדם, אלא מסמלת בעיניו עניין מהותי שהאדם הוא מלך בתחתונים - כשם שהקב"ה מלך בעליונים. בניגוד חריף לרמב"ם שמבטל את חשיבות האדם למול הבריאה כולה, המהר"ל רואה בו את נזר הבריאה.

האדם מובחן מכל היצורים הקיימים. בעוד שהיצורים הארציים הם חסרים, והיצורים העליונים שלמים, ואלו ואלו אין בכוחם להשתנות והם נשארים סטטיים. האדם נברא חסר אך יש בו כוח להשלים את עצמו. כאשר הוא נברא מעלותיו נמצאות בו בכוח, והוא יכול להשלים את עצמו על ידי שהוא מוציא את עצמו בפועל. הוא כמו האיכר של עצמו, שיכול לעבד את הקרקע של חייו ולהצמיח מעצמו כל מיני צמחים ופירות. ולכן לדעתו השם "אדם" נגזר מ"אדמה". לאדם יש "מנוע" פנימי שדוחף אותו לעבר מימוש הפוטנציאל שלו והיא הנשמה, החלק אלוה ממעל שבו ששואף לחזור ולהתחבר אל מקורו. 

המהר"ל סבר שבשל התפיסה כי האדם הוא עיקר המציאות, מעשיו אינם אובדים ללא כל משמעות, אלא יש להם רישום והטבעה על העולם ויש להם רושם ב"ציור המושכל של העולם". כלומר מעשיו של האדם מוטבעים ונרשמים באידאה של המציאות‏‏. את הטוב המהר"ל ראה כמידה עצמית של האלוהים ההויה והאדם  ואילו את הרע ראה כתופעת לוואי של בריאת העולם הפיסי, שאין בו ממשות אלא הוא מוגדר כהעדר וחיסרון, וכצל המלווה את האור. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אברהם קריב, כתבי מהר"ל מפראג - מבחר, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ב.

אברהם הכהן עובדיה גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג - תולדותיו, רבנותו ומשנתו של המהר"ל מפראג, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ב. 

בניס, ו. . ניהול החלום – מנהיגות במאה ה-21. משאבי אנוש, מאי, עמ' 12-15.‏

Bass,F. M..Leadership and performance beyond expectations. New York :The Free Press

===========================