‏290.00 ₪

שאלת המחקר

 כיצד באה לידי ביטוי השפעת האידיאולוגיה הדתית מוסלמית של איראן על תפיסת הביטחון, מדיניות החוץ והדיפלומטיה שלה?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

"תפיסת ביטחון" של מדינה          

תפיסת הבטחון והגרעין של המשטר האירני            

השפעת הדת על סכסוכים וניהול הדיפלומטיה        

האיסלאם האיראני והשפעתו על תפיסת הבטחון המתלהמת והמתחמשת חימוש הגרעיני       

הקשר של תפיסת הבטחון לאיסלאם כדת שלטת באיראן    

שלושה סוגים של התנהגות מדינות בזירה הבינלאומית:      

המדינות חוששות אחת מהשניה ולכן שואפות להגנה עצמית –          

כל מדינה דואגת לעצמה-

מדינות שואפות למקסם את עוצמתן הצבאית –     

חשיבות העליונות הצבאית והגרעינית לאיראן כתופסת עצמה כמדינה האיסלמית החשובה בעולם       

סיכום   

ביבליוגרפיה       

ההנחות כי בשלב מסוים במאה ה-21 תשלים איראן את בניית הנשק הגרעיני שלה, וכי המשטר הפונדמנטליסטי ימשיך לשלוט באיראן בעשור הקרוב, מהוות בסיס לדאגה בישראל. שאלת האיום האיראני בנויה בעיקר על שאלת הסיבה להתחמשות האיראנית בנשק גרעיני, שכן הבנת הסיבות להתחמשות הגרעינית יכולה לספק את התשובות לשאלת השימוש שתעשה איראן בנשק הגרעיני לכשיושלם. בעבודה זו ניסיתי לבחון מה גרם לאיראן לפתוח במירוץ לחימוש גרעיני, כאשר בדרכה ניכרים מכשולים רבים מאוד - החל מהפיקוח הבינלאומי על עסקאות הנשק שלה, דרך מחסומים אמריקאים לקשריה הבינלאומיים, וכלה בבעיות כלכליות מבית.

לכאורה נדמה כי ההחלטה לחימוש גרעיני אינה רציונלית ונובעת משיקולי רדיקליות דתית המאפיינת את איראן בשלושת העשורים האחרונים, אך לאחר נבירה בהיסטוריה הפוליטית, המלחמתית והחברתית של איראן, ובדיקת קווי ההתנהגות של משטרים איראניים מאז המהפכה האיסלאמית, ניכר כי ההשפעה המרכזית על החלטת איראן לנסות להשיג פצצה גרעינית היא הזירה הבינלאומית ומיקומה של איראן בזירה זו, וכי שיקוליה של איראן רציונלים.

לא יהיה זה הוגן לנתק לגמרי את הגורם הדתי מההשפעה על החימוש האיראני שכן, המהפכה האיסלאמית ושיקולי הדת הם שהביאו את איראן להתבדלות וריחוק מהעולם המערבי, הם שיצרו את העוינות האיראנית כלפי המערב ולהפך, והם שהובילו למדיניות חוץ קיצונית של איראן. אך נכון לומר שלאחר כעשרים שנה תחת משטר דתי, מוצאת עצמה איראן לבד מול אויבים מכל עבר, כאשר האויבת העיקרית היא דווקא מדינה איסלאמית - עיראק. ישראל וארה"ב המהוות איום לביטחונה של איראן, אינן בהכרח אויב מוחשי ועכשווי, אך עצם היותן חזקות ממנה ומשתייכות למחנה הנגדי לה, הופכות אותן להיות אויבותיה של איראן[1].

העובדה כי איראן מצאה את המענה למצוקותיה מבית ומחוץ דווקא בנשק גרעיני לא מבטיחה לאיראן שקט. ככלות הכל, הרדיפה אחר נשק לא קונבנציונלי, משך את תשומת ליבן המלאה של ישראל וארה"ב ואולי עוד כמה מדינות דמוקרטיות מערביות. התוצאה- הצהרות מנהיגי ישראל באשר ליכולות הצבאיות של ישראל וכוונותיה לפעול כנגד איראן אם רק תרגיש בצורך, התערבות אמריקנית בקשרי החוץ של איראן על מנת למנוע ממנה נשק גרעיני, תמיכה רחבה יותר של ארה"ב בישראל ואולי החמור מכל - השקעת עשרות מיליוני דולרים במטרה שאין לדעת מתי תתכן התממשותה[2].

אף אחד לא יכול לומר מהן כוונותיה האמיתיות של מנהיגים איראניים, ולכן גם לא יכול לומר אם כוונות אלה יתממשו בהשלמתו של הנשק הגרעיני, ומה יהיה השימוש שתעשה בו איראן אם בכלל, בינתיים כל שנותר לעשות זה לחכות ולראות... [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מנשרי, ד.  איראן במהפכה, מהדורה שניה, הקיבוץ המיוחד, תל-אביב.

מנשרי, ד.  האיסלאם הפונדמנטליסטי: אתגר ליציבות אזורית, מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב.

Karen Armstrong, Holy War-The Crusades and their Impact on Today’s World

New York: Anchor Books

Avi Beker, The Chosen: The History of an Idea and the Anatomy of an Obsession, New

York: Palgrave Macmillan