‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מ ב ו א.. 3

המשפחה. 4

המערכת המשפחתית.. 7

המשפחה כמוסד תובעני 8

אפיוני המשפחה של בעלי תפקיד ניהולי בקבע. 9

קונפליקט עבודה משפחה. 11

מקורות מהם נובע הקונפליקט.. 13

קונפליקט דו כיווני 13

תיאוריות העוסקות בקונפליקט עבודה משפחה. 15

תיאורית ההקרנה הגלישה Spillover. 15

תיאורית הפיצויים.. 15

תיאורית הסגמנטציה חלוקה. 15

תיאורית ההתאמה. 16

התיאוריה האינטגרטיבית.. 16

תיאורית בריחת משאבים.. 16

השפעת מגדר על קונפליקט עבודה משפחה. 16

השפעת קונפליקט עבודה משפחה על נשים וגברים בתפקידי ניהול בצבא.. 17

חלוקת התפקידים במשפחה. 21

חלוקת תפקידים ואושר בנישואין (שביעות רצון בנישואים) 22

התאוריה הכלכלית של Becker. 23

איפיוני המשפחה של משרת הקבע. 25

להיות הורים.. 28

הצבא.. 30

הקונפליקט צבא-משפחה בישראל. 32

התמודדות עם הקונפליקט בין שני מוסדות "תובעניים". 33

תאור המודל. 35

קונפליקט משפחה-עבודה ואבהות. 40

העדרות האב. 40

העדרות האב והשלכותיה. 42

השפעת העדרות האב על האם.. 43

השפעת העדרות האב על הילד. 45

ביבליוגרפיה. 48

מחקרים שנעשו על קונפליקט עבודה- משפחה התמקדו בנשים, מתוך הנחה כי נשים חוות קונפליקט בעצימות גבוהה יותר. לפי Hall .גברים באופן כללי מרוכזים במספר מצומצם של תפקידים, ואי לכך יש להם אפשרות לבצע אותם בזמנים שונים, ולכן חווים קונפליקט בעצימות נמוכה יותר. לעומתם, הנשים אמורות לבצע באופן סימולטני תפקידים רבים, מרגישות כי הן מרכזיות יותר בתחזוקת הבית, חינוך הילדים, רוצות להגשים עצמן מבחינת קריירה דפוס הקריירה של הנשים מסובך ומורכב יותר ואי לכך חוות קונפליקט בעצימות גבוהה יותר.

החוקרת ברושארט התייחסה גם היא במחקרה לתהליך החיברות. היא מצאה כי נשים מושפעות מתהליך החיברות ומחזיקות עדיין בראיה המסורתית שתפקידה הראשוני של האישה הוא עבודת הבית וגידול הילדים. גם כאשר נשים עובדות, הן רואות עדיין את תפקיד האם והרעייה כראשון בחשיבות ועשויות לעזוב את עבודתן במידה והיא מפריעה למחויבותן לבית ולמשפחה. יש הגורסים כי אין לנשים שאלה ממשית של בחירה בין עבודה למשפחה, משפחה מהווה צורך בסיסי וראשוני של אישה ומנגד עבודה לא מהווה צורך בסיסי אלא בחירה של אישה אשר היא עושה במהלך חייה. כפי שהאישה בוחרת היכן לגור, מה ללמוד, למי להינשא מקבלת האישה את הבחירה האם לפתח קריירה משמעותית.
עפ"י מחקר שנערך על ידי martins, eddleson and veiga בקרב 975 מנהלים בכירים נשים וגברים ניסה להתחקות אחר הגורמים שמקשרים בין קונפליקט עבודה משפחה לשביעות רצון מהעבודה. הממצא היה כי באשר לנשים קיים מתאם שלילי חזק בין הקונפליקט לשביעות רצון מהעבודה ככל שהקונפליקט גדל כך שביעות הרצון קטנה יותר. בנוגע לגברים, לא נמצא קשר מובהק בעניין זה.
המחקר נוסף של אותם חוקרים בדק את אופן ההסתכלות של סטודנטים את נושא עבודה משפחה, ממצאיו היו כי סטודנטיות לקחו בחשבון מראש החלטות שקשורות לתפקידן העתידי במשפחה ואי לכך השתלבו במקצועות פחות יוקרתיים. מכאן שהפער המגדרי התעצם בשל ההחלטות שהנשים ביצעו בעצמן.

עם ההתקדמות הטכנולוגית,לאנשים שעובדים מחוץ לבית ויש לוחות זמנים אינטנסיביים,יש את האפשרות לשמור על קשר עם המשפחות שלהם כאשר הם לא יכולים פיזית להיות איתם. טלפונים סלולריים, אינטרנט אלחוטי, web cameras וגאדג'טים שונים מאפשרים ליצור תקשורת זאת.

אופיו הייחודי של השירות בצה"ל, ובעיקר היותו ארגון תובעני, אשר תובע את כל זמנם של המשרתים בו- לעצמו, מייצר מציאות שבה קשה מאוד לגברים ולנשים לפנות זמן, כמו גם משאבים רגשיים לטובת "עבודת המשפחה". הנשים המשרתות בקבע נמצאות במתח בין ציפיות חברתיות שהן ייקחו על עצמן את מרבית "עבודת המשפחה", כפי שעושות מרבית הנשים, לבין שירות בארגון תובעני שמציב בפניהן תביעות לנאמנות בלתי מתחלקת (עירן יונה).

נשים אלו מתמרנות בין העבודה למשפחה באמצעות פרקטיקות שונות, בין היתר בחירה בעיסוקים בעלי אופי "עורפי" יותר, אשר מאפשרים יציאה הביתה כל יום, ובאמצעות הבנייתה של חלוקת תפקידים שונה בבית. ההבניה השונה באה לידי ביטוי בחלק משמעותי שלוקחים בני זוגן בעבודת המשפחה וכן בשיעור הגבוה יחסית של סיוע שמקבלות משפחות אלו מהמשפחה המורחבת. בהשוואה לדפוסי חלוקת התפקידים במשפחות ישראליות כיום, נראה כי שיעור כה משמעותי של גברים השותפים בעבודת המשפחה הוא חריג, ומצביע על מציאות ייחודית, הנובעת מדרישות גבוהות שמציב הצבא בפני הנשים הבוחרות לעשות בו קריירה, ועל הערכות משפחתית לא "מסורתית" שבחירה זו מייצרת (עירן יונה).

תרבות עבודה שהתמסדה בצה"ל ברבות השנים, המכונה בפולקלור הצבאי "פולחן הסבל", משפיעה בצורה משמעותית על סיכויי הקידום של נשים, ויותר מכך- על כל אופייה של חווית השירות של נשים בצה"ל. המושג "פולחן הסבל" בא לתאר עקרון יסוד בתרבות הארגונית של צה"ל- תרבות המושפעת בביטויים רבים ויום יומיים של חיי העבודה בצבא ומשפיעה באופן עמוק על דפוסי העבודה, על שיקולי הקידום, על צורות השיח ועל היוקרה וההערכה לה זוכים פרטים וקבוצות בצבא (עמרם- כ"ץ).

במחקרים שבחנו מקרוב את תרבות העבודה בצה"ל נמצא, כי היא מבוססת על ניגוד וסתירה בין מרחב חיי הצבא למרחב הפרטי, ועל שלילה של המרחב הפרטי כמרחב לגיטימי עבור הפרט. שני המרחבים נתפסים לא רק כמתקיימים האחד על חשבון השני, או כמקיימים תחרות מנומסת על זמנו של הפרט, אלא גם ככאלה שהאחד משתמש באחר כדי להגדיר את עצמו. כלומר, אין די בהפגנת השקעה, מחויבות, מסירות, יוזמה ומצוינות בעבודה, הדרך המשמעותית לצבירת "ההון הסמלי" היא הקרבה נראית לעין של המרחב הפרטי, ובעיקר של המרכז הסמלי שלו- המשפחה. ככל שהקצין פועל במרחב הצבאי, תוך "תשלום מחיר" במרחב הפרטי ועל חשבונו, כך "ההון הנצבר" רב יותר. ההתנהגויות "צוברות הון" הן, בראש ובראשונה, התנהגויות של נוכחות בעבודה והיעדרות מהבית. וככל שההיעדרות היא בשעות בהם הפרט פחות מחויב או מצופה להיעדר- כך גובר ההון הגלום בהן. כך למשל, נוכחות בעבודה מעבר לשעות המשרד ואל תוך שעות הלילה הינה התנהגות מוערכת. מוערכת ממנה אף התנהגות של היעדרות בסופי שבוע- זמן המובנה ארגונית כזמן פרטי/ משפחתי. "סיפורי גבורה" של "פולחן הסבל" המקנים הון גבוה יותר, מציגים היעדרות שהיא לא רק מעבר לשעות העבודה המצופה אלא היעדרות מאירועי דגל משפחתיים: ימי פתיחת לימודים, מסיבות סיום ואירועים משפחתיים אחרים. הסיפורים האולטימטיביים כוללים כמובן ביטול נסיעה משפחתית לחו"ל או קיצור חופשת לידה (עמרם- כ"ץ).

שעות עבודה ארוכות וקונפליקט בין עבודה למשפחה אינן תופעות ייחודיות לצה"ל. קונפליקט כזה קיים בארגונים רבים- ביטחוניים, רפואיים ועסקיים- אולם יש לו צורה, גוון ותוכן ייחודיים בארגון הצבאי בכלל ובצה"ל בפרט, הנותנים לו את עוצמתו הרבה. ניתן למנות מספר מקורות ל"פולחן הסבל" בצה"ל:

1. אתוס ההקרבה הצבאי- רעיון ההקרבה עומד בלב הרעיון של הצבא, ויש הטוענים כי ההקרבה היום יומית של המרחב הפרטי הינו תחליף סימול טיבי וריטואלי סטי המבטא את המחויבות והנאמנות לערך ההקרבה.
2. ההזדהות עם השדה- וחלחול של תרבות השדה למסדרונות ולמשרדי המטה. חלחול זה נובע מכך שהמגזר הלוחם הינו המגזר ההגמוני בצבא ומהווה את המוקד הסמלי שלו.
3. ארגון צבאי כארגון טוטאלי- הצבא שולט בכל מרחב החייל של הפרטים המשתייכים אליו ותובע נאמנות ומחויבות על חשבון תחומי החיים האחרים.
4. הצבא אב טיפוס לארגון גברי- ארגון הנבנה על ידי גברים, למען גברים ומבטא ומעצב זהות, גוף ויחסים חברתיים גבריים. תרבות העבודה בארגון זה מניחה מראש כי דמות העובד היא דמות גברית, היכול לבלות את כל זמנו במרחב הציבורי, מתוך הנחה שהמרחב הפרטי מנוהל על ידי אישה (עמרם- כ"ץ).

קיימת ביקורת רבה על תרבות העבודה בצה"ל ועל המחירים שהיא גובה. אחד המחירים הבולטים בתרבות זו, הוא העובדה כי זוהי תרבות המקשה על נשים למצות את הפוטנציאל שלהן בצבא. "פולחן הסבל" מבוסס על שלילה של המרחב הפרטי. עובדה זו הופכת את "פולחן הסבל" למגדרי, כלומר ישנן השלכות שונות על גברים ועל נשים. המיגדור של "פולחן הסבל" נובע מכך שהמרחב הנשלל- המרחב הפרטי והמשפחתי- מזוהה עם נשים ונשיות, שכן עדיין שוררת חלוקת העבודה המסורתית בין גברים ונשים, ועדיין קיים לחץ חברתי על נשים לפעול כאימהות ולשים את חיי המשפחה בראש סולם המחויבות שלהן (עמרם- כ"ץ).

"פולחן הסבל" הוא כוח חזק המעצב את מקומן של הנשים בצבא הקבע. בתרבות חזקה זאת של "פולחן הסבל", נשים לכודות כמעט ללא חופש תמרון בין התובענות הגדולה של מוסד המשפחה לבין התובענות הגדולה לא פחות של צה"ל. "פולחן הסבל" לא רק משפיע על סיכויי הקידום של נשים בצבא, אלא גם מייצר עבורן חווית שירות יום יומית מובחנת ושוחקת. אימהות זוכות לשעת יציאה מוקדמת יותר מהעבודה, אולם זכות זאת מאלצת אותן להתמודד עם עומס עבודה שנועד לכאלה שזמנם אינו מוגבל (עמרם- כ"ץ).

במחקרה של עירן יונה מחצית מבני הזוג של נשות צבא ציינו כי קיימת חלוקת תפקידים שוויונית בינם לבין בנות זוגם, וכשליש מהם דיווחו כי בת זוגם נעדרת מהבית שעות רבות יותר מהם. ממצא זה הוא מעודד ומעורר דאגה כאחד. הוא מעודד כי הוא מצביע על כך שהתרבות הצבאית מייצרת משפחות שוויוניות יותר בדפוסי חלוקת בתפקידים בתוכן. אך הוא גם מעורר דאגה, לאור האפשרות שדפוסי חלוקת תפקידים אלו, שהם ייחודים בחברה הישראלית, מהווים מנגנון "סינון" סמוי בפני נשים המעוניינות להשתלב בשירות קבע. כלומר, נשים שאינן מצליחות לגייס לצידן בן זוג שייקח חלק משמעותי ב"עבודת המשפחה", יתכן ולא יוכלו להשתלב/ לשרוד את המערכת הצבאית (עירן יונה).

על העבודה בלחץ זמן נוספת כמובן חוויה המכונה "חווית הקימבוץ"- הצורך לתמרן, לטפל, ולנהל את שני העולמות במקביל ובאופן סימולטני. התמרון בין שני העולמות הוא גם תמרון בין תחושות האשמה: אשמה מול המפקדים הרואים לעיתים את המחויבות למרחב הפרטי כביטוי לחוסר מחויבות למוסד הצבאי, ואשמה מקבילה מול מוסד המשפחה: כאשר הילד נשאר אחרון בגן, כאשר הוא מבלה את רוב זמנו בין מטפלות לגננות (עמרם- כ"ץ).

במחקרה של עירן יונה נמצא כי גברים שנשואים לנשות קבע, לוקחים חלק משמעותי הרבה יותר בטיפול בילדים ובבית- בהשוואה לגברים הישראלים ה"ממוצעים". ממצאי המחקר עולה כי 22% מבני הזוג של נשות קבע דיווחו כי הם המטפלים העיקריים בילדים, 48% דיווחו שהם מתחלקים באחריות באופן שווה עם בת זוגם, ורק 30% דיווחו כי הילדים הם באחריות עיקרית של בנות זוגם (עירן יונה).

הקונפליקט בין אימהות ובין עבודה אינו ייחודי לצבא. עם זאת, הצורה והעוצמה שהוא לובש בתוך הצבא והאופן בו הוא ממגדר את הקריירה הצבאית כולה מיוחדים לתרבות ארגונית הצבאית (עמרם- כ"ץ).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

סינה-דסיויליה, ה. . "יחסי הגומלין בין איש הקבע, משפחתו ויחידתו הצבאית" בתוך ר' רונן משפחה וצבא : המכון הישראלי למחקרים צבאיים

סינה-דסיויליה, ה., גל, ר.  "התמודדות משפחות צבא הקבע עם הקונפליקט בין המערכת הצבאית והתא המשפחתי". בתוך ר' רונן משפחה וצבא: המכון הישראלי למחקרים צבאיים

Bulck , M. . Biller's Thory on The father and personality development: The Role of the father in child development. John Wiley and sons, N.Y.

Blair, S.L. & Lichter, D.T. . "Measuring the division of household labor – gender separation of housework among American coupes". J. of family issues, vol. 12(1), pp. 91-113.

Dalton,.L., . "About the relationship among sex roles and the division of household responsibilities", Sex roles, vol 25 P56-98